לדלג לתוכן

סטניסלב גובורוחין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטניסלב סרגייביץ' גובורוחין
Станислав Сергеевич Говорухин
גובורוחין, 2015
גובורוחין, 2015
לידה 29 במרץ 1936
ברזניקי, מחוז סברדלובסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
פטירה 14 ביוני 2018 (בגיל 82)
מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Станислав Сергеевич Говорухин עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת הרפתקאות, היסטוריה ודרמה
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19862018 (כ־32 שנים)
עיסוק תסריטאי, שחקן, מפיק ובמאי קולנוע
מקום לימודים
בן או בת זוג Yunona Kareva עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sergey Govorukhin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמן העם של הפדרציה הרוסית (2006)
  • פרס נשר הזהב לבמאי הטוב ביותר (2016)
  • פרס ניקה לבמאי הטוב ביותר (1990)
  • Nika Award for best non-fiction film (1990)
  • Nika Award for Best Screenplay (1990)
  • פרס ניקה לבמאי הטוב ביותר (2016)
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז', דרגה 2 (2016)
  • Honored Art Worker of the USSR (1986)
  • Nika Award for best documentary (1990)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2016)
  • תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית
  • Government Prize in Culture
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז'
  • פרס ניקה
  • פרס ממשל רוסיה הפדרלית
  • פרס נשר הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.govoruhin.ru/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטניסלב סרגייביץ' גובורוחיןרוסית: Станислав Сергеевич Говорухин; ‏29 במרץ 1936, מחוז סברדלובסק14 ביוני 2018, מוסקבה) היה שחקן, תסריטאי ובמאי קולנוע סובייטי ורוסי, זוכה תואר אמן העם (2006).

היה חבר מפלגת רוסיה המאוחדת מאז 2005, כיהן כחבר פרלמנט בדומה והיה יושב ראש הוועדה הפרלמנטרית לענייני תרבות. היה מועמד לנשיאות בבחירות לנשיאות רוסיה 2000 אך לאחר מכן היה לתומך נלהב בולדימיר פוטין והיה יושב ראש מטה הבחירות של פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה 2012.

ביוני 2013 היה ממייסדי המטה המרכזי של תנועת החזית העממית הכול-רוסית

תחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטניסלב גובורוחין נולד בעיירה במחוז סברדלובסק למשפחת קוזאק. בשנת 1958 גובורוחין סיים לימודי גאולוגיה באוניברסיטת קאזאן ועבד מספר שנים במקצוע שרכש. החל משנת 1959 הוא עבד כעיתונאי.

פעילות בתחום הקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 סיים גובורוחין לימודים ב-VGIK והוסמך להיות במאי. את הסרטים הראשונים הוא ביים באולפנים שהיו ממוקמים באודסה. בשנת 1978 הוא כתב תסריט לסרט "פיראטים של המאה ה-20" שהקרנתו החלה בשנת 1979 ונחל הצלחה גדולה. בשנת 1979 גובורוחין ביים את סדרת הטלוויזיה בת 5 הפרקים "מקום המפגש אינו ניתן לשינוי" עם ולדימיר ויסוצקי באחד התפקידים הראשיים. הסדרה זכתה לפופולריות רבה ומוקרנת עד היום בערוצי טלוויזיה רוסיים. בשנת 1981 הוא עשה את הסרט "הרפתקואותיהם של תום סויר והאלקברי פין" המבוסס על ספרו של מארק טוויין "הרפתקאותיו של תום סויר". בשנת 1987 גובורוחין עבר למוסקבה והחל לעבוד באולפני מוספילם.

בשנת 1990 צילם גובורוחין את הסרט התיעודי "אי אפשר לחיות כך" שזכה בפרס ניקה ברוסיה. בשנת 1991 הוא היה מנהל אמנותי של סרט "שליח למזרח". בשנת 1992 הוא צילם סרט תיעודי נוסף, "רוסיה שאיבדנו", על השנים האחרונות של האימפריה הרוסית.

במחצית השנייה של שנות ה-90 גובורוחין חזר לביים סרטי קולנוע עלילתיים.

בשנת 1999 הוא כתב את התסריט וביים את הסרט "קלע מצטיין" (עם מיכאיל אוליינוב בתפקיד הראשי), העוסק בגיבור מלחמה זקן, שמתחיל מסע נקמה אישי נגד אלה שאנסו את נכדתו, לאחר שנוכח לדעת שאין מה לחכות לצדק שייעשה על ידי שלטונות החוק.

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובורוחין לא היה חבר במפלגה הקומוניסטית. עם תחילת הפרסטרויקה הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית של רוסיה. בשנת 1991 הוא נבחר לדומה ברשימת המפלגה. במחצית הראשונה של שנות ה-90 צילם גובורוחין מספר סרטים תיעודיים בהם ניתן לראות ביטוי לדעות האנטי-קומוניסטיות שלו. ברם, לאחר אירועי המשבר החוקתי ברוסיה, באוקטובר 1993, גובורוחין החליט לתמוך במפלגה הקומוניסטית ובמיוחד במנהיגה גנאדי זיוגנוב.

