נב קמפבל
.jpg) | |
| קמפבל, 2015 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1973 (בת 51) גואלף, אונטריו, קנדה  |
|---|---|
| שם לידה |
Neve Adrianne Campbell  |
| מדינה | קנדה |
| תקופת הפעילות | מ-1989 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נב אדריאן קמפבל (באנגלית: Neve Adrianne Campbell; נולדה ב-3 באוקטובר 1973) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה קנדית. התפרסמה תחילה מתפקידה בתור ג'וליה סלינג'ר בסדרת דרמת הנעורים "שולחן לחמישה" (1994–2000), ולאחר מכן בסרט האימה "הכישוף" (1996) ובמותחן "משולש פראי" (1998), ובעיקר בשל הופעתה בתור סידני פרסקוט בסדרת סרטי "צעקה".ידועה גם בתור מרגרט "מגי" מקפירסון בסדרה סנגור במבחן (2022–הווה).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמפבל נולדה בעיר גואלף בדרום-מערב אונטריו, קנדה. אמה, מארני, היא מורה ליוגה וגם פסיכולוגית[1] מאמסטרדם שבהולנד. אביה, ג'רי, היגר מהאיסט אנד של גלאזגו שבסקוטלנד,[2] ולימד דרמה בתיכונים. סבה וסבתה של קמפבל מצד אמה ניהלו חברת תיאטרון בהולנד וסבה וסבתה מצד אביה היו גם הם שחקנים.
קמפבל היא קתולית, אבל מזדהה גם בתור יהודייה, כיוון שעל פי דבריה אמה היא צאצאית גם של יהודים-ספרדים שהתנצרו לזרם הקתולי לאחר שהיגרו להולנד.
לקמפבל יש שלושה אחים. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים. היא ואחיה כריסטיאן התגוררו בעיקר עם אביהם (אשר קיבל משמורת על השניים),[2] עם תקופות קבועות בבית של אמא שלהם, עד שנב הייתה בת תשע. באותו זמן היא עברה לגור בבית הספר הלאומי לבלט של קנדה, התאמנה שם והופיעה בהופעות של "מפצח האגוזים" ו"היפהפייה הנרדמת".[2] קמפבל עברה מריקוד למשחק בגיל 15, כאשר הופיעה ב"פנטום האופרה" בתיאטרון קאנון טורונטו.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 17, ב-1991 קיבלה קפמבל את תפקידה הראשון בסדרת המדע בדיוני הקנדית "אני וסוד כוחי", בתפקיד של תלמידה. את תפקידה המשמעותי הראשון קיבלה שנה לאחר מכן בסדרת הטלוויזיה הקנדית "Catwalk", בדמותה של דייזי. היא עלתה לתהילה מחוץ לקנדה לאחר שלוהקה כג'וליה סלינג'ר בסדרת הדרמה של רשת FOX "שולחן לחמישה", שבו היא שיחקה מ-1994 עד 2000 למשך כל שש עונות הסדרה.
בשנת 1996 לאחר שהשתתפה במספר סרטי קולנוע קנדים ואמריקאים דלי-תקציב, סרטה הראשון של קמפבל שזכה להפצה רחבה היה סרט האימה "הכישוף". באותה שנה כיכבה בתפקיד ראשי בטרילוגיית סרטי האימה "צעקה" בדמותה של סידני פרסקוט.
בשנת 1998 הופיעה בסרטים "משולש פראי" ו"מועדון 54" ותרמה את קולה לסרט "מלך האריות 2: מלכות סימבה" כקולה של קיארה. בשנת 1999 שיחקה בסרט "צריך שלושה לטנגו". בשנת 1998, היא הייתה ברשימת "50 האנשים היפים ביותר" במגזין פיפל.
בעקבות הסרט השלישי של סדרת צעקה, קמפבל הופיעה בכמה סרטים שהופצו באופן מוגבל אך קצרו את שבחי הביקורת, כולל הסרט "פאניקה" (2000), שבו היא הופיעה לצד ויליאם ה' מייסי ודונלד סאת'רלנד. בשנת 2002 היא כיכבה בדרמת הטלוויזיה "שיחה אחרונה", עם סיסי ספייסק וג'רמי איירונס, ועל תפקידה זה זכתה בפרס פריזם על משחק במיני-סדרה או סרט טלוויזיה. בשנת 2003, הסרט "רקדנים" אותו קמפבל גם כתבה, הפיקה, וכיכבה בסרט זה.
