לדלג לתוכן

סלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסלק
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: סלקיים
סוג: סלק (סוג)
מין: סלק מצוי
שם מדעי
Beta vulgaris

סלק מצוי (שם מדעי: Beta vulgaris), הקרוי לרוב סלק, הוא צמח דו־שנתי השייך למשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae), והצמח היחיד מהסוג סלק הצומח בישראל.

זנים שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש קבוצות של זני סלק: מתורבתים, בר ועשבים. מבין הזנים המתורבתים, בולט בחשיבותו סלק הסוכר, המכיל כמות גדולה של סוכר בשורשיו ומשמש לייצור יותר מ-40% מהסוכר הלבן בעולם. מספר זנים מתורבתים אחרים, הנבדלים קלות אלו מאלו בטעמם ובמרקמם, קרויים סלק אדום ומשווקים למאכל.

ערך תזונתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלק חי
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 87.58 ג'
קלוריות 43 קק"ל
חלבונים 1.61 ג'
פחמימות 9.56 ג'
פחמימות זמינות 6.76 ג'
שומן 0.17 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 2 מק"ג
 ‑ ויטמין B9 109 מק"ג
 ‑ ויטמין C 4.9 מ"ג
ברזל 0.8 מ"ג
סידן 16 מ"ג
מגנזיום 25 מ"ג
זרחן 40 מ"ג
אשלגן 325 מ"ג
אבץ 0.35 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.8 ג'
מקור:

סלק הוא מקור טוב מאוד לוויטמין B9, ומקור טוב לוויטמין C. סלק עשיר בניטריטים, שהגוף ממיר לחנקן חמצני[1]. מקור צבעו האדום בפיגמנטים מסוג בטלאין (Betalain), הגורמים לתופעה תקינה העלולה להיות מבהילה, בה השתן מקבל גוון אדמדם לאחר אכילת סלק.

מולקולת בטלאין המקנה לסלק את צבעו האדום
מולקולת בטלאין המקנה לסלק את צבעו האדום

הסלק המצוי גדל כעשב בר באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה באזורים הסמוכים לים ובעוד מספר אזורים באסיה. בישראל הוא מצוי בבתי גידול מופרעים - גינות, שדות, צידי דרכים וקרקעות עזובות. עליו טובים למאכל[2].

טמפרטורת גדילה אופטימלית בתחום 15 עד 23 מעלות צלזיוס. בגידול שורש, מומלץ לגידול באדמה פורייה, תחוחה ומנוקזת היטב. עמיד בפני מליחות קרקע ומים. ניתן להשקיה במים מליחים. רגיש למחלות שורש, קישיון ונמטודות לכן יש להקפיד על מחזור גידולים ולא לזרוע אותו שוב באותו מקום ברציפות. הסלק יבוא כגידול שני לאחר זיבול אורגני. סלק זורעים בעומק של 2 ס"מ. הצצת נבטים לאחר שישה ימים. את הסלק יש להשקות בתכיפות ובאופן סדיר לקבלת שורש איכותי ואחיד. מרווחי ההשקיה בקיץ 3 - 6 ימים, בסתיו ובאביב 4 - 7 ימים.

ניתן לשמור על הסלק במקרר עד שלושה חודשים בטמפרטורה הקרובה לאפס מעלות צלזיוס ובלחות יחסית של 10 אחוז. בלחות אוויר נמוכה מצטמק הסלק וכומש.

בתלמוד מופיע הסלק בשם סלקא, בתור אחד מסימני ראש השנה[3], עליו נהוג לברך כיום "שיסתלקו אויבינו ושונאינו" אף שהמנהג המקורי היה לברך "יסתלקו חטאתינו"[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בכר, עדינה (2024-10-06). "מיץ סלק לשיפור הריצה: יתרונות בריאותיים מפתיעים של הירק האדום". Ynet. נבדק ב-2024-10-08.
  2. ^ אורי מאיר-צ'יזיק, צמחי בר למאכל, מפה, 2010
  3. ^ אמנם ברש"י לתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד ב' (דיבור המתחיל דקניב) הסילקא שבתלמוד פירושו תרד.
  4. ^ אוצר הגאונים מסכת ראש השנה עמוד 52 סימן צ"ב - תשובה למנהגו של רב האי גאון