לדלג לתוכן

נפוליאון השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפוליאון השני
Napoléon II
לידה 20 במרץ 1811
הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 ביולי 1832 (בגיל 21)
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Napoléon François Joseph Charles Bonaparte עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • מסדר כתר הברזל
  • אביר הצלב הגדול במסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נפוליאון השני, מלך רומא

נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט, הידוע כנפוליאון השני (20 במרץ 181122 ביולי 1832), דוכס רייכשטאט, היה לזמן קצר קיסר צרפת דה יורה.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון השני נולד ב-20 במרץ 1811 כתוצאה מנישואיהם של הקיסר נפוליאון בונפרטה ואשתו השנייה הארכידוכסית מריה לואיזה מאוסטריה, בתו של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. הוא הוכתר כ"הוד מלכותו מלך רומא", תואר אשר יועד על ידי נפוליאון האב ליורשו החוקי, אך בפועל היה תואר כבוד בלבד.

שלוש שנים לאחר לידתו בפריז התמוטטה הקיסרות הצרפתית הראשונה אשר הוקמה בידי אביו ואותה עתיד היה לרשת. נפוליאון הראשון, שהודח על ידי הסנאט, ויתר ב-6 באפריל 1814 על כיסאו ותוארו לטובת בנו העולל. בנו זה נלקח על ידי אמו הקיסרית לטירת בלואה שבעמק הלואר. נפוליאון השני החזיק בתוארי אביו חמישה ימים בלבד. לאחר מכן תבעו מנהיגי בעלות הברית, שפלישתם לצרפת הדיחה את נפוליאון הראשון מכיסאו, שיתפטר ללא תנאי, ובכך ביטלו למעשה את העברת הקיסרות לנפוליאון השני התינוק.

לאחר חזרתו של נפוליאון הראשון לצרפת, תקופה המכונה "מאה הימים", והתפטרותו החוזרת בסופה, אישר הסנאט ביום ההתפטרות (22 ביוני 1815) את קיסרותו של נפוליאון השני, אשר שהה באותה עת באוסטריה. כניסת כוחות בעלות הברית ב-7 ביולי אותה שנה שמה קץ לשלטון קצר מועד זה.

ימיו האחרונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1815, חי נפוליאון השני – כאסיר, למעשה – בארמון הקיסרי ארמון שנברון בווינה, על אף שגלותו לא הוכרזה מעולם בפומבי. בשנת 1818 הוענק לו התואר "דוכס רייכשטאט" כמעין פרס ניחומים על אובדן ירושתו המקורית – קיסרות צרפת. ב-22 ביולי 1832 נפטר נפוליאון השני משחפת בארמון שבו הוחזק[1].

נפוליאון השני לא הורשה מעולם להתכתב עם אביו, שהיה אסור באי הנידח סנט הלנה.

על אף תקופת שלטונו הקצרה, הוא מוכר בתואר נפוליאון השני, למעט בחוגים בונפרטיסטים, שם הוא מכונה "מלך הרומאים". הנציג הבא לבית בונפרטה שעתיד היה לשלוט בצרפת, נפוליאון השלישי, לקח לעצמו כינוי זה בהכירו בתקופת קיסרותו של בן דודו הצעיר.

נפוליאון השני נודע בצרפת בכינוי "L'Aiglon" (בצרפתית: "העיט הקטן"). המחזאי הצרפתי אדמון רוסטאן חיבר מחזה הנקרא באותו כינוי ומתאר את חייו של נפוליאון השני.

בשנת 1940 הועברו עצמותיו של נפוליאון השני לצרפת כמחווה אישית של אדולף היטלר. לאחר ההעברה נקברו עצמותיו לצד קברו של אביו בארמון האינווליד בפריז.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וזפה בואונפרטה
 
מריה פרויצ'יני
 
ג'ובאני רמולינו
 
אנג'לה פייטרסנטה
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלו בואונפרטה
 
 
 
 
 
לטיציה רמולינו
 
 
 
 
 
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפוליאון בונפרטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי לואיז, דוכסית פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפוליאון השני


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפוליאון השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]