בשנת 2004 השתתפה בסרט העצמאי "When Will I Be Loved", שבו היא מופיעה בעירום. הסרט זכה לשבחים על ידי המבקר רוג'ר איברט[3] אך קיבל הפצה קצרה ומוגבלת. במדריך הקולנוע של לאונרד מלטין (מהדורת 2009), מבקר הקולנוע מתאר אותו כ"סרט שלא ניתן להבחין בו [...] עמוס בדמויות קרות רוח שאובססיביות לכסף גדול, סקס מזדמן ודחף אינסופי".
במרץ 2006 קמפבל הופיעה לראשונה בתיאטראות וסט אנד, בגרסה מחודשת של ארתור מילר למחזה Resurrection Blues בתיאטרון אולד ויק בלונדון. מת'יו מודין ומקסימיליאן של גם הופיעו במחזה, אשר קיבל ביקורות מעורבות. Resurrection Blues בוים על ידי רוברט אלטמן, שאיתו קמפבל עבדה בעבר בסרט "רקדנים".[4] מאוחר יותר בשנת 2006, קמפבל השתתפה בהצגה "שיר אהבה", לצד קיליאן מרפי ומייקל מקיין. ההצגה זכתה לביקורות מעורבות.[5]
ב-24 ביוני 2009, חזרה קפמבל לטלוויזיה בתפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה קצרת הימים של NBC "הנדבן" לצדו של ג'יימס פיורפוי. ב-12 באוגוסט 2009 הסדרה ירדה מהמסכים לאחר 8 פרקים.[6]
בשנת 2011 קמפבל שבה לתפקידה כסידני פרסקוט בסרט האימה "צעקה 4", וגם כיכבה בסרט "The Glass Man" שיצא במהדורה מצומצמת. בשנת 2012 היא השתתפה במיני-סדרה "טיטניק: דם ופלדה" בתפקיד של ג'ואנה, לצדו של קווין זגרס, ושיחקה בסרט מתח הטלוויזיוני משנת 2013, "רצח בעיירה" ששודר ברשת Lifetime. קמפבל ביצעה מספר הופעות אורח בכמה סדרות טלוויזיה, ביניהן "מדיום", "משפחת סימפסון", "האנטומיה של גריי", "מד מן" ו-"שוודיה אהובתי".
בשנת 2015 ביצעה הופעת אורח בסדרת הטלוויזיה "מנהטן", המספר את אודות פרויקט מנהטן. בשנה זו גם שיחקה בסרט הדרמה-קומי "Walter", לצדם של ג'סטין קירק ווירג'יניה מדסן. בשנת 2016 הצטרפה קפמבל לסדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" בנטפליקס, החל מהעונה הרביעית, בדמותה של היועצת פוליטית לי-אן הארווי.
בשנת 2018 כיכבה בסרט האקשן "גורד שחקים" של הבמאי ראוסון מרשל טורבר. היא שיחקה את שרה סויר, אשתו של וויל (דוויין ג'ונסון). הסרט יצא לאקרנים ב-13 ביולי 2018.
בשנת 2019 גילמה את רבקה בסרט הדרמה הקנדי "Castle in the Ground", שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר 2019. קמפבל אף כיכבה בשנה זו בסרט הדרמה העצמאי "Hot Air" בתור ולארי גאנון.
בשנת 2020 גילמה את הסופרת לורה סוביץ בסרט הדרמה "עננים" בבימויו של ג'סטין בלדוני.
בשנת 2022 היא חזרה לשחק את סידני פרסקוט בסרט "צעקה 5" לצד קורטני קוקס ודייוויד ארקט. באותה שנה החלה לגלם את מרגרט "מגי" מקפירסון בסדרת הדרמה המשפטית "סנגור במבחן" שנוצרה והופקה על ידי דייוויד אי קלי עבור שירות הזרמת המדיה "נטפליקס", המבוססת על הרומן "The Brass Verdict" מאת מייקל קונלי, משנת 2008.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמפבל נישאה לשחקן הקנדי ג'ף קולט ב-3 באפריל 1995. בני הזוג, שנפגשו כאשר הוא היה ברמן בתיאטרון בטורונטו, התגרשו במאי 1998.
ב-2005, קמפבל החלה לצאת עם השחקן האנגלי ג'ון לייט, אותו הכירה במהלך צילומי הסרט "חוקרים סקס". הם התארסו בדצמבר 2005 ונישאו במאליבו, קליפורניה, ב-5 במאי 2007. בני הזוג חיו יחד באיזלינגטון, לונדון במשך חמש שנים, עד שקמפבל הגישה בקשה לגירושין ב-30 ביוני 2010, בלוס אנג'לס.
במרץ 2012, קמפבל ובן זוגה, השחקן ג'יי ג'יי פילד, אישרו שהם מצפים לילדם הראשון המשותף. בנם הראשון, כספיאן, נולד באוגוסט 2012. ב-29 ביוני 2018, הודיעה קמפבל באינסטגרם על אימוץ בנם השני, ריינור.
