משתמש:Olivne

תיבות משתמש/ת

משתמש זה רשום באתר מאז 11.11.2008, זאת אומרת שהוא רשום במשך 16 שנים, חודש ו־17 ימים.

רשימת העלאות.

ערכים שכתבתי

יונה קרמנצקי - יו"ר קק"ל הראשון
כסיף - עיר חרדית עתידית בנגב
ענף זית (סמל מנדטורי) - סמל ענף הזית המנדטורי בארץ-ישראל

צבי יותם

מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש

אברהם בן שלמה הירחי

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה
משה בן שלמה מסלרנו

---

ערך צבי יותם - ברוסית

חדש

מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש

קובץ:מיתרים-לכיש.jpg
אתר מורשת עולמית
תקופת הפעילות	2007–הווה (כ־17 שנים)
מייסדים	יניב מזומן
מיקום
www.mlachish.org

מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש היא מכינה קדם-צבאית מעורבת הפועלת בשלוש שלוחות: נחל עוז, אליאב ובית גוברין והוקמה בשנת 2007. בראש המכינה עומד יניב מזומן. המכינה שמה דגש רב על הלימוד, ובמהלך השנה מלמדים קורסים בנושאי החברה הישראלית, היסטוריה של ארץ ישראל, פסיכולוגיה, מחשבת ישראל ופילוסופיה יהודית, תיאטרון, מוזיקה, ציונות ולימודי המזרח התיכון. בנוסף על כך, ישנה הכנה פיזית ומנטלית לשירות הצבאי. לבוגרי המכינה ישנה אפשרות להמשיך לחצי שנה נוספת השמה דגש רב על חיי לימוד.

מכינת מיתרים-לכיש שואפת לאפשר גם לחניכים עם מוגבלויות להשתתף ולחוות את הלימוד במסגרת. בתוך כך, קמפוס המכינה החדש ביישוב אליאב מתוכנן כמודל להיבנות תוך הנגשה מלאה ולטובת שילוב חינוכי וערכי מלא.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של Olivne
• Olivne, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים

מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש היא מכינה קדם-צבאית מעורבת לדתיים וחילונים, מהגדולות מסוגה בארץ (מעל 1,000 בוגרים ובוגרות). למכינה שלושה קמפוסים, הממוקמים בפרפריה ובאזורי תפר: קמפוס בית גוברין הוותיק (הוקם בשנת 2007), קמפוס שקף-אליאב הממוקם בחבל לכיש וקמפוס נחל עוז הממוקם בעוטף עזה והוקם לאחר מבצע צוק איתן, לבקשת התושבים במקום ובעידוד הצמרת המדינית. המכינה שמה דגש רב על לימוד ומעורבות חברתית, ובמהלך השנה נלמדים בה קורסים בנושאי החברה הישראלית, היסטוריה של ארץ ישראל, פסיכולוגיה, מחשבת ישראל ופילוסופיה יהודית, תיאטרון, מוזיקה, ציונות ולימודי המזרח התיכון. בנוסף על כך, ישנה הכנה פיזית ומנטלית לשירות הצבאי.

בית המדרש במכינה נוקט בגישה של חיבור בין מסורת וחידוש, תרבות יהודית ותרבויות העולם, לימוד ישיבתי ולימוד אקדמאי, עבודה עצמית-פנימית ודינאמיקה קבוצתית. מלבד הלימוד העיוני, תוכנית הלימודים במכינה עוסקת במגוון דרכי ביטוי יצירתיות ואמנותיות מעולמם האישי של התלמידים. לבוגרי המכינה ישנה אפשרות להמשיך לחצי שנה נוספת השמה דגש רב על חיי לימוד וחינוך למנהיגות חברתית.

מכינת מיתרים-לכיש ייחודית בארץ בכך שהיא שואפת לאפשר גם לחניכים עם מוגבלויות להשתתף ולחוות את הלימוד במסגרת. בתוך כך, קמפוס המכינה החדש ביישוב אליאב מתוכנן כמודל להיבנות תוך הנגשה מלאה ולטובת שילוב חינוכי וערכי מלא.

