סוקולנטים
סוּקוּלֶנטים (על פי האקדמיה ללשון: עָסוּסִים, בלטינית: Succulentus) היא קבוצה פוליפילטית של צמחים אשר לרוב הם בעלי עלים וגבעולים עבים ובשרניים המכילים תאים אוגרי מים, ולכן לא דרושה להם השקיה רבה. משמעות המילה "סוקולנט" בלטינית היא "עסיס", ומכאן שמם העברי "עָסוּס".
אף על פי שכל הצמחים אוגרים מים, סוקולנטים מותאמים במיוחד לאגור מים למשך תקופה ארוכה. מאפיין זה מאפשר להם להתקיים בסביבה צחיחה, בה אין צמחים רבים ואוכלי עשב רבים. לעיתים, הטל עוזר לצמחים אלו להתקיים, שכן למינים רבים יש שערות המאפשרות לספוג את הטל.
למינים רבים יש ציפוי דמוי שעווה על גזעיהם ועליהם, המאפשר להם לשמור על לחות. נפח מקסימלי ופני שטח מינימליים עוזרים גם הם למניעת אובדן של מים.
הנפוצים שבצמחים בעלי מאפיין זה הם צמח האלווי וצמח האגבה. סוגים נפוצים פחות הם ההוורתיה (Haworthia), החלבלוב (Euphorbia), וכל משפחת החיעדיים (Azoaceae) הכוללת בתוכה את ה-Conophytum ועוד מינים רבים אחרים. גם הקקטוס, ממשפחת הצבריים (Cactaceae), הוא סוקולנט אך בעל מאפיינים בוטניים שונים.
סוקולנטים רבים משמשים כצמחי נוי, בין אם בבית או בגינה. צורותיהם המיוחדות ועמידותם להזנחה הפכו את הצמחים היובשניים לא אחת למושאי אספנות. סוקולנטים הם מרכיב מפתח בגינון יובשני, אשר לעיתים קרובות עוסק בהם כמוטיב מרכזי ("גני קקטוסים").
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הסוקולנטים נמנים צמחים ממשפחות רבות, ולכולם תכונות משותפות:
- יכולת לאגור כמויות גדולות של מים (בזכות קיום פוטוסינתזה מסוג CAM מטבוליזם של חומצת הטבוריתיים).
- יכולת להצטמק כשהנוזלים אוזלים בעת יובש.
- יכולת להתעורר לאחר רדת הגשמים.
- רבייה וגטטיבית - מה שמקל על ייחור שלהם באדמה חדשה.
בזכות תכונותיהם, הסוקולנטים יכולים להמשיך לחיות באזורים יבשים במיוחד ואינם מתים מחוסר מים.
אזורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוקולנטים מרוכזים בשלושה אזורים עיקריים בעולם:
- מקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית
- מרכז אמריקה הדרומית
- החלק הדרומי של אפריקה והאי מדגסקר
המשותף לכל שלושת האזורים הוא אקלים ערבתי חמים של גשמים מועטים בעונה החמה ויובש בעונה הקרה. גם בישראל, בזכות האקלים המדברי בנגב, הסוקולנטים נקלטים ומתפתחים יפה[1].
הסוקולנטים חביבים במיוחד על בעלי גינות פרטיות וציבוריות, בזכות צריכת המים המזערית שלהם והשרידות הגבוהה שלהם. הסוקולנטים לסוגיהם מגוונים מאוד. הם נפוצים בכל העולם, מכיוון שבאזורים השונים "אימצו" אותם, ודאגו לאקלומם. חלקם נראים במיטבם בחורף, וחלקם בקיץ. יש שמתאימים לגידול בחוץ (בקרקע או בכלים/ עציצים/ מיכלים), ויש שאוקלמו להיות בתוך בתים ללא שמש, אך רצוי שיראו אור. הסוקולנטים הגדלים בבית מתאקלמים יפה בכלים זעירים בקוטר של כ־3 ס"מ ועד לעציצים גדולים[2].
צורה, צבע ותנאי סביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלים בשרניים מאוד, בצבעים שונים, ובצורות שונות, לרבות צורות גאומטריות (ראו תמונה). הצבע משתנה בהתאם לעונה, לטמפרטורה ולמידת החשיפה לשמש. מכיוון שכך, יש יתרון לסוקולנטים במיכלים בחצר, מכיוון שניתן להזיזם בעונות השונות וממש להשפיע על הצבע המתקבל. למשל: הצבתם במיקרו אקלים קריר, יביא לשינוי צבע עלים הנוטה לאדום; לעומת זאת, הצבתם במיקרו אקלים חמים עם חשיפה ארוכה לשמש, יביא לצבע הנוטה יותר לצהוב עז; לחלקם יש פרחים שיתרונם בגינה שהם פורחים כאשר הפרחים "הרגילים" בתרדמת חורף מסוימת.
לפי Baldwin 2017, קיימים סוקולנטים עם תופעות של צימוח ציציות/ כרבולות (Crested Phenomenon ובעברית קריסטטה - ראו תמונה). לדבריה, אין תנאים ידועים להופעת הסוג הזה[3] שהופעתו אקראית. תופעה זו היא ייחודית לסוקולנטים וקקטוסים[4].
בתורת הפנג שואי צורה וצבע של אובייקט מהווים חלק מעקרונות היסוד שלה. לפי מדריך הפאנג שווי לעיצוב הבית, רצוי לעצב חללים בבית עם סוקולנטים בעלי עלים בשרניים ומעוגלים בצבע ירוק, כי הצבע הירוק תורם לרגיעה ואווירת התחדשות[5]. לפי "פפירוס - הפורטל הישראלי לגינון"[6], ניתן להשתמש בסוקולנטים בעלי צורה וצבע שונים ליצירת מרבדים "אמנותיים" על הקרקע וגם בצורה אנכית על קירות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עתר ארזי, יפים וצנועים: אתם חייבים להכיר את הסוקולנטים, באתר מאקו, 14 באפריל 2012
- מאי פלטי, סנובים, ג'ונגל עירוני כבר יש לכם בבית?, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2016
- סוקולנטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אגודת חובבי הקקטוסים והסקולנטים בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדובר בסוקולנטים נטולי הקוצים, כלומר קקטוסים.
- ^ Pamela Crawford, 7, Easy Container Gardens, Color Garden, Incorporation, 2008.
- ^ Debra Lee Baldwin, Succulent Simplified, Timber Press, 2017.
- ^ שמעון ביגלמן, גינון ביתי (Home Gardening), הוצאת כתר, 2006 עמ' 169–179.
- ^ יפעת טופול, מדריך פנג שואי לעיצוב הבית. דורנת שיווק בע"מ 2003.
- ^ פפירוס - הפורטל הישראלי לגינון, באתר www.papirusgan.co.il.