בשנת 2021 קמפבל חשפה במהלך ראיון בתוכנית של קלי קלרקסון שהיא שרדה מתקפת דוב בגיל 17, תקרית שהתרחשה בעת צילומי סרט ללא שם. כשתיארה את המתקפה, היא אמרה "טבלתי את ידי בדבש ורצתי אל הסלע הזה, ואני מסתובבת ומוציאה את ידי החוצה והדוב לא מאט והוא לא בא לקחת את היד שלי, הוא תופס אותי ברגל והוא מושך אותי אל היער. אמא שלי ביקרה בסט באותו יום והיא צורחת. כל הצוות היה קפוא כי אף אחד לא האמין למה שקורה". לא היא, ולא שאר הצוות הנוכחים, סבלו מפציעות מסכנות חיים.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1993 | The Dark | ג'סי דונובן | |
| 1994 | Paint Cans | טריסטי | |
| 1996 | Love Child | דיידרה | |
| הכישוף | בוני הארפר | ||
| צעקה | סידני פרסקוט (אנ') | ||
| 1997 | צעקה 2 | ||
| 1998 | משולש פראי | סוזי מארי טולר | |
| מועדון 54 | ג'ולי בלאק | ||
| Hairshirt | רנה וובר | גם מפיקה | |
| מלך האריות 2: מלכות סימבה | קיארה | דיבוב | |
| 1999 | צריך שלושה לטנגו | איימי פוסט | |
| 2000 | מי הטביע את מונה? | אלן ראש | |
| Panic | שרה קאסידי | ||
| צעקה 3 | סידני פרסקוט (אנ') | ||
| 2002 | חוקרים סקס | אליס | |
| 2003 | Lost Junction | מיסי לופטון | |
| רקדנים | לורטה ריאן | גם סיפור ומפיקה | |
| Blind Horizon | קלואי ריצ'רדס | ||
| 2004 | When Will I Be Loved | ורה בארי | |
| Churchill: The Hollywood Years | אליזבת השנייה | ||
| 2006 | איזה מין הורים | אלן מינולה | |
| 2007 | אהבה ללא גבולות | מרגרט סטילוול | |
| I Really Hate My Job | אבי | ||
| לסגור מעגל | מארי האריס | ||
| 2008 | Agent Crush | קאסי | דיבוב |
| 2011 | צעקה 4 | סידני פרסקוט (אנ') | |
| The Glass Man | ג'ולי פיריט | ||
| 2015 | Walter | אלי | |
| 2018 | גורד שחקים | שרה סויר | |
| 2019 | Hot Air | ולארי גאנון | |
| Castle in the Ground | רבקה פיין | ||
| 2020 | עננים | לורה סוביץ' | |
| 2022 | צעקה | סידני פרסקוט (אנ') |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1991 | אני וסוד כוחי (אנ') | תלמידה | פרק: "Pirate Radio" |
| 1992 | הילדים במסדרון | לורה קפלי | פרק: "#3.13" |
| 1992–1994 | Catwalk | דייזי מקנזי | תפקיד ראשי (2 עונות); 49 פרקים |
| 1994 | I Know My Son is Alive | בת' | סרט טלוויזיה |
| The Forget-Me-Not Murders | ג'ס פוי | ||
| מי מפחד מהחושך? | נוני ווקר | פרק: "Tale of the Dangerous Soup" | |
| קונג פו: האגדה נמשכת | טריש קולינס | פרק: "Kundela" | |
| Aventures dans le Grand Nord | נפסי | פרק: "Bari" | |
| 1994–2000 | שולחן לחמישה | ג'וליה סלינג'ר | תפקיד ראשי (6 עונות); 142 פרקים |
| 1995 | מד טי.וי | פרק: "#1.6" | |
| 1996 | הרוח מטירת קנטרוויל | וירג'יניה "ג'יני" אוטיס | סרט טלוויזיה של ABC |
| 2002 | Last Call | פרנסיס קרול | סרט טלוויזיה של שואוטיים |
| 2005 | Reefer Madness: The Movie Musical | מיס פופי | |
| 2007 | מדיום | דברה | 3 פרקים |
| 2008 | Burn Up | הולי דירני | מיני-סדרה |
| 2009 | הנדבן | אוליביה מיידסטון | תפקיד ראשי; 8 פרקים |
| זאב הים | מאד ברוסטר | מיני-סדרה | |
| משפחת סימפסון | קסנדרה | דיבוב; פרק: "Rednecks and Broomsticks" | |
| 2012 | Titanic: Blood and Steel | ג'והאנה ייגר | תפקיד ראשי; 12 פרקים |
| האנטומיה של גריי | ד"ר ליזי שפרד | 2 פרקים | |
| 2013 | רצח בעיירה | קייט בורקהולדר | סרט טלוויזיה של Lifetime
