מערת האימה
 | |
| עיגון ופינוי הסולם מעל מערת האימה 1953 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | מחוז הדרום, ישראל |
| קואורדינטות | 31°25′52″N 35°20′00″E / 31.431111111111°N 35.333333333333°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   מערת האימה | |
  | |
מערת האימה הוא הכינוי שניתן למערה מס' 8 בנחל חבר שבמדבר יהודה (8HEV), שבה נתגלו שרידיהם של פליטים יהודים מימי מרד בר כוכבא.
המערה שוכנת במצוקו הדרומי של נחל חבר, מול מערת האיגרות, השוכנת במצוק הצפוני של הנחל, ואשר בה נתגלו איגרותיו של שמעון בן כוסבא (בר כוכבא) למפקדי עין גדי יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון וכן ארכיון בבתא, לצד שלדי המסתתרים ורכושם. פתח המערה נמצא במצוק כמעט אנכי בגובה כ-180 מטר, כאשר פתח המערה נמצא 76 מטר מתחת לשפתו.[1]
המערה נתגלתה על ידי משלחתו של יוחנן אהרוני ב-1953 שערכה סקר ראשוני בנחל חבר. חברי המשלחת זיהוה מפתחה של מערת האגרות. ב-1955 הגיעה המשלחת אל המערה וערכה בו סקר בן שלושה ימים. ב-1961 נערכה עונת חפירות מלאה במערה. משלחתו של אהרוני מצאה במערה, לצד עדויות ברורות לחפירות שוד, ממצאים רבים מהתקופה הרומית הקדומה וממצאים מעטים מהתקופה הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והביזנטית.
הכינוי "מערת האימה" ניתן לה לאחר שנתגלו בה שלדיהם של 40 גברים, נשים וילדים.
בהמשך נמצאו במערה גם מספר קרעי איגרות וכתבים, מספר מטבעות בר כוכבא, וכן קטעי תרגום יווני של ספר תרי עשר. לצד השלדים שבמערה נמצאו גם שלושה חרסים עם שמותיהם של שלושה מהנפטרים במקום.
בראש המצוק שמעל למערה נתגלו חורבותיו של מחנה רומאי, דומה לזה שנמצא מעל מערת האיגרות בצד השני של הנחל. מחנה זה שימש למצור הרומאי על המסתתרים היהודים במערת האימה, שסופם שגוועו בה ברעב ובצמא.
לפי הסברה שהעלה ידין, חלק מהאיגרות והשטרות מימי מרד בר כוכבא, אשר נמכרו בהמשך בידי הבדואים ומקורם לא היה ידוע, נחשפו במערה זו.
בתחילת שנות האלפיים ערך המרכז לחקר מערות בישראל סקירה באתר, ובין היתר אותר ממצא שיוחס לראשית התקופה הנאוליתית הקרמית.
בעונת חפירה שנערכה באוקטובר ונובמבר 2019כחלק ממיזם לאומי לסקירת מערות מדבר יהודה נמצאו במערה קרעי מגילה מתקופת מרד בר כוכבא ועליה פסוקים מתרי עשר. עוד התגלה במערה שלד בן כ-6,000 שנה שעבר חניטה טבעית ששימר אותה בצורה ייחודית, שבין היתר נשתמרו עור, גידים ושיער. השלד הונח בגומה שסביבה סודרו אבנים ונעטף בבד. שוער כי מדובר בנקבה.[2][3].[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא - פרשת התגליות במערות מדבר יהודה ואיגרותיו של מנהיג המרד נגד רומא, ספרית מעריב, 1976.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערת האימה בארכיון מגילות ים המלח.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עפר שיאון, איתן קליין, אמיר גנור, אוריה עמיחי, חיים כהן, חגי המר, מערת האימה: חפירה מחודשת בשנת 2019, מחקרי יהודה ושומרון לב (1), 2022, עמ' 55-33 doi: 10.26351/JSRS/32-1/2
- ^ זיו ריינשטיין, 60 שנה אחרי גילוי מגילות ים המלח: נמצאו קטעי מגילה מקראיים בני 2000 שנה, באתר וואלה, 16 במרץ 2021
- ^ מרוץ נגד הזמן: בעקבות האוצרות האבודים במדבר יהודה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי