מיקה ולטרי
 | |
| לידה |
19 בספטמבר 1908 הלסינקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוגוסט 1979 (בגיל 70) הלסינקי, פינלנד |
| שם לידה |
Mika Toimi Waltari |
| מדינה |
פינלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייטניימי |
| מקום מגורים |
אטו-טלה |
| שם עט |
Leo Rainio, Kristian Korppi, M. Ritvala, Leo Arne, Nauticus |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הלסינקי, Helsinki Normal Lyceum |
| שפות היצירה |
פינית |
| סוגה |
רומן היסטורי, רומן פשע |
| תקופת הפעילות |
מ-1927 |
| צאצאים |
Satu Waltari |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
מיקה ולטרי (בפינית: Mika Waltari; 19 ביולי 1908 – 26 באוגוסט 1979) היה סופר פיני, המתורגם והמפורסם ביותר מחוץ לגבולות ארצו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקה ולטרי נולד בהלסינקי, בירת פינלנד. הוא היה בן חמש בהתייתמו מאביו, טוימי ולטרי, כומר לותרני שנפטר משחפת, ובילדותו חווה את זוועות מלחמת האזרחים בבירת פינלנד. לבקשת אמו, אולגה ולטרי לבית יוהנסון, ובעקבות אהבתו הנכזבת לסופרת אלינה וארה, אהבה שהביאה אותו אל סף התאבדות, התחיל בלימודי תאולוגיה באוניברסיטת הלסינקי בשנת 1926. אולם משבר רוחני שחווה בשנת 1927 גרם לו לנטוש את התאולוגיה לטובת הלימודים בפקולטה למדעי הרוח. הוא למד ספרות, אסתטיקה ופילוסופיה וסיים את חוק לימודיו בשנת 1929. בתחילת דרכו המקצועית עבד כעורך בהוצאת ספרים, לאחר מכן שירת במשרד ההסברה הפיני, ומאוחר יותר התמסר לכתיבה עיתונאית וספרותית.
ולטרי היה רק בן שבע-עשרה כשהתחיל את הקריירה הספרותית שלו בפרסום הנובלה "בבריחה מפני אלוהים", סיפור שמיסיון יורדי-הים הפינים דרבן אותו לכתוב. שנה לאחר מכן, בשנת 1926, התפרסם קובץ סיפוריו "העיניים המתות", ושנה מאוחר יותר ראו אור קובץ שיריו הראשון, "למרגלות הצלב שלך", ואוסף האגדות "נסיך ג'יניסטן". באותן שנים היה הסופר אחד החברים הפעילים ב"ברית נושאי האש", קבוצה של יוצרים פינים צעירים וליברלים, ששמה לה ליעד לפתוח את חלונותיה של פינלנד לאירופה. אולם מאוחר יותר נטש את הקבוצה והחל נוקט עמדות מדיניות, חברתיות ודתיות שמרניות.
אף שכיוצר נחשב ילד פלא של הספרות הפינית למן ראשית פרסומיו, הרי רק בעקבות פרסום הרומן הראשון שלו, "האשליה הגדולה" (1928), ספר שכתב במהלך שהותו בפריז בקיץ של שנת 1927, התחיל ולטרי להתפרסם בפינלנד כאחד מסופריה הצעירים והמחוננים של ארצו. הרומן שתיאר בחיוניות ובעוצמה את חיי הבוהמה ואת הדור העירוני אובד-העצות, שקם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, מצא בקלות מסילות ללבבות קוראיו ונהפך במהרה לרב-מכר.
