מרתה נוימרק
.png)
מרתה נוימרק (באנגלית: Martha Neumark) (1904–1981)[1] הייתה דמות בולטת בהיסטוריה של הסמכת נשים לרבנות. על פי דיווחים רבים, היא היהודייה הראשונה שהתקבלה לבית ספר לרבנות.[2][3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מרתה נוימרק נולדה לרב ד"ר דייוויד נוימרק (1866–1924),[4] פרופסור בהיברו יוניון קולג' ליהדות רפורמית ודורה נוימרק (נפטרה ב-1959). שני אחיה היו סלומיאה בריינין ועמנואל ק' נוימרק.[5]
ב-1921 הפכה נוימרק לסטודנטית הראשונה בהיברו יוניון קולג' שהצהירה על רצונה להיות רבנית.[6][7] באותה תקופה, קהילות יהודיות שלא היה להן רב במשרה מלאה היו שוכרות תלמידים לרבנות לתקופת חגי תשרי, על מנת שילוו את הקהילה בתפילה ויישאו בפניהם דרשות. נוימרק ביקשה לקבל הזדמנות כזו בחגים של השנה הבאה, כפי שהתאפשר לחבריה לכיתה.[1] נשיא המכללה אמר למועצת הנגידים שלה שאם בקשתה תכובד, והיא אכן תישלח להטיף בפני קהילה ותסיים את הקורסים הנדרשים, ההיגיון מחייב שהיא תוסמך; הנושא עורר ויכוח על הסמכת נשים, שכן אף אישה מעולם לא הוסמכה לרבנות.[1]
הפקולטה אישרה את הטפתה אם הקהילה המדוברת לא תתנגד, אך מאוחר יותר אסרה זאת מכיוון שנכשלה באחד הקורסים שלה.[8] עם זאת, הדיון על הסמכת נשים שעוררה נמשך. בשנת 1922 נוימרק ואביה השתתפו בוועידת המרכזית של רבני אמריקה (CCARׂׂׂׂ), שם הצליחה לשכנע אותם להסמיך נשים לרבנות.[9] ה-CCAR הכריז בתשובה משנת 1922, "לא ניתן לשלול מאישה בצדק את הפריבילגיה של הסמכה", לאחר הצבעה שתוצאתה הייתה 56 נגד 11 בעד הצהרה זו.[1] עם זאת, מועצת המכללה עדיין סירבה לשקול נשים להסמכה, והצביעה (כפי שזכרה נוימרק) שישה מול שני רבנים נגדה.[1][9] נוימרק קיבלה אפוא הסמכה כמנהלת בית ספר דתי במקום הסמכה, למרות שבילתה 7 וחצי שנים בבית הספר לרבנות.[1]
בשנת 1925 התפרסם מאמרה של נוימרק "הרבנית האישה: סקיצה אוטוביוגרפית של המועמדת הראשונה לרבנות", ב-טריביון היהודי וב-היברו סטנדרט.[10]
כמה מהמסמכים האישיים שלה שמורים כעת במרכז ג'ייקוב ראדר מרקוס בארכיון היהודי האמריקאי בהיברו יוניון קולג'.[11]
בעקבות נוימרק, היו מקרים נוספים של נשים יהודיות אמריקאיות שלמדו להסמכה לרבנות אך נדחו מקבלת הסמכה רשמית, בין היתר הלן לווינטל. ההסמכה של לווינטל נדחתה לאחר שסיימה את לימודיה ב-1935.[12]
שירות העיתונות היהודית העצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-40 שימשה נוימרק כעורכת בפועל של שירות העיתונות היהודית העצמאית.[13]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרתה נוימרק נישאה להנרי מונטור בשנת 1924. בני הזוג התגרשו בשנת 1956. נוימרק נפטרה בשנת 1981 בגיל 77.[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 McDannell, Colleen, Religions of the United States in Practice - Colleen McDannell, Google Books, 2001-10-29 אוחזר 2012-04-14, עמ' 392, ISBN 0691010013
- ^ "This Week in History - Reform rabbis debate women's ordination | Jewish Women's Archive". Jwa.org. 1922-06-30. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ Marcus, Jacob Rader. The American Jewish Woman: A Documentary History, pp. 739-744.
- ^ The Boston Globe (Boston, Massachusetts), 16 Dec 1924, Tuesday. Page 3.
- ^ The Cincinnati Enquirer (Cincinnati, Ohio), 16 Jul 1959, Thursday. Page 21.
- ^ "Women of Valor - Ray Frank - The First Woman Rabbi? - Women in the Rabbinate | Jewish Women's Archive". Jwa.org. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ Sheridan, Sybil (1998). Hear Our Voice: Women in the British Rabbinate - Google Books. ISBN 9781570030888. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ Wessinger, Catherine (1996). Religious Institutions and Women's Leadership: New Roles Inside the Mainstream - Google Books. ISBN 9781570030734. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ 1 2 "Personal Information for Martha Montor". Jwa.org. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ Antler, Joyce (11 במאי 2010). Journey Home - Joyce Antler - Google Books. ISBN 9781439138380. נבדק ב-2012-04-14.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Archival Resources on the History of Jewish Women in America". Womenst.library.wisc.edu. נבדק ב-2012-04-14.
- ^ "America's 1st Woman Rabbi is Ordained in Cincinnati". Athens Sunday Messenger. 4 ביוני 1972. p. 22. נבדק ב-3 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Welles urges Jews to have faith", Chicago Sentinel, 15 April 1943, Page 50.
- ^ Daily News (New York, New York), 23 Sep 1981, Wed. Page 43.