סלים פתאל
 | |
| לידה |
1930 בגדד |
|---|---|
| פטירה |
31 במאי 2017 (בגיל 87 בערך) ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק | עיתונאי, קריין, עורך |
| מעסיק | רשות השידור |
  | |
סלים פתאל (1930 – 31 במאי 2017) היה עיתונאי ישראלי, קריין ועורך ברשות השידור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתאל נולד ב-1930 בבגדד. ב-1950 והוא בן 20 לערך, עלה לישראל לבדו והתיישב בירושלים. מאוחר יותר הצטרפו אליו בני משפחה נוספים. בשנת 1955 נשא לאישה את לאה.
פתאל למד באוניברסיטה העברית וב-1962 החל לעבוד כקריין בקול ישראל בערבית, ושימש גם כעורך תוכניות רפואה ומדע. עם הקמת הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968, מונה לנהל את צוות ההקמה של השידורים בערבית. במסגרת תפקידו עסק באיתור וגיוס עובדים, בין השאר גייס את הבמאי אנטואן סאלח והשחקן ג'ורג' איברהים[1]. אחר כך מונה למנהל מחלקת השידורים בערבית[2].
בהמשך שימש במשך שנים רבות, בתפקיד מנהל התוכניות בערבית בטלוויזיה הישראלית. על השידורים בערבית אמר:”השידורים בערבית הם קודם כל אינטרס יהודי, ורק אחר־כך אינטרס ערבי. זאת הזדמנות לתרום להידברות עם הערבים”[3]. ב-1977 הוביל מהלך יחד עם יוסף בראל, להפיכת השידורים בערבית לחטיבה נפרדת בתוך רשות השידור[4]. בינואר 1978, הוקמה החטיבה החדשה, בראל מונה למנהל הטלוויזיה בערבית, ופתאל המשיך בתפקיד מנהל התוכניות[5].
פתאל כתב וביים גם תוכניות תעודה בעברית ובהן סדרה על ההיסטוריה של יהודי בבל[6], עליה זכה בפרס[7].
פתאל כתב שני ספרים, "בסמטאות בגדד", המתעד את קהילת יהודי בגדאד מסוף המאה ה-19 ועד העלייה ההמונית לישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. הספר כולל גם חלק ביוגרפי-משפחתי וזיכרונות נעורים של פתאל[8]. שנתיים אחר כך כתב גם אחיו, בדרי פטל, ספר זיכרונות משלו, "חלומות בטטראן, בגדאד", בו התמקד בעיקר בסיפור שכונת טטראן, הרובע היהודי של בגדד[9]. ספרו השני "צלם בהיכל האקדמיה הישראלית" מתעד את פרטי הפוגרום ביהודי בגדאד ב-1941, הפרהוד[10].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסמטאות בגדד, הוצאת כרמל, 2003[11]
- צלם בהיכל האקדמיה הישראלית, הוצאת ראובן מס, 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי אלון, הלך לעולמו סלים פתאל מנהל התוכניות בערבית לשעבר, באתר TheMarker, 1 ביוני 2017 (מאורכב בוייבאק מאשין)
סלים פתאל (1930-2017), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נרי ליבנה, הכישלון הישראלי של אנטואן סאלח, כותרת ראשית, 11 בנובמבר 1987
- ^ אורה תמרי, "בלי פוליטיקה", למרחב, 16 בפברואר 1969
- ^ עדנה אדטו, מי ומה בדיוקן, דבר, 2 בדצמבר 1977
- ^ יוסף וקסמן, המחלקה הערבית רוצה להיפרד מהטלוויזיה - וזו רוצה "להתגרש" מרשות השידור, מעריב, 10 בפברואר 1977
- ^ הושבתו השידורים בטלויזיה: בערבית, מעריב, 28 בינואר 1979
- ^ עבר מפואר, הווה מעורפל ועתיד חסר תוחלת, מעריב, 29 בדצמבר 1988
דוד צמח, תוכנית הטלוויזיה על יהדות עיראק, מעריב, 26 בינואר 1989 - ^ ברוך מאירי, סלים פתאל זכה בפרס על כתבותיו בנושא יהודי בבל, מעריב, 25 במאי 1989
- ^ שלמה דשן, עליית יהודי עיראק כפתרון מעשי למצוקת מיעוט, באתר הארץ, 12 באפריל 2004
- ^ אלמוג בהר, "לא המצאת את הגלגל, הדברים מוכרים וידועים", באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
- ^ יוסי סדן, זיכרונות שיצאו מתחת קולמוסם, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2010
- ^ אסתר מאיר, עבר חמקמק: ספרי זיכרונות והבניית עברם של יהודי עיראק בישראל (מאמר הסוקר את הספר), עיונים 19, 2009, הוצאת מכון בן-גוריון, עמ' 90 - 97
בקרת זהויות  |
|
|---|