לדלג לתוכן

צ'ארלס ריכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס ריכטר
Charles Francis Richter
לידה 26 באפריל 1900
אוברפק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1985 (בגיל 85)
פסדינה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lainer עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סייסמולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונטיין ויו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
סולם ריכטר, לכימות גודלן של רעידות אדמה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס פרנסיס ריכטראנגלית: Charles Francis Richter‏; 26 באפריל 1900 - 30 בספטמבר 1985) היה סייסמולוג ופיזיקאי אמריקאי. המציא בשנת 1935 את הסולם לכימות גודלן (Magnitude) של רעידות אדמה. שנקרא על שמו והוא: סולם ריכטר.

קורות חייו והקריירה שלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכטר נולד ב-1900 באוברפק (אנ') שבאוהיו [1], ארצות הברית למשפחת מהגרים מגרמניה - הסבא רבא שלו היגר בשנת 1848 מבאדן באדן לארצות הברית, ובשנת 1909 המשפחה עברה ללוס אנג'לס. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, למד לתואר ראשון באוניברסיטת סטנפורד שבסן-פרנסיסקו וקיבל את התואר הראשון בשנת 1920. 8 שנים מאוחר יותר החל בעבודת הדוקטוראט שלו בפיזיקה תאורטית במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Cal-Tech) שבפסדינה הסמוכה ללוס אנג'לס. בטרם סיים את עבודתו זו, הוצעה לו מישרה במכון קרנגי של וושינגטון הבירה ועל כן עבר לשם. בעבודתו שם מצא עניין מיוחד בחקר רעידות אדמה והגלים הסייסמיים שהן יוצרות, ויצר קשרי מחקר עם בנו רוטנברג והמעבדה שלו מהמכון בקליפורניה שממנו ריכטר עבר לוושינגטון. יחד עם רוטנברג הוא פיתח, ופרסם ב-1935 את הסולם להערכת גודלן של רעידות אדמה הקרוי על שמו. שנה לאחר מכן הוא חזר לפסדינה ולמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא קיבל דרגת פרופסור מן המניין רק ב-1952. זאת עקב ההשהייה שהשהה את עבודת הדוקטוראט שלו המוזכרת לעיל, ועקב העובדה שטרח מאוד במחקריו, אך לא בפרסומיו. בשנת 1941 פרסמו השניים את הספר: "רמת הסייסמיות של כדור הארץ" (Seismicity of the Earth)[2] ומהדורה נוספת יצאה בשנת 1954. בשנת 1958 פרסם ריכטר את ספרו "סייסמולוגיה אלמנטרית" (Elementary Seismology)[3]. שני ספרים אלה הפכו להיות ספרי יסוד בלימודי הגיאופיזיקה והסייסמולוגיה בעולם: הראשון למתמחים בתחום הסייסמולוגיה, והשני לגאולוגים ופיזיקאים שרעידות אדמה אינם תחום המחקר הראשון שלהם. הספרים מתייחסים בנוסף לסוגיות גיאופיזיות, גם לסוגיות: הנדסיות של בנינים, קרקעות, סלעים ומי תהום, המושפעות מרעידות אדמה.

ריכטר לא צמצם את מחקריו לתחום המיקרוסייסמי, אלא גם למחקר המאקרוסייסמי[4]. הוא היה הראשון לפרסם את המתאם (קורלציה) הקיים בין העוצמה הסייסמית באתר נתון לתאוצת הקרקע המקסימלית שהתרחשה בו[5]. מתאם זה התבסס על מחקר של רעידות אדמה רבות, ונקבע כנכון עבור קליפורניה. משוואת המתאם הייתה כאשר היא תאוצת הקרקע המקסימלית באתר ביחידות של סנטימטר לשנייה בריבוע (cm/sec2), ו- היא דרגת העוצמה הסייסמית שהוערכה בו. בעקבות מחקרו זה, התקיימו מחקרים דומים עבור אזורים אחרים בעולם, לרבות עבור המזרח התיכון, ונקבעו משוואות מתאם לכל אזור ואזור. הלוגיקה התהליכית למתאם זה היא כדלקמן: רעידת האדמה משגרת גלים סייסמיים ממוקד רעידת האדמה לכל עבר; הגלים הסייסמיים הללו בהגיעם לכל אתר, גורמים לתאוצת קרקע; תאוצת הקרקע המקסימלית אחראית ליצירת וחומרת האפקטים הסייסמיים[6] באתר; ע"פי האפקטים הסייסמיים הללו אנו מעריכים את העוצמה הסייסמית. על כן קיים המתאם המדובר.


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Charles F. Richter; 1958. Elementary Seismoloigy. W. H. Freeman & Company, San Francisco & London, 768 p
  • Susan E. Hough; 2007. Richter`s Scale - Measure of an Earthquake, Measure of a Man. Princeton University Press, 336 p

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס ריכטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רוב הפרטים הביוגרפיים כאן מסתמכים על ספרה הביוגרפי של:Susan E. Hough; 2007. Richter`s Scale - Measure of an Earthquake, Measure of a Man. Princeton University Press, 336 p
  2. ^ Beno Gutenberg, Charles Richter., 1941. Seismicity of the Earth. The Society, 131p.
  3. ^ Charles F. Richter; 1958. Elementary Seismoloigy. W. H. Freeman & Company, San Francisco & London, 768p.
  4. ^ מחקר מיקרוסייסמי מתבסס על מדידות ממכשירים, דוגמת הסייסמוגרף עבור סולם ריכטר ודומיו שבאו אחריו, או מדי תאוצה (אקסלרומטרים) וחיישנים אחרים הנקראים גאופונים או סייסמומטרים. מחקר מאקרוסייסמי מתבסס על נתונים ממקורות איכותניים כמו דיווחים על נזקים במבנים או תחושות של בני אדם, ועל פיהם מעריכים עוצמה סייסמית.
  5. ^ Charles F. Richter; 1958. Elementary Seismoloigy. W. H. Freeman & Company, San Francisco & London, p.140
  6. ^ כל מה שרעידת האדמה גרמה לו: נזקים בדרגות שונות למבנים, תחושות של אנשים ואפילו העובדה שרעה"א לא הורגשה במקום מסוים, נקרא אפקט סייסמי.