מרדכי רוזמן
 | |
| לידה |
1917 סטולין, פולין |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 2014 (בגיל 97 בערך) ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | שליח ציבור וחקלאי |
  | |
מרדכי רוזמן (1917 - 6 ביוני 2014[1]) חבר קיבוץ העוגן, היה חבר בהנהגת השומר הצעיר בווילנה, ממובילי תנועת הבריחה, ומנהיג מעפילי האונייה "אקסודוס".
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1917 בעיר סטולין (אז בפולין, היום חלק מבלארוס). בנעוריו הצטרף לקן השומר הצעיר בעירו סטולין. בשנת 1937 הצטרף לקיבוץ הכשרה "אלגביש" בחוות ההכשרה בצ'נסטוכובה ושהה שם שנתיים בהכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל.
מרדכי קיבל אישור עלייה לארץ, אך נקרא להדריך קיבוץ הכשרה בוולוצלאבק (הקיבוץ של מרדכי אנילביץ', לימים מפקד מרד גטו ורשה). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פוזר הקיבוץ ומרדכי חזר במסע קשה לסטולין, עיירת הולדתו ומשם לווילנה. בווילנה היה חבר בריכוז השומרי ונבחר להיות בהנהגת התנועה.
בימי המלחמה היה מראשי הארגון התנועתי במחתרת בברית המועצות, נכלא בבית הסוהר של הנ.ק.ו.ד. (משטרת הפנים והביטחון בברית המועצות), עונה קשות, שוחרר וחזר לפעילות התנועתית.
בסוף המלחמה חזר מרדכי לפולין וגילה שאיבד את כל משפחתו בשואה. אחרי זמן קצר בפולין יצא לרומניה כדי להקים בה בסיס לעלייה לארץ והיה ממובילי תנועת הבריחה. בסוף שנת 45' הגיע לגרמניה ופעל במחנות העקורים.
מנהיג המעפילים באוניה "אקסודוס 47"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשנת 47', בגיל 30, עלה על האונייה "אקסודוס", יחד עם 4,554 מעפילים ניצולי שואה, מתוכם 1,017 נערים, הרבה מהם חברי תנועות חלוציות, ו-655 ילדים, בדרכם לארץ ישראל.
האונייה, בפיקודו של יוסי הראל מ"ההגנה" - "המוסד לעלייה ב'" ורב החובל אייק אהרונוביץ' - ארן מהפלי"ם (הזרוע הימית של הפלמ"ח), הפליגה מנמל סֵט ליד מרסיי ב-11 ביולי 1947. עם יציאתה מהנמל עקבו אחריה מטוס ומשחתות בריטיות, שליוו אותה עד חופי ישראל. במהלך ההפלגה פעל מרדכי רוזמן, יחד עם חברי תנועות הנוער החלוציות, בקרב הנוסעים בעידוד, לימוד שירים עבריים וכן, תרגולי התגוננות בפני השתלטות בריטית, שנערכו בפיקודו של מיכה פרי, פלי"ם, שהיה ממונה על ההיערכות למניעת ניסיונות של צוות ההשתלטות הבריטי לקפוץ לסיפון אקסודוס.
לפנות בוקר 18 ביולי 1947, בהגיעה אקסודוס כ-20 מיל מחוף עזה, נגחו בה משחתות בריטיות. הבריטים הצליחו להעלות לאונייה כ-50 חיילים ולאחר מאבק קשה, שגרם למותם של 2 מעפילים והקצין השני של האנייה, מהמתנדבים היהודיים שהצטרפו לצוות האוניה, ולעשרות פצועים, הורה יוסי הראל על כניעה והאונייה הפליגה לנמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לשלוש אוניות גירוש: "אושן ויגור", "אמפייר ריוול" ו"רונימייד פארק". מרדכי רוזמן גורש על אניית הגרוש "רונימייד פארק".
מעפילי "האקסודוס" גורשו חזרה למדינה ממנה הם הפליגו וב-29 ביולי עגנו האוניות מחוץ לנמל פורט דה-בוק Port De-Bouc בדרום צרפת. ניסיון הבריטים להוריד את המעפילים בצרפת נכשל כי הצרפתים לא הסכימו שהבריטים יורידו את המעפילים בכח, בצרפת, בניגוד לרצונם. אניות הגרוש עגנו במשך שלושה שבועות בפורט דה-בוק Port De-Bouc בין התאריכים 29 יולי 1947 ועד 22 באוגוסט 1947. במהלך תקופה זו ארגנו המעפילים אירועי מחאה שונים בדרישה להחזירם לארץ ישראל.