בראש המכינה עומד יניב מזומן, אשר אף משמש כיו"ר מועצת המכינות הקדם צבאיות בישראל, ארגון הגג של המכינות הקדם צבאיות הציוניות בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אתר האינטרנט של מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש
• מכינה קדם-צבאית מיתרים לכיש, ברשת החברתית פייסבוק
• מתן צורי, החלוצים החדשים: המסע למכינה בנחל עוז, באתר ynet, 27 באוקטובר 2014
• מנהיגות ציונית: האתגר וההבטחה של המכינות, השילוח

ערך חדש

משה בן שלמה

Olivne

לידה	? איטליה
פטירה	1279 סלרנו, איטליה
הושפע מ	יעקב אנטולי, רמב"ם

רבי משה בן שלמה מסלרנו (נולד ב-?, נפטר ב-1279), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף,

רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.

קורות חיים

רבי הלל בן שמוא

ערך חדש

אברהם בן שלמה הירחי

אברהם בן שלמה הירחי היה פילוסוף יהודי בן המאה ה-14.

הידיעות הביוגרפיות אודות אברהם בן שלמה הינן דלות ביותר. מכינויו "הירחי" ניתן ללמוד כי מקורו בעיר לוניל שבדרום צרפת, מחוז פרובאנס. לפי הערכות החוקרים חי ופעל במחצית השניה של המאה ה-14.

חיבורו היחיד המוכר כיום הינו "ביאור פתיחת איקלידס" העוסק במעלות לימוד המתמטיקה ("החכמות הלימודיות"), ובדגש על גיאומטריה. החיבור עושה שימוש בתרגומים עבריים רבים בני תקופתו להגות המתמטית של אוקלידס. להערכת החוקר גד פרוידנטל, חיבור קצר זה הינו יוצא דופן בספרות המחשבה היהודית של ימי הביניים וזאת משום עמדת המחבר כי לימוד המתמטיקה הינו בעל ערך דתי בפני עצמו. גישה זו נוגדת את התפישה הלימודית המקובלת בקרב הההוגים השכלתנים בני התקופה (כגון הרמב"ם וממשיכיו) כי הלימוד מתמטיקה הינו רק מדרגה פונקציונלית בדרך להשגת מדעים מתקדמים יותר כגון פיזיקה ("מעשה בראשית") ומטאפיזיקה ("מעשה מרכבה").

בחיבורו, אברהם בן שלמה הירחי, אינו מפתח תפישה עקרונית זו, אך קובע כי למוד המתמטיקה נושאת בחובה סוד עמוק הקשור למהות ההשגחה האלוהית:

והתועלת הרביעי חזק הקדימה לפני שקדמו, והוא שלמוד זאת החכמה הלמודית בסוגה ובמינה הוא סבת ההשגחה האלהית במין האנושי, ובעבורה הוא מושגח מה שאפשר שיושגח המין האנושי וישאר באיש. וזה סוד גדול מסודות הדת, והמבין יבין

לקריאה נוספת

• גד פרוידנטל, לימוד המתמטיקה כ'סוד גדול מסודות הדת' במאה הארבע עשרה: 'ביאור פתיחת איקלידס' לאברהם בן שלמה הירחי (מהדורה ביקורתית מוערת). מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, יד, 129-158.
• רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ה: ראשונים, תל אביב תשמ"א, עמ' 209, מס' 1593

תוכן עניינים

• 1 קורות חיים
• 2 ספרו
• 3 לקריאה נוספת
• 4 קישורים חיצוניים
• 5 הערות שוליים

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי הלל בן שמואל היה ממפיצי תורתו הפילוסופית של ה

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הינו גוף מחקר הכפוף לאגף המודיעין של צה"ל, העוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) בארץ ובעולם. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לבטחון לאומי ותוצריו מיועדים למקבלי החלטות בגופים אלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מאגף המודיעין.