בשנת 1999 הוא נבחר לדומה ברשימת תנועת "אחדות" שבראשה עמד יבגני פרימקוב ויורי לוז'קוב. שיא הקריירה הפוליטית של גובורוחין היה במהלך הבחירות לנשיאות רוסיה 2000 בהם גובורוחין היה מועמד אך זכה ב-0.44% מהקולות בלבד ולבסוף תמך בפוטין.

בשנת 2005 גובורוחין עזב את האופוזיציה לטובת הצטרפות למפלגת השלטון רוסיה המאוחדת. בשנת 2005 גובורוחין חתם על "מכתב ה-50" בו החותמים תמכו במשפט חודורקובסקי וטענו שאין בו גוון פוליטי. ברשימת מפלגת "רוסיה המאוחדת" גובורוחין נבחר לדומה בפעם נוספת. בשנת 2011 הוא תמך במועמדותו של ולדימיר פוטין למשרת הנשיאות ואף היה ראש מטה הבחירות. במהלך שנת 2012 גובורוחין מתח ביקורת על פעילות האופוזיציה שלא קיבלה את תוצאות הבחירות של פוטין לנשיא[1].

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט
במאי תסריטאי מפיק שחקן תפקיד הערות
1964 אפטקרשה כן סרט קצר
1967 ורטיקל כן
1968 יום המלאך כן
1969 הפיצוץ הלבן כן כן
1972 חייו והרפתקאותיו המופלאים של רובינזון קרוזו כן
1974 הברחה כן כן
1977 רוחה של "התקווה" כן כן
1978 מרשל המהפכה כן אלכסנדר קוטפוב, גנרל
1979 מקום המפגש אינו ניתן לשינוי כן סדרת טלוויזיה
1979 פיראטים של המאה ה-20 כן
1980 הפריצה כן
1981 הרפתקותיהם של תום סויר והאקלברי פין כן כן
1982 שיבת באטרפליי כן מיכאיל פאבליק
1983 מאבקים כן גנרל-מאיור
1983 בין אבנים אפורות כן כן
1985 חיפושים אחר רב-החובל גראנט כן כן
1986 סודותיה של מאדאם וונג כן
1987 עשרה כושים קטנים כן כן
1987 אסא כן קרימוב
1988 נתזי שמפניה כן כן
1989 תצוגה כפולה כן גרמן אנדרייביץ'
1990 ילדים מקוללים כן סרגיי סרגייביץ' פופוב, מחבר
1990 אי אפשר לחיות כך כן כן כן הופעת קמע סרט תיעודי
1991 ...והרוח חזרה כן סרגיי גרסימוב
1992 עוגן, עוגן נוסף! כן מפקד המחלקה
1992 קקאדו כן מנהיג כנופיה
1992 רוסיה שאיבדנו כן כן סרט תיעודי
1994 מהפכת הפשע הגדולה כן כן
1994 הערבים של פרברי מוסקבה כן
1995 צעיף שחור כן
1995 נשר וזנב כן זוסימה פטרוביץ'
1996 ...ידיד יקר משנים שחלפו כן מיכאיל פטרוביץ'
1997 ...הסתיימה המלחמה. שכחו ממנה כן הופעת קמע
1999 קלע מצטיין כן כן
2000 מרד רוסי כן עיבוד קולנועי לבת הקפיטן
20022006 הגיון נשי כן אנדריי סטרלצוב סדרת סרטים
2003 שמחותיו ועצבותו של לורד קטן כן רוזן
2003 ברכו את האישה כן כן מפקד מחלקה
2005 לא על הלחם לבדו כן כן שר
2005 הפלוגה התשיעית כן מפקד גדוד
2007 השחקנית כן
2007 העיתונאים כן אורח 1 סדרת טלוויזיה
2009 הנוסעת כן כן כן כן הקונסול הרוסי
2008 ביוני 1941 כן
2010 בסגנון הג'אז כן כן כן
2010 אהבת גזר 3 כן גנרל
2013 סוף שבוע כן כן כן
2014 מיומני אמא של תלמידת כיתה א' כן
2014 סודות החדר האפל כן
2015 סופו של עידן נפלא כן כן כן

אביו, סרגיי גובורוחין, נעצר לראשונה כבר בשנת 1928, לכאורה באשמת התנגדות לפעילות השלטונות. לאחר שחרורו הוא לא חזר לאזור דון, עבר לאזור הרי אורל והתחתן. בשנת 1938 הוצא להורג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטניסלב גובורוחין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ח"כ נינו אבסדזה, מה שהיה הוא שיהיה. פוטין והמריונטות, באתר ynet, 4 במרץ 2012