פורוע' פרוח'זאד
 | |
| לידה |
5 בינואר 1935 טהראן, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1967 (בגיל 32) Tafresh, איראן |
| מדינה | איראן (קיסרות הקיסרים של איראן) |
| מקום קבורה |
Zahir-od-dowleh cemetery |
| בן או בת זוג |
פרוויז שאפור (1951–1954) |
| אתר רשמי | |
  | |
פורוע' פרוח'זאד (בפרסית: فروغ فرخزاد; 5 בינואר 1935 - 13 בפברואר 1967) הייתה במאית ומשוררת איראנית. היא נחשבת למוכרת ביותר מבין המשוררות המודרניות בשפה הפרסית ולאחת היוצרות החשובות ביותר באיראן המודרנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרוח'זאד נולדה בטהראן בשנת 1935 למשפחה מהמעמד הבינוני. היא למדה בבית הספר עד כיתה ט', ולאחר מכן עברה לבית ספר מקצועי לבנות שם למדה אומנות ותפירה. בגיל 16 היא נישאה לקרוב משפחתה, הסאטיריקן פרויז שאפור, ועברה איתו לאהוואז. משפחתה התנגדה לנישואין בעיקר בגלל גילו המבוגר של שאפור. כעבור שנה ילדה פרוח'זאד את בנה היחיד, קאמיאר שאפור, ושנתיים לאחר מכן פרוח'זאד ופרויז התגרשו. פרויז זכה במשמורת על בנם ונאסר עליה לקיים קשר עם הילד.
לאחר הגירושין שבה פרוח'זאד לטהראן וב-1955 פרסמה את ספר שיריה הראשון - "שבויה", בעקבותיו קיבלה תשומת לב שלילית רבה וביקורות רבות ושירתה נהפכה למוקד של חילוקי דעות ואי הסכמה בחברה. באותה השנה סבלה פרוח'זאד מהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד פסיכיאטרי. ב-1956 פרסמה פרוח'זאד את ספר שיריה השני, "הקיר".[1]
ב-1958 התגוררה כמה חודשים באירופה, כשחזרה לאיראן החלה לעבוד גם כקולנוענית והכירה את הקולנוען והיוצר אבראהים גולסתאן. גולסתאן עודד את פרוח'זאד להביע את עצמה ולחיות בעצמאיות וגם ניהל עמה מערכת יחסים שנמשכה עד מותה. מערכת היחסים ביניהם ספגה ביקורת שלילית עקב היחסים הגלויים מחוץ לנישואין, פער הגילים בין בני הזוג, והעובדה שגולסתאן נשוי לאחרת.
ב-1958 פרסמה פרוח'זאד את ספר שיריה השלישי, "המרד". ב-1962 נסעה לתבריז, שם הייתה מושבת מצורעים, כדי ליצור את סרטה "הבית השחור" המדבר על חולי הצרעת באיראן. במהלך 12 ימי הצילום נקשרה פרוח'זאד לחוסיין מנסורי, בנם של שני מצורעים מהמושבה, ובסוף הצילומים אמצה אותו ולקחה אותו עמה לחיות בבית אמה. ב-1964 פרסמה פרוח'זאד את ספרה "לידה אחרת", אותו הקדישה לגולסתאן.
בפברואר 1967 נהרגה פרוח'זאד בגיל 32 בתאונת דרכים. כדי להימנע מלפגוע באוטובוס הסעות של ילדים מבית הספר היא הסיטה את הג'יפ בו נסעה והתנגשה בחומת אבן. פרוח'זאד מתה מפצעיה עוד לפני שהגיעה לבית החולים. בשנת 1974, 7 שנים לאחר מותה, פורסם ספר שירתה "בואו נאמין בראשית העונה הקרה".
נושאים ביצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה מהנושאים הבולטים בשירתה של פרוח'זאד הוא הרגשות שלה כלפי נישואין קונבנציונליים, מעמדן של הנשים באיראן, ומעמדה האישי כאישה וכאמא שלא יכולה לחיות חיים קונבנציונליים. חלק מהשירים בהם נושאים אלה באים לידי ביטוי הם "שבויה", "להקת החתונה", "קריאה לנשק", ו"לאחותי".
שירתה של פרוח'זאד מהפכנית בכך שהיא הופכת את הסדר הפטריארכלי שהיה מקובל באירן בתקופתה. היא נותנת ביטוי לקול נשי אקטיבי.
שירתה של פרוח'זאד נחשבת איקונקלאסטית ופמיניסטית. היא מציגה רגשות ומחשבות מנקודת מבט של אישה איראנית בחברה המסורתית. היא נגעה גם בנושאים כמו זיכרונות ילדות, אימת המוות, סמטאות ושוקי עיר הולדתה ומגוריה במרבית הזמן טהראן והביעה ביקורות פוליטיות. תחילה פרוח'זאד נשמעה לכללי הכתיבה האיראנית המסורתית (חרוז, משקל וכדומה), אך עם הזמן כשכתיבתה הבשילה היא קיבלה אופי שונה לגמרי. אפשר למצוא בתוך מקבצי השירה עצמם חוסר התאמה סגנונית בשפה או במבנה השירים (שירים המחולקים לבתים לצד פואמות ארוכות ורצופות) ואפילו בתוך השירים עצמם אין אורך נשימה, אורכי שורות ואורכי בתים קבועים.