הקמת המרכז וייעודו

מרכז המידע הוקם במרץ 2020, עם תחילת התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל, בעקבות פניית משרד הבריאות לאגף המודיעין. עם היווסדותו עסק המרכז במחקר מדיניות המאבק בקורונה בקרב כלל מדינות העולם.

מטרתו העיקרית של המרכז היא לבצע מחקרי עומק על התפשטות מגפת הקורונה לטובת הצפת סיכונים והזדמנויות לגורמים המקצועיים ולמקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, במל"ל ובמערכת הביטחון. המרכז עוסק בין היתר בהצבעה על מוקדי סיכון מרכזיים ומגמות תחלואה בישראל, בשיתוף מכון גרטנר למחקר אפידמיולוגי במשרד הבריאות. כמו כן, המרכז חוקר את התפשטות המגיפה במדינות המזרח התיכון ומדינות העולם, מציף מחקרים רפואיים מובילים בעולם, ומרכז מידע על שיטות בדיקה וציוד אשר הוכחו כיעילים במאבק העולמי בנגיף הקורונה.

עם התרחבות התחלואה בישראל הוחלט באמ"ן להרחיב את תחומי הפעילות של המרכז ולהגדיל את המשאבים וגורמי המקצוע המעורבים בפעילותו.

משיקולי צנעת הפרט והגבלות משפטיות, ונוכח כפיפותו של המרכז לאגף המודיעין בצה"ל, אין חוקרי המרכז מנתחים מידע רפואי פרטני\אישי. חומרי הגלם הרפואיים הינם סיכומיים בלבד, וכאלו הרלוונטים למחקר התחלואה ותחת אישור רשמי ובפיקוח של משרד הבריאות.

מבנה המרכז

בראשות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה עומד אלוף-משנה ג', המשמש בשגרה כראש הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר של אמ"ן.

במסגרת המרכז פועלים כ-400 חוקרים וטכנולוגיים מחטיבת המחקר, יחידה 8200, מערך המ"מ ויחידות נוספות באמ"ן.

מבנה המרכז כולל ארבעה ענפי מחקר:

·       ענף ישראל – אחראי על ניתוח התפשטות תחלואת הקורונה במדינת ישראל לצורך ביסוס המלצות למדיניות משרד הבריאות.

·       ענף מדינות העולם – אחראי על ניתוח מדיניותן של מדינות העולם במערכה נגד הקורונה, כמו גם אחראי על הצפת שיטות בדיקה ותרופות בהן נעשה שימוש ברחבי העולם ואשר הוכחו כמועילות במאבק בתחלואה.

·       ענף מזרח תיכון – אחראי על ניתוח התפשטות הנגיף במדינות השכנות לטובת מערכת הביטחון ומשרד הבריאות.

·       ענף חקר ביצועים – מבצע בקרה על תוצרי הענף.

בנוסף לעבודת המחקר, אנשי המרכז מסייעים לתמיכה בתשתית המיחשוב וניתוח הנתונים של משרד הבריאות. בתוך כך, הקים המרכז תוכנת שליטה ובקרה לניהול נתונים משותף לכלל גופי הבריאות בארץ.

פרסומים מרכזיים לקריאה נוספת

• ניתוח התחלואה בשכונות בבני ברק והתיעדוף לטיפול בהן
• מדיניות, שיטות ואמצעים לבדיקות קורונה בסינגפור ובקוריאה הדרומית
• חודש רמדאן המתקרב יוצר סיכון להתפרצות רחבה במגזר הערבי
• עיקר התחלואה בקורונה בירושלים ממוקדת במספר שכונות צפופות בעיר
• עלייה במספר ההדבקות בארץ שמקורן בחוזרים מחו"ל
• שימוש במסכות להתמגנות מפני נגיף הקורונה
• למידה ממקרים בעולם מה הם התנאים המאפשרים - "אסטרטגיית יציאה" ממשבר הקורונה?
• עלייה במספר ההדבקות בארץ שמקורן בחוזרים מחו"ל

