מעבר רפיח
 | |
| מעבר רפיח | |
| שם רשמי |
מעבר רפיח معبر رفح |
|---|---|
| מיקום | בין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית |
| מנוהל על ידי |
|
| קואורדינטות | 31°14′55″N 34°15′33″E / 31.24858°N 34.25923°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעבר רפיח | |
  | |
מעבר רפיח (בערבית: معبر رفح) הוא מעבר בגבול מצרים – רצועת עזה בעיר רפיח. המעבר נפתח על ידי ישראל בשנת 1982, לאחר הסכם השלום עם מצרים ונסיגת ישראל מסיני ונוהל על ידי רשות שדות התעופה. כיום משמש למעבר מרצועת עזה למצרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000, היה המעבר פתוח במשך כל שעות היממה, כמעט כל ימות השנה. לאחר כניסתם של הסכמי אוסלו לתוקף בשנת 1994, הוסיף המעבר להתנהל באותו אופן בנוגע לתנועת אנשים, ובנוסף החל לשמש לייבוא סחורות לרצועה ממדינות שונות. עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה הוטלו הגבלות שונות על העוברים במעבר וצומצמו שעות הפתיחה שלו, וכתוצאה מכך חלה ירידה של למעלה ממחצית במספר העוברים בין רצועת עזה למצרים.[1]
המעבר הועבר לאחריות הרשות הפלסטינית ב-25 בנובמבר 2005, בעקבות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.
המעבר נוהל על ידי כוחות ביטחון פלסטיניים ומצרים, בפיקוח כוח אירופי המכונה "משלחת האיחוד האירופי לסיוע בגבול רפיח".[2] מצלמות וידאו שהותקנו במקום אפשרו בקרה ישראלית מרוחקת על המעבר מאתר הבקרה שבכרם שלום, בשטח ישראל. המעבר שימש כשער הכניסה והיציאה היחיד ברצועת עזה שנוהל באחריות פלסטינית. המעבר פעל במתכונת זו עד 25 ביוני 2006 ומאז נסגר בהוראת ישראל במשך 86% מהימים, בשל סיבות ביטחוניות.[3] המעבר לא נפתח ליצוא.[3]
ביוני 2007 ולאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה, נסגר המעבר לחלוטין, וכוחות האו"ם עזבו את המקום.[3]
ב-23 בינואר 2008 הרסו פעילי חמאס את גדר ההפרדה בין רצועת עזה לסיני, ובכך חיסלו את יעילותו של מעבר רפיח כתחנת ביקורת גבולות.
בעקבות ההפיכה במצרים, ב-28 במאי 2011 נפתח המעבר באופן קבוע לתנועת פלסטינים בין רצועת עזה למצרים, לראשונה מאז הטלת הסגר על רצועת עזה, אולם עם עליית א-סיסי לשלטון במצרים ביוני 2014, חזר המעבר ונסגר לסירוגין.
ב-1 בנובמבר 2017 ובעקבות הסכם בין הרשות הפלסטינית (פת"ח) לחמאס, חזר מעבר רפיח לשליטת הרשות הפלסטינית לאחר למעלה מעשור תחת שלטון חמאס. המעבר נפתח לראשונה בשליטת הרשות ב-18 בנובמבר 2017.[4] בפברואר 2018 נסגר המעבר בגלל מתיחות ביטחונית בסיני.[5]
.png)
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הפסקת האש במלחמת חרבות ברזל שימש המעבר כנקודת העברת החטופים לידי ישראל לאחר שנחתם הסכם שבמסגרתו תהיה הפסקת אש של מספר ימים ובה שוחררו עשרות חטופים במספר פעימות בתמורה לשחרור מאות אסירים פלסטינים.
ב-7 במאי 2024 כבש צה"ל את צידו העזתי של מעבר רפיח במסגרת התמרון ברפיח, ומאז מעבר האנשים בו הופסק לחלוטין (לפני כן בתקופה המלחמה היו יוצאים מהרצועה מאות אנשים ביום דרך המעבר[6]).[7] מצרים סירבה לפתוח את המעבר אם ישראל לא תמסור את תפעולו בצד הפלסטיני לידי הרשות הפלסטינית.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהונתן דחוח-הלוי, הפוליטיקה מאחורי מעבר רפיח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 במאי 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מעבר רפיח, באתר גישה
- ^ European Union Border Assistance Mission Rafah או EUBAM
- ^ 1 2 3 United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs: The Agreement on Movement and Access One Year On
- ^ לראשונה זה עשור: מעבר רפיח נפתח תחת אחריותה של הרשות הפלסטינית, באתר וואלה, 18 בנובמבר 2017
- ^
ג'קי חורי, תחנת הכוח היחידה הושבתה: ברצועת עזה ירדו ל-4 שעות חשמל ביום, באתר הארץ, 22 בפברואר 2018
- ^ What does it take to flee Gaza? Thousands of dollars, paid to an Egyptian broker, NPR
- ^ Egypt will not accept security changes on Gaza border, foreign minister says, Reuters
- ^ Scoop: Israel says it won't let Palestinian Authority have Rafah crossing role, Axios
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ישראל עם
|
| ||||||||||
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |