לדלג לתוכן

סמירה סרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמירה סרייה
سميرة سرايا
סרייה בהופעה עם סיסטם עאלי, 2017
סרייה בהופעה עם סיסטם עאלי, 2017
לידה 15 בדצמבר 1975 (בת 48)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה سميرة سرايا עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמירה סרייהערבית: سميرة سرايا, תעתיק: סמירה סראיא; נולדה ב-15 בדצמבר 1975) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ערבייה-ישראלית. נוסף על כך היא כותבת שירה, קטעי ראפ וספוקן וורד. לפני כן עבדה כאחות-מוסמכת בבית חולים ובקליניקה פרטית בישראל.

סרייה נולדה בחיפה, למשפה ערבית-מוסלמית[1]. הוריה הם נימר וסובחייה, והיא הצאצא ה-11 מתוך 13 ילדיהם.

בגיל 19 עברה להתגורר בירושלים לשם לימודי הסיעוד (אחות) באוניברסיטה העברית.

סרייה מגדירה עצמה גם להט"בית פלסטינית[2][3].

אחות בבית חולים ובמרפאה פרטית בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה המקצועית שלה החלה כאחות במשרה מלאה בבית חולים איכילוב בתחום אונקולוגיה-המטולוגיה. היא מילאה כמה תפקידים בבית החולים הכללי איכילוב, ובכלל זה מדריכה קלינית, רכזת הדרכה ומתאמת אימונותרפיה. לצד זאת עבדה כמורה וכמדריכה בבית-הספר האקדמי לאחיות ע"ש שיינברון שבמרכז הרפואי ת"א, וניהלה קליניקה פרטית לטיפולים חדשניים בתחום האימונותרפיה.[4]

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 השתתפה סרייה בסדנת משחק במתנ"ס בלוד בהנחיית השחקן יונתן צ'רצ'י. בדצמבר 1998, לאחר שעברה להתגורר בתל אביב, התחילה להתעניין בעשייה משחקית במסגרת תרבות הפרינג' של תל אביב, השתתפה בסדנאות למשחק והופיעה במגוון סגנונות, כולל דראג. אז גם גילתה את כישרונה לכתוב ראפ ולהופיע איתו.

הופעתה הקולנועית הראשונה הייתה בשנת 2008, בסרט הקצר "געוואלד" של נטעלי בראון, אך לפרסום של ממש זכתה לראשונה ב-2011, כאחת השחקניות הראשיות בסדרת הטלוויזיה "30 ש"ח לשעה", בה שיחקה את אמל, אחת משלוש עובדות ניקיון קשות יום. הסדרה נחלה הצלחה רבה וזכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר ובפרס הבימוי הטוב ביותר לשנת 2012, הצלחה שזיכתה את הסדרה בעונה שנייה שעלתה ב-2014.

סרייה כיכבה לצידה של שרה אדלר בסרט "בורג" של שירה גפן, שיצא אף הוא ב-2014. הסרט מציג סיפורי מראה של אישה ישראלית יהודייה ואישה ערביה פלסטינית מן השטחים, שאט-אט מחליפות מקום. סרייה ליוותה את הסרט להקרנות בפסטיבלי סרטים, כולל פסטיבל קאן ופסטיבל סרטי נשים בהודו.[5][6]

בינואר 2015 זכתה בתפקיד הראשי בסרט "סמירה", המספר את סיפורה של אישה פלסטינית בתחילת שנות ה-40 לחייה אשר מגויסת לביצוע פעולת התאבדות בישראל, אך משנה את דעתה ברגע האחרון. ואולם, לבסוף החליטה סרייה לא לגלם את הדמות בסרט, שהיה בעיניה אנטי-ערבי ואסלאמופובי.[7] היא פרסמה מאמר בנושא באתר "המקום הכי חם בגיהנום".

ביוני 2015 זכתה בתחרות התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

ב-2016 חזרה ללימודי קולנוע בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בין היתר כדי לכתוב ולביים סרט פיצ'ר.

בשנת 2017 גילמה את תפקיד ראודה בסרט "געגוע" של שבי גביזון.

באותה שנה הופיעה גם בסרט "מות המשוררת" של דנה גולדברג ואפרת מישורי. הופעתה זו זיכתה אותה בפרס חג'ג' לשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2017. הסרט עוקב בשני צירים מקבילים אחר יסמין (סרייה), אחות סיעודית מיפו, ויומה האחרון של לנה שדה, חוקרת מוח בעלת שם עולמי, אשר דרכיהן מצטלבות ונשזרות.

נוסף לכך השתתפה סרייה בתפקידי אורחת בעונה השנייה של הסדרות "בתולות" ו"פאודה", הופיעה בסרטי סטודנטים רבים וכן בצילומי הסרט הגרמני-ישראלי "The Valley of the Cross", סרט ניסיוני המגולל סיפור אהבה לסבי בשנות העשרים בפלסטין. הסרט צולם בגרמניה.

ביוני 2017 זכתה במענק מקרן גשר לקולנוע רב תרבותי להפקת וצילום סרטה הקצר הראשון.

בשנת 2018 יצא לאקרנים הסרט "מות המשוררת", בבימוין של דנה גולדברג ואפרת מישורי, וסרייה מופיעה בו באחד משני התפקידים הראשיים, לצד יבגניה דודינה.

בשנת 2020 שיחקה וביימה את הסרט הקצר "פוליגרף", המספר על אחות לסבית ערבייה המנהלת רומן עם קצינת מודיעין הצעירה ממנה. הסרט הוקרן במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

בשנת 2021 שיחקה בעונה השנייה של פמתא ובסרט רסיסים של דינה פרלשטיין.

תיאטרון ובמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרייה היא הדראג קינג הפלסטיני הראשון, והייתה מופיעה בשם הבמה סמימו. היא התחילה להופיע ב-2003 במסיבות של הקהילה הקווירית הרדיקלית.

תפקידה הגדול הראשון בתיאטרון היה בהפקה "הטווס מסילואן" בבימויים של חן אלון וסיני פתר. בהצגה גילמה צעירה ערבייה שנאלצת לגשר בין אינטרסים של רשויות המדינה, מתנחלים, ותושבים ערבים במקום שהופך לאתר חפירה היסטורי, תפקיד שזיכה אותה בציון לשבח על משחק מיוחד בפרמיירת ההצגה בפסטיבל עכו באותה שנה. ההפקה עצמה זכתה בין היתר בפרס קיפוד הזהב.

סרייה הופיעה בכמה הפקות שעלו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, ובכללן "חוצבמה" בבימויו של רן בכור, הצגה אשר זכתה בפרס הנועזות (2013), בהצגה "סלים, סלים" בבימויה של סתיו פלטי-נגב, שזכתה בפרס המחזה הטוב ביותר והשחקן הראשי (ג'ורג' אסקנדר) הטוב ביותר (2014), ובהצגת האוונגרד "שרבר" של רן בכור, שזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל (2016).[8]

שירה, ראפ וספוקן וורד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרייה מבצעת היפ-הופ, ראפ וספוקן וורד הן כסולנית והן לצד אמנים אחרים, ובהם הראפר תאמר נפאר, הרכב ההיפ-הופ סיסטם עאלי ועוד.

את מעורבותה הפוליטית החברתית התחילה סרייה בפעילותה בקבוצה הקווירית "כביסה שחורה". היא נמנתה גם עם מקימות ארגון הפלסטיניות הקוויריות "אסוואת", שבמסגרתו פעלה במשך שנים לטובת הנראות והקבלה של הקהילה הלהט"בית בחברה הפלסטינית, בעיקר בגבולות מדינת ישראל. היא גם הייתה חלק מהסצנה הקוויר-פוליטית של תל אביב בעשור הראשון לשנות האלפיים, וממארגנות קולקטיב "קווירחנה", שהייתה עורכת מסיבות ללא מטרת רווח שנועדו לספק לקהילה הקווירית אלטרנטיבה לליינים מסחריים, א-פוליטיים והומוסקסואליים בעיקרם. הקולקטיב גם פעל לייצר אלטרנטיבות למצעד הגאווה התל אביבי הממוסחר והא-פוליטי. הפעילות של קווירחנה תועדה בסרט הדוקומנטרי Nation Monsters and Super Queers, בהשתתפותה של סרייה.

בדצמבר 2018, הופיעה סרייה על שער המגזין "GenderTuck". בראיון שהתפרסם בגיליון שוחחה על נושא הגיליון, "משפחה", ועל משפחה מולדת ומשפחה נבחרת.[9]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם תפקיד הערות
2020 פוליגרף יסמין סרט קצר
2017 מות המשוררת יסמין סרט
2017 געגוע ראודה סרט
2016 Nation Monsters and Super Queers עצמה סרט דוקומנטרי
2014 בורג נאדין נסראללה סרט
2012-2014 30 ש"ח לשעה אמל סדרת דרמה
2009 City of Borders עצמה סרט דוקומנטרי
2009 געוואלד סמירה סרט קצר
שנה שם תפקיד הערות
2019 סילוואן בין הזמנים שרונה
2016 שרבר האחות פרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל עכו
2014 סלים, סלים פרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל עכו
2013 חוצמבה פרס נועזות ופרס תפאורה בפסטיבל עכו למחזה
2012 הטווס מסילואן אמל פרס קיפוד הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר
ציון לשבח למשחק, פסטיבל עכו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמירה סרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סמירה סרייה, החיים ה"רגילים" של פלסטינית מתאבדת, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 10 ביולי 2016
  2. ^ שני שחם, ‏לסבית פלסטינית גאה: "החיים הכפולים חנקו אותי", באתר ‏מאקו‏, 9 באפריל 2013
  3. ^ "ספוקן וורד על להטביות וזהות פלסטינית כאקט של כפירה | סמירה סרייה", באתר YouTube, נבדק ב-2023-11-02
  4. ^ אתר למנויים בלבד דורון חלוץ, הפריצה של סמירה סרייה: מאחות לכוכבת קולנוע, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
  5. ^ פלסטינית ולסבית: סמירה סרייה מסתובבת בקאן, גלית עדות, מעריב, 19 במאי 2014
  6. ^ הבורג המשלים, קובי סרדס, TLV Times,‏ 6 ביולי 2015
  7. ^ סמירה סרייה, החיים ה"רגילים" של פלסטינית מתאבדת, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 10 ביולי 2016
  8. ^ הטווס מסילוואן الطاووس من سلوان, תיאטרון יפו
  9. ^ מגזין GenderTuck בסימן משפחה, WDG, ‏26 בדצמבר 2018