קישורים חיצוניים

• אתר המרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה
• יואב זייתון, מלחמת הצללים של אמ"ן בקורונה, YNET, אפריל 2020
• רוני לינדר, ניתוח חדש מגלה: אלה המקומות שבהם התבצעה ההדבקה המשמעותית ביותר בקורונה, The Marker, מרץ 2020

פרסומים מרכזיים –

המלצה למעבר לבדיקת pcr באמצעות מטוש אחד - https://www.themarker.com/news/health/1.8704687

ניתוח מקומות ההדבקה הידועים - https://www.93fm.co.il/radio/600165/

- https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/report-n26-increase-in-infections-from-returnees

מרכז המידע והידע הלאומי הוא גוף מחקרי לאומי שנועד לאפשר ולטייב את המערכה מול נגיף קורונה תוך ביצוע מחקר אודות המגיפה בישראל, באיזור העוטף את מדינת ישראל ובעולם. מאמצים אלו נועדו לתמוך ולאפשר את המדיניות הרפואית, האזרחית והמבצעית. המרכז הוקם עם התפרצות הנגיף על ידי אגף המודיעין של צה״ל בהכוונה של משרד הבריאות והמועצה לבטחון לאומי ומהווה גוף המידע הרשמי של מרכז השליטה המשותף עם משרד הבריאות שהוקם בתל השומר. המרכז מורכב ממאות חוקרים ואנשי טכנולוגיה מכלל היחידות באמ״ן בשילוב גורמי רפואה ואקדמיה.

צבי יותם (יתום) (בפורטוגזית: Henrique Iusim;‏ 15 במרץ 1916 - 23 בנובמבר 1986) היה פעיל ציוני, פובליציסט, מתרגם, מחנך וחוקר הגות-יהודית בברזיל ובישראל.

צבי (הירש, הנריקה) יתום (יוסים) נולד ביישוב סקורני (סקוריאן) שבחבל בסרביה ב-15 במרץ 1916 כבן זקונים להוריו - מאיר דניאל יוסים, פקיד יערות, ואמו, שייבע לבית שוויצר, עקרת בית.

מגיל צעיר הצטיין בלימודיו ונשלח בשנות העשרה לנעוריו ללמוד בסמינר למורים בעיר צ'רנוביץ, בירת חבל בוקובינה ומרכז תוסס של חיים יהודיים וציוניים. במהלך לימודיו יותם הפך לפעיל בולט ולאחד ממנהיגי תנועת הנוצר החלוצית-סוציאליסטית גורדוניה אשר חינכה לעבודה עברית וחיי הגשמה בארץ-ישראל. יותם הצעיר הירבה לנסוע ברחבי רומניה, להיפגש עם חניכים, להרצות ולשכנע צעירים להגשים את תורתו של א. ד. גורדון ולעלות ארצה.

בשנת 1937, בהיותו בן 21, נסע יותם אל אחותו מינה שחיה בסאו-פאולו, ברזיל, בתקווה ששם יוכל לקבל "סרטיפיקט" ולהגשים את חלומו לעלות לארץ-ישראל. שאיפתו לזכות לסרטיפיקט מהשלטונות הבריטיים בפלשתינה לא צלחה, ויותם השתקע בברזיל. הוא למד באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'נרו בה השלים את לימודיו לתואר דוקטור בפילוסופיה בתזה העוסקת בהשוואת הגותם של הרמב"ם ותומאס אקווינס. עבד כמנהל תיכון יהודי בריו דה ז'נרו. לימד ספרות עברית ויידיש בסמינר היהודי למורים בריו.

במקביל לעבודתו כמתרגם ומו"ל היה יותם פעיל בסוכנות היהודית בסאו-פאולו, בתחום החינוך והתרבות.

