פרשת בני הערובה בבוגוטה (1980)
| חלק ממלחמת האזרחים בקולומביה | |
|---|---|
| תאריך |
27 בפברואר 1980 – 27 באפריל 1980 (61 ימים)  |
| מקום |
בוגוטה |
| קואורדינטות | 4°38′12″N 74°04′43″W / 4.6366388888889°N 74.078583333333°W |
| סוג |
מצור |
| מספר מפגעים | 17 |
  | |
פרשת בני הערובה בבוגוטה התחוללה ב-1980 כשחברי תנועת 19 באפריל השתלטו על שגרירות הרפובליקה הדומיניקנית ולקחו בשבי כ-60 בני ערובה ובהם 15 שגרירים. כוחות הביטחון של קולומביה הטילו מצור על השגרירות שנמשך 61 יום והסתיים בהסכם שהביא לשחרור בני הערובה והגליית הטרוריסטים לקובה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועת 19 באפריל הייתה תנועת מחאה סוציאליסטית שפעלה בקולומביה. התנועה החלה לפעול בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 כדי לשפר את המערכת הדמוקרטית במדינה וזאת לאחר שעלו טענות לזיופים בבחירות שמנעו ניצחון של מפלגת שמאל. בתקופה בה התקיימה התנועה (עד השתלבותה במערכת הפוליטית בתחילת שנות ה-90) נקטו חבריה בפעולות אלימות שכללו גניבת נשק, חטיפות והוצאות להורג. אחת מאותן פעולות הייתה ההשתלטות על השגרירות בבוגוטה.
ההשתלטות על השגרירות בבוגוטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בפברואר 1980 ערך השגריר של הרפובליקה הדומיניקנית קבלת פנים לדיפלומטים ממדינות שונות, בנות זוגם ואורחים אחרים לכבוד יום העצמאות של ארצו. בצהרי היום פרצה קבוצה של 17 מחברי תנועת "19 באפריל", בהנהגתו של רוזמברג פבון (אנ'), לשגרירות[1], כשהם מצוידים ברובי AK-47 וברימונים, והשתלטו על כ-60 מאורחי השגרירות ומעובדיו וביניהם שגריר ישראל בקולומביה אליהו ברק ואשתו יהודית[2][3]. במהלך ההשתלטות נהרג אחד מחברי התנועה ובמקביל נפצעו 5 מהאורחים.
מייד לאחר קבלת ההודעה על האירוע הטילה משטרת קולומביה מצור על השגרירות ומינתה צוות לטיפול במשבר בראשות הדיפלומט האמריקאי אנטוני קוואינטון (אנ'). המשתלטים איימו להוציא להורג בני ערובה אם לא ימולאו דרישותיהם שכללו תשלום דמי כופר בגובה של 50 מיליון דולר[4] ושחרור 311 מחברי התנועה מבתי הכלא במדינה.
בין ה-28 בפברואר ל-2 במרץ שוחררו 28 מבני הערובה כשרוב המשוחררים היו נשים וביניהם גם אשתו של שגריר ישראל[5].
ב-8 במרץ הקטינו הטרוריסטים את דרישותיהם ל-10 מיליון דולר ול-70 שבויים. המשא ומתן עם הטרוריסטים המתבצרים נמשך עד ה-27 באפריל כשבמהלך תקופה זו שוחררו עוד בני ערובה בתמורה לתשלום כופר של 2.5 מיליון דולר. ממשלת ישראל סייעה בייעוץ לממשלת קולומביה על דרכים לשחרור בני הערובה[6][7].
ב-27 באפריל נחתם הסכם בין הטרוריסטים לממשלת קולומביה ובמסגרתו שוחררו חלק מבני הערובה בבוגוטה וביניהם גם שגריר ישראל אליהו ברק[8][9]. שארית 12 בני הערובה יחד עם 16 הטרוריסטים המריאו להוואנה שבקובה לאחר ששליט מדינה זו, פידל קסטרו, הציע להם מקלט בארצו. לאחר הגיעם ליעדם שוחררו בני הערובה וחזרו למדינותיהם.
ב-28 באפריל נחת השגריר ברק בארץ ושר החוץ יצחק שמיר קיבל את פניו[10]. ב-2 ביוני 1980 חזר ברק לבוגוטה להמשיך בתפקידו הדיפלומטי[11].
מנהיגי הקבוצה שהשתלטה על השגרירת של הרפובליקה הדומיניקנית נשארו מספר שנים בגלות בקובה ולאחר מספר שנים חלקם חזרו לקולומביה. גם חלק מהטרוריסטים חזרו למדינתם. בשנות ה-90 קיבלו חברי התנועה חנינה מהמדינה ופנו לפעילות פוליטית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Asencio, Diego and Nancy; Ron Tobias (1983). Our man is inside. Boston: Little, Brown. ISBN 0-316-05294-9.
- Deyoung, Karen (13 בפברואר 1983). "Our man is inside: Outmaneuvering the Terrorists. (Review)". The Washington Post. p. 5. אורכב מ-המקור ב-31 במאי 2006.
{{cite news}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה ידור-אבני, הטרוריסטים בבוגוטה דורשים 50 מליון דולר ושחרור 300 מאנשיהם, שגריר ישראל בין 20 השבויים, מעריב, 28 בפברואר 1980, המשך
- דיפלומטים במצור, באתר tandfonline.com, תאריך 8 בנובמבר 2009
- רזי ברקאי, שגרירי ישראל ומצרים החטופים בבוגוטה ישנים באותו חדר על מזרונים סמוכים, מעריב, 7 במרץ 1980
- אהרן פריאל, השגריר ברק מספר ל"מעריב" על 61 ימי השבי, מעריב, 29 באפריל 1980
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כדי לא לעורר את חשדם של השומרים לבשו חברי הקבוצה בגדי ריצה דבר שאיפשר להם להתקרב לשגרירות
- ^ השבויים האחרים היו שגרירים ודיפלומטים שהשתייכו לאוסטריה, ברזיל, קוסטה ריקה, מצרים, אל סלוודור, גואטמלה, האיטי, מקסיקו, שווצריה, ארצות הברית, אורוגוואי, וונצואלה, בוליביה, ג'מייקה, פאראגוואי ופרו
- ^ אשת השגריר ברק הצליחה להתקשר מבוגוטה, דבר, 29 בפברואר 1980
- ^ התנועה עמדה על כך שכל המדינות, שהדיפלומטים שלהם נשבו, ישלמו את חלקם בכופר
- ^ החוטפים בבוגוטה: שיחררנו ה-14 לאחר שהובטח מו"מ על תביעותינו, מעריב, 29 בפברואר 1980, המשך
- ^ רזי גוטרמן, "ניו יורק טיימס": ישראל פועלת לשחרור שגרירה בבוגוטה, מעריב, 9 במרץ 1980
- ^ ישראל מסייעת לקולומביה בהכנות לתקוף הבניין, מעריב, 28 במרץ 1980
- ^ שגריר ישראל - בדרכו הביתה, דבר, 28 באפריל 1980
- ^ סוף טוב בבוגוטה, מעריב, 28 באפריל 1980
- ^ "כל העניין נמשך זמן רב מדי" - אמר השגריר ברק בשובו, דבר, 29 באפריל 1980
- ^ השגריר אליהו ברק חוזר היום לבוגוטה, מעריב, 2 ביוני 1980