ב-22 באוגוסט הפליגו אוניות הגירוש לנמל המבורג בגרמניה, שם הורדו המעפילים בכוח מהספינות ושוכנו במחנה עקורים בגרמניה. לאחר שהות של כשנה במחנה המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האוניה ארצה.
דברים שאמר רוזמן למעפילים באוניית הגירוש "רונימייד פארק", לפני ההורדה בכוח בנמל המבורג ב-9 בספטמבר 1947:
...עם הניצחון על אנייתנו והשמדתה יושפל עד-אפר המצפון של העולם. ..למען העולם כולו, למען התקווה האחרונה לגאולה ותקומה, המפרפרת בכל מקום של דיכוי, עיוות דין, שיעבוד ועינויים, למען הכמיהה לחופש ודרור- החזקנו מעמד בחזיתות הקדמיות במאבק גבורה אינסופי זה. הנס לא קרה. ניצח הרשע נטול-המצפון. אתם יכולים לכלוא אותנו מאחורי סורג, אתם יכולים להחזיק אותנו במחשכים. אך את אור השמש אין בכוחכם לכבות. השמש אינה בתחום-שליטתכם. לא תוכלו לאנוס את ההיסטוריה. ..המחר הוא לנו. העתיד שלנו הוא.
הבריטים מהר מאוד הבינו שמרדכי רוזמן הוא שמנהיג את המעפילים ו"עושה הצרות" מבחינתם. על כן הפך ליעד ראשון במעלה להורדה מאניית הגירוש רונימיד פארק. תוך כדי המאבק להורדתו מרדכי נפגע. כשהוא אזוק נשלח לבית החולים של הצבא הבריטי בהמבורג הועמד למשפט ונכלא. כעבור כשבועיים נשלח למחנה פופנדורף. שם הקים עם חבריו מהנהגת השומר הצעיר את המזכירות היהודית של מחנה של המעפילים. שמות חברי המזכירות, לפי סדר הופעתם בהוראת היום: יוסף לייכטר, יצחק קרוסמן, ימאוי, יצחק פורטנוי, יהודה פקר, מרדכי רוזמן, שלמה קליין[2] . כדי למנוע זליגת עקורים ממחנות אחרים למחנות מעפילי האקסודוס הנפיקה המזכירות למעפילים תעודות מעפיל שכללה תמונה, מספר סידורי והצהרה בלבד.
התעודה לא כללה פרטים מזהים נוספים. נוסח ההצהרה כלהלן:- "בעל תעודה מס. __________ הינו מעפיל מיציאת אירופה תש"ז שהוחזר בכח לגרמניה מנמל חיפה ונמצא בגירוש בדרך חזרה לארץ-ישראל." ההצהרה נרשמה בעברית ובאנגלית. כמוכן נוספה לתעודה חותמת עגולה מטעם מזכירות המחנה ותאריך ההנפקה.
בארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשעלה לארץ הגיע מרדכי לקיבוץ העוגן ויחד עם אשתו רחל הקים בו את ביתו ושם נולדו גם שלושת ילדיהם. מרדכי שילב את חייו בקיבוץ עם עבודה ציבורית כמבקר פנים ב'גרנות', עבודה במזכירות 'מורשת' בתל אביב, ובתפקיד העוזר האישי של שר הקליטה נתן פלד ואחריו של שלמה רוזן. בשנת 2008 יצא סרטם התיעודי של יעל קיפר ורונן זרצקי "החול והים" שגיבוריו הם מרדכי רוזמן ואייק אהרונוביץ'.
נפטר בשנת 2014, והובא למנוחות בקיבוץ העוגן לצד אשתו רחל שנפטרה חודשיים לפניו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לילי גלילי, מנהיג המעפילים: "לו רוח אקסודוס היתה נשמרת המדינה היתה נראית אחרת", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
- מרדכי רוזמן, את אור השמש לא תכבו, 5 בספטמבר 1947
- תמלול שיחה עם בוגרי השומר הצעיר
עופר אדרת, אחרי מות || ספינת המלחמה של העם היהודי על קיומו, באתר הארץ, 12 ביוני 2014- דניאל לוי, אתר מורשת הגבורה של מעפילי האקסודוס
- דניאל לוי, דף המשפחה של מרדכי רוזמן באתר מורשת מעפילי האקסודוס
- Omrilevy, מרדכי רוזמן, באתר ביתנו, 3 בספטמבר 2024