פעילותו כמתרגם ומוציא לאור

פעילותו העיתונאית של יותם החלה בשנת 1934 אז החל לפרסם מאמרים ביידיש בעיתון "אונזער צייט" (זמננו) אשר יצא לאור בקישינב. עם הגירתו לברזיל המשיך יותם לפרסם בעיתונים יהודים מקומיים כגון "דער נייער מאמענט" (סאו-פאולו), "דער-וולט שפיגל" (סאו פאולו), "די יידישע פרעסע" (ריו דה ז'נרו) ואחרים. כמו כן, יותם פרסם בעברית וביידיש בכתב העת הציוני "קרננו" (בהוצאת קק"ל). מלבד פרסום בעיתונים וכתבי עת, תרגם וחיבר יתום ספרים רבים, בעברית, יידיש, פורטוגזית וספרדית בתחומי המחשבה וההיסטוריה היהודית, השפה העברית והספרות. בברזיל הקים יותם הוצאת ספרים בשם "הר הצופים" בה ראו אור תרגומיו לשיר השירים, פרקי אבות, היסטוריה יהודית ועוד. עד עלייתו לארץ ב-1968, ראו אור ב"הר הצופים" לא פחות מ-85 כותרים הקשורים ביהדות והיסטוריה יהודית. עם עלייתו ארצה פעל במסגרת בית ההוצאה לאור ביבלוס (Edicóes Biblos).

מספריו בפורטוגזית:

• מקורות המסורת היהודית: יהדות כפילוסופיית חיים - As raízes do judaísmo clássico: o judaísmo como filosofia de vida, Rio de Janeiro: Editora B'nai B'rith, 1968.
• הגדה של פסח (נוסח פורטוגזי-עברי, עם פירוש) - Hagadá de Pésach, Rio de Janeiro: Organisação juvenil sionista unificada, 1946; Estabelecimentos Gráficos Monte Scopus, 1962.
• שמעון דובנוב - ההיסטוריה היהודית (תרגום לפורטוגזית, יחד עם רות יותם) - Simon Dubnov . História Judáica. Tradução por Ruth e Henrique Iusim. Rio de Janeiro: S. Cohen, 1948.
• היסטוריה מקוצרת של הספרות היהודית - Breve história da literatura Judaica. Rio de Janeiro: Edicóes Biblos, 1962. [כתיבה משותפת עם ישעיה רפלוביץ']
• מבוא מקוצר לתלמוד - Breve introdução ào Talmud. Rio de Janeiro: Editôra B'Nai Brith, 1968.
• אלבום איורי התנ"ך לילדים (ציוריו של הצייר היהודי-גרמני אוטו גייסמר) - Album bíblico para crianças. Rio de Janeiro: Biblos, 1963.
• סקירה היסטורית של מסורת היהדות בשאלות ותשובות - Uma visão panorâmica da história do Judaísmo clássico, em perguntas e respostas. Rio de Janeiro: Ediçóes Biblos, 1965.
• אנתולוגיה לספרות עברית מודרנית: שירה ופרוזה בישראל - Antologia da literatura Hebraica moderna: poesia e prosa de Israel. Rio de Janeiro, 1969.

מספריו ביידיש:

• אַפּיקורסישע געדאַנקען וועגן י. ל. פּרץ, צו זייַן הונדערטסטן געבוירנטאָג, Rio de Janeiro, 1952 (מחשבות כפירה על י.ל. פרץ - לרגל יובל המאה ללידתו).
• אוצר פֿון העברעיִזמען: ווערטערבוך פֿון העברעיִשע און אַראַמעיִשע עלעמענטן אין דער ייִדישער שפּראַך, Rio de Janeiro, 1953 (אוצר העבריות: מילון מקורות עבריים וארמיים בשפת היידיש).
• לעקסיקאָן פֿון ייִדישע עסקנים און קולטור-טוערס אין בראַזיל, Rio de Janeiro, 1953-1957 (לקסיקון דמויות התרבות היהודית בברזיל).

מספריו בספרדית:

• מבוא לתלמוד - El Talmud, Buenos Aires : Servicio Comunitario Educativo y Cultural para las Comunidades Judías de América Latina; Comité Judío Americano, Oficina Latinoamericana, 1966.
• סינתזה היסטורית של הספרות היהודית - Síntesis histórica de la literatura judía, Buenos Aires : Comité Judío Americano, Oficina Latinoamericana, 1966.