גם מפיקה בפועל |
| 2014 | מד מן | לי קאבוט | פרק: "Time Zones" |
| 2015 | שוודיה אהובתי | דיאן | 4 פרקים |
| מנהטן | קתרין אופנהיימר (אנ') | 2 פרקים | |
| 2016–2017 | בית הקלפים | לי-אן הארווי | תפקיד ראשי (עונות 5-4); 25 פרקים |
| 2022–הווה | סנגור במבחן | מרגרט "מגי" מקפירסון | תפקיד ראשי (2 עונות); 20 פרקים |
| 2023 | Twisted Metal | רייבן | 2 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נב קמפבל, ברשת החברתית אינסטגרם
נב קמפבל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נב קמפבל, באתר AllMovie (באנגלית)
נב קמפבל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- נב קמפבל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
נב קמפבל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נב קמפבל, באתר Discogs (באנגלית)- מיכל הניג, לאן נעלמה נב קמפבל?, באתר nrg, 1 ביוני 2010
- אמיר בוגן, הקאמבק של נב קמפבל: "הייתי צריכה הפסקה, לעשות שינוי", באתר ynet, 20 ביולי 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Neve Campbell Biography". Filmreference.com. נבדק ב-2010-02-22.
- ^ 1 2 3 4 Findlay, Jane; Lorna Hughes (2000-02-20). "SCREEN STAR'S SCOTS DREAM; NEVE CAMPBELL JUST CAN'T WAIT TO VISIT THE LAND OF HER FATHER". The Sunday Mail. אורכב מ-המקור ב-2012-12-09. נבדק ב-2007-12-10.
- ^ ":: rogerebert.com :: Reviews :: When Will I Be Loved (xhtml)". Rogerebert.suntimes.com. 2004-09-24. נבדק ב-2010-02-22.
- ^ "Print Edition". globeandmail.com. ארכיון מ-2012-05-26. נבדק ב-2010-02-22.
- ^ Campbell, Johnston, McKean and Murphy to Star in West End Love Song, Broadway.com Buzz
- ^ "The Philanthropist: NBC Drama Officially Cancelled". TV Series Finale.com. 21 באוקטובר 2009.
{{cite web}}: (עזרה)
| פרס הסרטים של MTV להופעה הטובה ביותר בסרט | ||
|---|---|---|
| השחקן הטוב ביותר (1992–2005, 2008–2016) |
ארנולד שוורצנגר (1992) • דנזל וושינגטון (1993) • טום הנקס (1994) • בראד פיט (1995) • ג'ים קארי (1996) • טום קרוז (1997) • לאונרדו דיקפריו (1998) • ג'ים קארי (1999) • קיאנו ריבס (2000) • טום קרוז (2001) • ויל סמית' (2002) • אמינם (2003) • ג'וני דפ (2004) • לאונרדו דיקפריו (2005) • ויל סמית' (2008) • זאק אפרון (2009) • רוברט פטינסון (2010) • רוברט פטינסון (2011) • ג'וש האצ'רסון (2012) • בראדלי קופר (2013) • ג'וש האצ'רסון (2014) • בראדלי קופר (2015) • לאונרדו דיקפריו (2016) | |
| השחקנית הטובה ביותר (1992–2005, 2008–2016) |
לינדה המילטון (1992) • שרון סטון (1993) • ג'נט ג'קסון (1994) • סנדרה בולוק (1995) • אליסיה סילברסטון (1996) • קלייר דיינס (1997) • נב קמפבל (1998) • קמרון דיאז (1999) • שרה מישל גלר (2000) • ג'וליה רוברטס (2001) • ניקול קידמן (2002) • קירסטן דנסט (2003) • אומה תורמן (2004) • לינדזי לוהן (2005) • אליוט פייג' (2008) • קריסטן סטיוארט (2009) • קריסטן סטיוארט (2010) • קריסטן סטיוארט (2011) • ג'ניפר לורנס (2012) • ג'ניפר לורנס (2013) • ג'ניפר לורנס (2014) • שיילין וודלי (2015) • שרליז ת'רון (2016) | |
| ההופעה הטובה ביותר (2006–2007, 2017–הווה) |
ג'ייק ג'ילנהול (2006) • ג'וני דפ (2007) • אמה ווטסון (2017) • צ'דוויק בוזמן (2018) • ליידי גאגא (2019) • צ'דוויק בוזמן (2021) • טום הולנד (2022) • טום קרוז (2023) | |