מסרשמיט Bf 110
 | |||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס קרב כבד | ||||||
| ארץ ייצור |
 גרמניה הנאצית | ||||||
| יצרן | מסרשמיט | ||||||
| טיסת בכורה | 12 במאי 1936 | ||||||
| תקופת שירות | 1937–1945[1] (כ־8 שנים) | ||||||
| יחידות שיוצרו | 6,170 | ||||||
| משתמש ראשי | לופטוואפה | ||||||
| משתמשים משניים |
חיל האוויר ההונגרי חיל האוויר המלכותי האיטלקי חיל האוויר הרומני | ||||||
| |||||||
מסרשמיט BF 110 (כונה לעיתים גם מי 110) היה מטוס קרב דו-מנועי כבד (Zerstörer, "צרשטרר", בגרמנית: "משמיד") שהיה בשירות הלופטוואפה בזמן מלחמת העולם השנייה. הרמן גרינג שהיה תומכו של המסרשמיט, נתן לו את הכינוי "כנפי ברזל".
פיתוחו של ה-Me 210, שהיה אמור להחליף את המסרשמיט, החל לפני תחילת המלחמה, אך עקב בעיות בייצורו שירת ה-Bf 110 לצד מחליפיו, ה-Me 210 וה-Me 240, במגוון רחב של תפקידים עד לסופה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס הוכתר כהצלחה במבצעים הראשונים של המלחמה, פלישת גרמניה לפולין, המערכה בנורווגיה ובקרב על צרפת. חולשתו העיקרית של המסרשמיט הייתה חוסר זריזותו ויכולות תמרון נמוכות. חיסרון זה של המטוס ניכר בקרב על בריטניה, כאשר טייסות שלמות של מסרשמיט נסוגו מהקו עקב אבדות כבדות והוצבו מחדש כמטוסי קרב במתקפות לילה, תפקיד שהתאים לו. המטוס נהנה מתקופה מוצלחת לאחר הקרב על בריטניה כמטוס קרב למשימות עליונות אווירית. במהלך המערכה בבלקנים, המערכה בצפון אפריקה ובחזית המזרחית הוא שימש כמטוס קרב-הפצצה ותרומתו לצבא הגרמני, הוורמאכט, הייתה רבה. מאוחר יותר במלחמה היה תפקידו העיקרי כמטוס קרב בגיחות ליליות, והוא הפך למטוס הקרב הלילי העיקרי של הלופטוואפה. רוב טייסי הלופטוואפה הטיסו בשלב זה או אחר של המלחמה מטוס זה, ואלוף ההפלות שהטיס מטוס זה היה מיור היינץ וולפגנג שנאופר, שטען ל-121 הפלות ב-164 משימות.
