צבי פירן
צבי פירן, 2011 | |
לידה |
6 במאי 1949 (בן 75) ישראל |
---|---|
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | יעקב שחם, יוסף כץ |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | ראם סרי |
פרסים והוקרה |
|
בת זוג | ד"ר דליה פירן |
צאצאים | ד"ר זואי פירן ועו"ד ניקי פירן |
מספר צאצאים | 2 |
הערות | חיבר ספרי מדע פופולרי |
תרומות עיקריות | |
מחקרים בתחום אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות | |
צבי פּירָן (נולד ב-6 במאי 1949) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור ומופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר של פירן הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות. מהחוקרים המובילים בעולם בתחום האסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירן נולד בשנת 1949 בתל אביב וגדל בגבעתיים בשם צבי פיקרצ'יק. את לימודי התואר הראשון השלים ב-1970 כעתודאי באוניברסיטת תל אביב. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת סרן. בזמן שירותו הצבאי קיבל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב (1972), ואת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים (תשל"ו-1976). הדיסרטציה שהגיש הייתה בנושא "תהליכים אסטרופיזיקליים בקרבת חורים שחורים". את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטאות טקסס ואוקספורד. בתחילת שנות ה-80 שב לאוניברסיטה העברית, וב-1988 התמנה לפרופסור. במשך תקופה ארוכה היה חבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ולתקופות קצרות יותר עבד עם המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ועם מרכז המחקר של נאס"א בשיקגו. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וקולומביה. כיהן כחבר בוועדת ההיגוי של סוכנות החלל הישראלית. בשנת 1983 ייסד, עם הפיזיקאי האמריקאי חתן פרס נובל סטיבן ויינברג את בית ספר החורף לפיזיקה עיונית, המשמש מרכז חשוב בתחום זה בישראל ומחוץ לה, ושימש מנהלו הראשון במשך עשר שנים. ב-2005 הופקד על הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה. בין השנים 2006–2009 כיהן כדקאן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית (הוחלף על ידי פרופ' דן גלאי). פירן עומד בראש מרכז מצוינות (I-Core) של המל"ג באסטרופיזיקה.
תחומי המחקר של פירן הם אסטרופיזיקה יחסותית, קוסמולוגיה, ותורת היחסות. בנוסף, הוא חוקר גם את המבנה הפנימי של חורים שחורים, תופעות של התפרצויות גמא בכוכבים, אזורים ריקים מגלקסיות ביקום, וקרינה קוסמית בעלת אנרגיה גבוהה. בשנות השמונים הציע יחד עם דוד אייכלר, מריו ליביו מהטכניון ודויד שרם מאוניברסיטת שיקגו הסבר הנוגע להתמזגות של כוכבי נייטרונים[1]. התאוריה אוששה בשנת 2017[2].
פירן הוא האסטרופיזיקאי הישראלי המצוטט ביותר:[3] הוא פרסם 472 מאמרים, שזכו ליותר מ-18,000 ציטוטים, ושמו מופיע ברשימת ISI תומסון-רויטרס של המדענים המצוטטים ביותר במדעי החלל.
ערך 10 ספרים ופרסם שני ספרי מדע פופולרי בעברית בנושא חורים שחורים והמפץ הגדול (יצאו לאור בסדרת האוניברסיטה המשודרת של משרד הביטחון).
מתגורר במושב בני עטרות. נשוי לדליה ולהם שתי בנות.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת המפץ הגדול, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור ('אוניברסיטה משודרת'), תשנ"ו 1996.
- חורים שחורים: הגופים המוזרים ביותר ביקום; עריכה: אריה אידן, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור ('אוניברסיטה משודרת'), תשס"ו 2006.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1976 – פרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס, על עבודת הדוקטור;
- 2005 – מלגת מור של המכון הטכנולוגי של קליפורניה;
- 2009 – מענק מחקר של המועצה האירופית למחקר;
- 2019 - פרס א.מ.ת. לפיזיקה וחלל;
בנוסף זכה במספר פרסים מטעם האגודה לחקר הגרוויטציה (אנ') על מחקריו באסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתורת היחסות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי פירן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- צבי פירן, באתר גוגל סקולר
- דף הבית של צבי פירן באתר האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- אסף גולן, נמצא המקור ליצירת מתכות הזהב והכסף ביקום, באתר nrg, 23 בספטמבר 2013
- עידו אפרתי, המחקר שמסביר למה כמעט ואין סיכוי לחיים בחלל החיצון, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014
- אבי בליזובסקי, פרופ' צבי פירן לאתר הידען: "למערכת השמש היה מזל בעת היווצרותה לקבל עודף יסודות כבדים מסופרנובה קרובה", באתר "הידען", 10 בדצמבר 2015
- צבי פירן (1949-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירון דרוקמן, חוקרים ישראלים כתבו על תגלית הנויטרונים ב-1989, באתר ynet, 16 באוקטובר 2017
- ^ אסף רונאל, נפתרה חידת היווצרות הקרינה העוצמתית ביותר ביקום, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
- ^ צבי פירן, הבזקי קרינת גאמה מהתפוצצויות חזקות ביקום, פיזיקהפלוס 12. (הקישור אינו פעיל, 13 באוקטובר 2022)