באביב של שנת 1931 נשא הסופר לאישה את מריטה לוקונן (1978-1909), ובינואר 1932 נולדה לשניים בתם היחידה, סטו ולטרי, שברבות הימים הייתה גם היא לסופרת. בשנת 1935 זכה ולטרי בפרס ממלכתי חשוב, ועוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התבלט כאחד הסופרים המצליחים ביותר בארצו. כדי לכלכל את משפחתו נקט ולטרי כללים מחמירים של משמעת עצמית ושל מוסר עבודה קפדני, ובמהלך הקריירה שלו כתב מאות מאמרים וביקורות, עשרים ושישה מחזות ויותר מארבעים רומנים ויצירות נוספות בסיפורת. סרטי קולנוע רבים אשר הופקו בפינלנד ומחוץ לגבולותיה מבוססים על תסריטיו ועל ספריו. כיהן במשך יותר מעשרים שנה כחבר באקדמיה הפינית. מצוקת חייו הממושטרים ולחצי העבודה דחפו את הסופר לעישון של כשתי חפיסות סיגריות ביום, לאלכוהוליזם ולתקופות ארוכות של דיכאון ונדודי שינה. אלה חייבו אותו להתאשפז כמה וכמה פעמים בבתי-חולים לחולי-נפש ולעבור ניתוח להסרת גידול סרטני מריאותיו בשנת 1968. נראה כי מות אשתו בשנת 1978 החיש את קץ חייו של ולטרי. הוא נפטר שנה אחריה, באוגוסט 1979, בהלסינקי.
ולטרי היה יוצר מגֻוון, והוא נחשב אחד הסופרים הפינים הפוריים, הרבגוניים והמוכשרים ביותר במאה העשרים. בנוסף על שפע הנובלות שכתב, הצטיין גם בכתיבת רומנים היסטוריים, שירה, משלים, סיפורים קצרים, מחזות, ספרי מסעות, מסות, סיפורי מתח, מאמרים, ביקורות, תסכיתים ותסריטים. כמו כן הרבה לתרגם לפינית, בעיקר מאיסלנדית, מאנגלית, מצרפתית ומשוודית.
ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים מספריו התפרסמו בשפות שונות ברחבי העולם, ועד כה תורגמו לעברית שבעה מהם, חמישה מאנגלית ושניים מפינית:
- "יוהנס אנגלוס" התפרסם בשם "המלאך השחור" בתרגום אהרן אמיר בהוצאת "צוהר" (1956) ובהוצאת "ביתן" (1991)[1];
- "שׂאנהת המצרי" בתרגום אהרן אמיר בהוצאת עם עובד (1964) ובהוצאת "זמורה-ביתן" (1988);
- "טורמס, בן האלמוות" התפרסם בשם "טורמס האטרוסקי" בתרגום יאיר בורלא בהוצאת "מ. מזרחי" (1964)[2];
- "מיכאל קרווילקה" התפרסם בשם "כיסופי ההרפתקן" בתרגום אליעזר כרמי בהוצאת "מ. מזרחי" (1966)
- "אויבֵי האנושוּת" התפרסם בשם "הרומאי" בתרגום אהרן אמיר בהוצאת "עם הספר" (1968) ובהוצאת "זמורה-ביתן" (1988)[3].
- "גבר זר בא למשק", תורגם במישרין מן המקור הפיני. הספר, בתרגום רמי סערי ובעריכתו, ראה אור בסדרת "צפון" של הוצאת הקיבוץ המאוחד (2006)[4].
- "נוף הירח / פיין ואן ברוקלין", תורגם במישרין מן המקור הפיני. הספר, בתרגום רמי סערי ובעריכתו, ראה אור בסדרת "צפון" של הוצאת הקיבוץ המאוחד (2014)[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקה ולטרי, ברשת החברתית Goodreads- על תרגום הספר "גבר זר בא למשק"
- מיקה וולטארי סייר בארץ, דבר, 21 בפברואר 1967
- מיקה ולטרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיקה ולטרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מיקה טוימי ולטרי (1908-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שושנה ודל, המלאך השחור, הארץ, 8 בפברואר 1957
- ^ ביקורת: אהוד בן עזר, "האטרוסקי לוולטר", למרחב, 19 בפברואר 1965
- ^ בתיה גור, קריאות - גיבור מעורר דאגה - "הרומאי", מיקה ולטרי, מאנגלית: אהרון אמיר; זמורה־ביתן, כל העיר, 5 באוגוסט 1988
- ^ ביקורת: דפנה שחורי, מובסים נופלים כל הגיבורים על האדמה האדישה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2006
רות אלמוג, כולם מחכים לסוף הטוב, לרצח, באתר הארץ, 15 בינואר 2007 - ^ ביקורת: אילת נגב, "נוף הירח": הצצה להוויה הפינית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2014