פלאס דה ווז'
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כיכר עירונית, כיכר גן |
על שם | ווז' |
כתובת | רובע ארסנל, Quartier des Archives |
מיקום | הרובע השלישי של פריז |
מדינה | צרפת |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – יולי 1605 |
תאריך פתיחה רשמי | יולי 1605 |
מידות | |
אורך | 140 מ' |
רוחב | 140 מ' |
קואורדינטות | 48°51′20″N 2°21′56″E / 48.855555555556°N 2.3655555555556°E |
פלאס דה ווֹז' (בצרפתית: Place des Vosges) היא הכיכר העתיקה ביותר בפריז. היא נמצאת באזור המארה, ומהווה חלק מהרבעים השלישי והרביעי של העיר.
את פלאס דה ווז', או בשמה המקורי הכיכר המלכותית (Place Royale), החל לבנות אנרי הרביעי מלך צרפת בשנת 1605, במקום שבו עמד בעבר אוטל דה טורנל (Hôtel des Tournelles). האוטל נהרס על ידי קטרינה דה מדיצ'י לאחר שבמשחק טורניר שנערך במקום לרגל אירוסי בתה, אליזבת מוולואה (בשנת 1559), נפצע אנושות ומת אחר-כך מפצעיו בעלה, אנרי השני. הכיכר המלכותית נחנכה בשנת 1612 לרגל אירוסי לואי השלושה עשר לאן מאוסטריה.
הכיכר הייתה הניסיון הראשון לערוך תכנון אורבני מלכותי לעיר, תחת שרביטו של אנרי הרביעי ואחת הדוגמאות הראשונות של בנייה בצורת בתים טוריים. עוד טרם השלמתה הורה המלך לבנות את כיכר דופין (Place Dauphine) באיל דה לה סיטה. בתוך חמש שנים חזה המלך בהיקף בנייה חסר תקדים בעיר הימי-ביניימית: הרחבות לארמון הלובר, בניית הגשר פונט נף, בניית בית החולים סן-לואי, וכן שתי כיכרות מלכותיות נוספות. תכנון פלאס דה ווז', שנעשה ככל הנראה על ידי ז'אן-בטיסט אנדרואה דה סרסו (Jean Baptiste Androuet du Cerceau, מתכנן "פונט נף"), הפך לאבטיפוס של מרבית כיכרות המגורים העירוניות שנבנו אחריה באירופה. הכיכר עשויה מריבוע מושלם (140 מטר X 140מטר), הכולל 36 בתים סימטריים עשויים לבנים אדומות עם מעברים מקושתים בקומת הקרקע, גגות לווחה משופעים וחלונות גדולים בעליית הגג. החידוש המרכזי ב"פלאס רויאל" היה שחזיתות הבתים נבנו בסגנון אחיד.
פלאס דה ווז', יחד עם פיתוחים נוספים בפריז, יצרו סביבה עירונית נאותה עבור האריסטוקרטיה הצרפתית. למרות שמם, בביתן המלך, במרכז השער הדרומי, ובביתן המלכה, במרכז השער הצפוני, מעולם לא התגוררו אנשי מלוכה.
הקרדינל רישלייה, שהתגורר בכיכר, הזמין פסל ברונזה של לואי השלושה עשר רכוב על סוס, שהוצב במרכזה. הפסל המקורי הותך בזמן המהפכה הצרפתית. הגרסה הנוכחית הוצבה מחדש במקומה בשנת 1818. הכיכר זכתה לשם חדש בשנת 1799 לאחר שנפת ווז' (שבמחוז לורן) הייתה הראשונה ששילמה מיסים שתמכו במערכה של הצבא המהפכני. בזמן הרסטורציה הוחזר לכיכר שמה המקורי, אך הקומונה הפריזאית שינתה שוב את השם בשנת 1870.
מבנים בכיכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בבית מספר 1a (אוטל באטי) נולדה מאדאם דה סבינייה בשנת 1626 וגרה בו עד גיל 10.
- בבית מספר 6 התגורר ויקטור הוגו בין השנים 1832–1848, שהוא כעת מוזיאון ויקטור הוגו המוקדש לזכרו.
- בבית מספר 7 (אוטל דה סולי) התגורר מקסימיליאן דוכס סולי, ראש השרים של המלך אנרי הרביעי.
- בבית מספר 8 התגורר המשורר תאופיל גוטייה בין השנים 1828–1834, ובהמשך הסופר אלפונס דודה.
- בבית מספר 9 (אוטל דה שולן) שוכנת האקדמיה לארכיטקטורה ומסעדת יוקרה בניהולו של ברנאר פאקו
- בבית מספר 11 התגוררה בין השנים 1639–1648 מריון דלורם, קורטיזנה מפורסמת שהייתה בקשרים עם רבים מחשובי פריז.
- בבית מספר 14 (אוטל דה לה ריווייר) צוירה התקרה על ידי שארל לה ברון, אך הועתקה מאוחר יותר למוזיאון קרנוולה הסמוך.
- בבית מספר 21 התגורר הקרדינל רישלייה בין השנים 1615–1627.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל פריז |
- כתבה פלאס דה ווז' פריז באתר פריז וצרפת דרך העדשה