תגובות לשירתה ולאורח חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירתה של פרוח'זאד והאופן שבו בחרה לנהל את חייה עוררו תגובות חזקות הן מצד תומכיה והן מצד מבקריה. בעיני תומכיה, פרוח'זאד נתפסת כסמל המאבק בדיכוי הנשים בחברה המסורתית, וכגיבורה ולוחמת אמיצה למען העצמאות והחופש. היא נחשבת למשוררת פורצת דרך ולסמל תרבותי ופמיניסטי באיראן הן בשל אורח חיה ומערכת היחסים הגלויה שלה עם גולסתאן והן בשל העיסוק הגלוי בשיריה בנושאים הקשורים לנשיות ומיניות.
מנגד, בעיני מבקריה, פרוח'זאד מסמלת הפקרות מינית, אובדן ערכי המסורת וכאוס. ביקורת זו עולה בעקבות הנושאים בהן היא עוסקת בשיריה ובגלל מערכות היחסים שניהלה כגרושה, בין היתר עם גולסתאן. בעקבות ביקורת זו, שירתה נאסרה לפרסום על ידי הרפובליקה המוסלמית באירן.[2]
שירתה של פרוח'זאד הייתה מוכרת מאוד בזמנה, אך גם היום. היא נחשבת לאחת המשוררות האיראניות החשובות של המאה ה-20, ומשפיעה על איראנים ברחבי העולם עד היום.[3]
קשר עם דליה רביקוביץ'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיני חלק מחוקרי שירתה של פרוח'זאד, נראה שיש קשר בין פרוח'זאד לבין רביקוביץ'. אמנם אין תיעוד שהשתיים נפגשו, אך שתיהן ניהלו מערכות יחסים עם הבמאי איברהים גולסתאן. פרוח'זאד וגולסתאן ניהלו מערכת יחסים מפגישתם ב-1958 ועד מותה. רביקוביץ' ניהלה עמו מערכת יחסים קצרה אך משמעותית (לדבריה) כשלוש שנים לאחר מותה של פרוח'זאד, כאשר גולסתאן הגיע לארץ[4].
נראה שיש זיקה מסוימת גם בין שיריהן של פרוח'זאד ורביקוביץ' . בספרה "לידה אחרת" שפורסם בשנת 1964 כתבה פרוח'זאד שיר בשם "בובה ממוכנת". רביקוביץ' פרסמה שיר נוסף בשם זה בשנת 1959 בספרה הראשון "אהבת תפוח הזהב". שני השירים מתארים את הנפש הנשית הכלואה בגוף ממנו מצופה התנהגות מסוימת, בעולם עם חוקים ברורים הנשלט בעיקר על ידי גברים, אך כל אחת מהמשוררות משדרת את התחושה הזו מעולמה שלה.[5]
רשימת יצירותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבויה (1955)
- הקיר (1956)
- המרד (1958)
- לידה אחרת (1964)
- בואו נאמין בראשית העונה הקרה (1974)
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבית שחור (1962)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'סמין דרזניק, Forough Goes West: The Legacy of Forough Farrokhzad In Iranian Diasporic Art and LIterature, חורף 2010, Journal of Middle East Women's Studies, Vol 16, No.1, עמ' 103–116, הוצאת אוניברסיטת דיוק
- Michael Craig Hillmann, An Autobiographical Voice: Forough Farrokhzad, in Women's Autobiographies in Contemporary Iran, בעריכה של אפסאנה נג'מאבאדי ( Harvard University Press, 1990). ISBN 0-932885-05-5.
כתביה שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורוע' פרוח'זאד, לידה אחרת, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2012[6]
- פורוע' פרוח'זאד, הבה נאמין בראשית העונה הקרה, תרגום: סיון בלסלב, קשב, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורוע' פרוח'זאד (באנגלית)- ביוגרפיה של פרוח'זאד באתר הIran Chamber Society (אנגלית)
קציעה עלון, חייה הסוערים של המשוררת האיראנית פרוע' פרוחזאד, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2013- פרוח'זאד באתר המגזין guernica (אנגלית)
- גילית חומסקי על 'לידה חדשה'
- ניתוח שיריה של פרוח'זאד בבלוג "פרא אדם חושב", שועי רז
- אתר הפורום הפתוח על פורוע' פרוח'זאד (אנגלית)
תרגומים של שיריה
- פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: מישהו שלא דומה לאיש, באתר "שיחה מקומית", תרגמה אורלי נוי
- פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: קול, באתר "שיחה מקומית", תרגמה אורלי נוי
- פורוע' פרוח'זאד, שוב אברך את השמש לשלום, תרגמה: סיון בלסלב, באתר "העוקץ", 8 באפריל 2016
פרוע' פרח'זאד, דף שער בספרייה הלאומית
פורוע' פרוח'זאד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פורוע' פרוח'זאד, באתר AllMovie (באנגלית)
פורוע' פרוח'זאד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פורוע' פרוח'זאד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Persian Language & Literature: Forough Farrokhzad, www.iranchamber.com
- ^ פורוע' פרוח'זאד, תרגום: סיון בלסלב, לידה אחרת, קשב, 2012
- ^ Poetry as Life Cycles - Guernica, www.guernicamag.com (באנגלית)
- ^ הי, אתה שכה ירוק הנ?, את ידי?, כזיכרון בוער, שים בידי, ידי אוהבת, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
- ^ "פוסט אורח של הסופרת והמשוררת גילית חומסקי על ספר השירה "לידה אחרת" מאת פורוע פרח`זאד". קורא בספרים. 2013-07-09. נבדק ב-2017-11-19.
- ^ קציעה עלון, חייה הסוערים של המשוררת האיראנית פרוע' פרוחזאד, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2013