מספריו בעברית:

• מילון בסיסי עברי פורטוגלי, הוצאת ספרים מעריב (1975) - Dicionario básico-hebraico portuguêsy. Rio de Janeiro: Não Encontrada, 1977; Rio de Janeiro: Biblos, 1982; São Paulo: Vida Nova, 1982. [כתיבה משותפת עם ר. בלגור]

עליה לישראל

צבי יתום עלה ארצה בשנת 1968 יחד עם אשתו רות ושתי בנותיו והשתקעו בעיר חולון. בתחילת שנות ה-80 הפכו צבי ורעייתו רות לחברי קיבוץ מפלסים, בו נפטר בשנת 1986.

עם עלייתו, שינה את שם משפחתו מ"יתום" ל"יותם". צבי יותם היה בן דודו ממדרגה ראשונה של שמחה יתום, אביו של אנשי כוחות-הביטחון והפוליטיקאים הישראלים דני יתום ואהוד יתום.

In 1937 he emigrated to Brazil, where he graduated from the Federal University of Rio de Janeiro and defended his doctoral dissertation on the theme " Thomas Aquinas and Maimonides " [2] . He worked as a director of a Jewish school in Rio de Janeiro , with instruction in Hebrew and Portuguese . At the same time he taught Yiddish and Jewish literature at the Jewish Teacher's Seminary in Rio de Janeiro, headed the publishing house Edicóes Biblos [3] .

He started publishing in Yiddish in 1934 in the Chisinau newspaper Unzer Zait ( Our time , editor Z. Rosenthal ). He was then published in Yiddish and Hebrew in Karnen ( Chisinau ), Der Nayer Moment ( Sao Paulo ), Der Velt-shpigl (Sao Paulo, 1938-1940), Di Yiddish prese (Rio- de-Janeiro) and other periodicals in Brazil. In book form, in Yiddish and in Portuguese, both Zvi Yusima's journalism appeared, and reference materials, including a three-volume dictionary of Hebraism used in Yiddish-the Hebrew and Aramaic lexicon (1954), the lexicon of figures of the Jewish culture of Brazil in five volumes (1953-1957), the Hebrew-Portuguese dictionary (3 reprints, 1975-1982), works on the history of Jewish literature, pedagogical materials, books for children.

He translated the History of the Jewish People by SM Dubnov into Portuguese in two volumes (together with his wife Ruth Usim) [4] . Also published in Spanish .

כסיף הינה שמה של עיר חרדית המתוכננת להיות מוקמת בקרבת צומת תל ערד בנגב.

לאחר הקמתה, מתוכננת העיר החדשה לאכלס כ-50 אלף תושבים מהמגזר החרדי. תכנון הקמתה הינו תולדה של הפער הגדול במילוי הביקוש לדיור החרדי במדינת ישראל (אשר לפי משרד השיכון, צפוי לעמוד על 100 אלף דירות חדשות עד שנת 2025).

יעקב ישראל לווינזון באודסה

עבודה על ערך: ענף זית (סמל המנדט הבריטי בארץ ישראל)

ענף זית (סמל מנדטורי)

ענף זית הינו סמל אשר שימש את שלטונות המנדט הבריטי כסימן רשמי בארץ ישראל (פלשתינה) בהזדמנויות שונות. הסמל שימש לייצוג כוחות צבא בריטניה שגויסו בארץ-ישראל וכמו כן, הופיע על גבי מטבעות מנדטוריים ועל חלק מהבולים שהופקו בתקופת המנדט.

ישנן מספר סברות הנוגעות לסיבת הבחירה בענף-הזית כסמל של ארץ-ישראל המדטורית. מקובל להעריך כי במסגרת נסיונו של ממשל המנדט להימנע משימוש בסמלים דתיים, נבחר ענף-הזית כסמל אוניברסלי לשלום. כמו כן, יתכן כי הסמל נבחר מכיוון שהזית הינו עץ נפוץ בגיאוגרפיה הארץ-ישראלית.

תיאור הסמל

הסמל מציג ענף עלה-זית הניצב בצורה אנכית.
מעבר לכך, ניתן לזהות הבדלים גרפיים קלים בין הופעות שונות של הסמל:

כמות העלים: במרבית המקרים, הסמל כולל 7 עלי זית: 3 לכל כיוון ואחד לגובה. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בסמל ובו ענף זית בעל 5 עלים בלבד: 2 לכל כיוון ואחד לגובה.

זיתים: במרבית המקרים, הסמל כולל בין 4 ל-6 זיתים המופיעים בין החוטר לעלים. לעומת זאת, בחלק מהופעות הסמל, לא ניתן לזהות זיתים כלל.

קרקע: במקומות בו מופיע סמל ענף-הזית, לעתים נראה הענף נעוץ בקרקע. לעומת זאת, לעתים הענף עומד בפני עצמו ללא תיאור של קרקע או בסיס אחר כלשהו.

שימוש בסמל

מוכרים מספר שימושים בסמל ענף-הזית בתקופת המנדט הבריטי:

בול מנדטורי בסך 1 פאונד (ככה"נ בול מיסוי מכס)

שימוש בסמל ענף-הזית באמצעי תשלום מנדטוריים: השימוש הבולט והנפוץ ביותר בסמל ענף-הזית בתקופת המנדט הינו במטבעות התקופה. המטבעות בעריכים 1, 2, 50 ו-100 מיל כללו באופן בולט את הסמל, אשר תפס את מרבית שטח הפנים של אחד מצדי המטבע. המטבעות בעריכים 1, 2 ו-100 מיל עשו שימוש בסמל ובו 7 עלי זית, זאת בניגוד למטבע 50 מיל אשר עליו הוטבע באופן חריג למדי סמל ענף-הזית הכולל 4 עלים בלבד (ללא עלה ניצב בראש הענף).
בניגוד למטבעות המנדטוריים, סמל ענף הזית לא הופיע כלל על שטרות הכסף של התקופה.
הביטוי "עץ או פלי" הנהוג בעת הטלת מטבע מקורו במטבעות תקופת המנדט, כאשר "עץ" הינו צדו של המטבע הנושא את סמל עץ-הזית בזמן ש"פלי" הינו צדו של המטבע בו מופיע השם "פלשתינה".

סמל ענף-הזית היה בשימוש גם בחלק מבולי המס אשר שימשו את המשטר הבריטי בארץ-ישראל. בולי תשלום (לרוב, מיסוי מכס) כללו את סמל ענף-הזית בעל 5 עלים.
שימוש בסמל לייצוג כוחות צבאיים משטח המנדט: מצבות חללי האימפריה הבריטית בבתי עלמין צבאיים סומנו בסימן ייחודי המאפיין את הקולוניה הבריטית ממנה הגיעו. חללים מקרב מתנדבי ארץ-ישראל אשר שירתו בצבא הבריטי נקברו תחת סמל ענף-הזית (חיילי הבריגדה היהודית / ה-Palestine Regiment).
סמל ענף-הזית מופיע גם על גבי סיכות אשר שימשו את חיילי הבריגדה היהודית. יחד עם זאת, לא ידוע אם סיכות אלו יוצרו באופן רשמי ע"י שלטונות המנדט והצבא הבריטי או שהיו תוצר של יוזמה פרטית של לוחמי הבריגדה.

ענף הזית לאחר תקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל

לאחר סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל המשיך ענף הזית להופיע באותות ובסמלים שונים של מדינת ישראל. דוגמא בולטת לכך היא השימוש בזוג ענפי זית אנכיים בסמל מדינת ישראל (משני צדי המנורה). כמו כן, ענף-הזית מופיע בסמלים, אותות ודרגות שונות בצבא הגנה לישראל.

קישור לדף המשנה אודות יונה קרמנצקי משתמש:olivne/יונה קרמנצקי

קטגוריה:יהודים מבסרביה קטגוריה:פעילים ציונים ברומניה קטגוריה:מתרגמים יהודים קטגוריה:יהודים ברזילאים קטגוריה:עיתונאי יידיש קטגוריה:מו"לים יהודים קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1986