לדלג לתוכן

מילה (ניתוח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בהסרת העורלה, ניתוח הנהוג במספר תרבויות. אם התכוונתם למילה ביהדות, ראו ברית מילה.
במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים).

מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא קפל דו-שכבתי ורב-תכליתי של עור מעוצבב, רקמה רירית, ושריר חלק, העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר. המילה מתבצעת לרוב כחלק מטקס דתי שמצווה ביהדות ובאסלאם ובזרמים מסוימים בנצרות, או מתוך סיבות רפואיות, כביכול לשם מניעת מחלות ושיפור ההיגיינה. הוערך שכ-30% מכלל הגברים ברחבי העולם נימולים[1].

ההיסטוריה של המילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2350–2000 לפנה"ס

המילה החלה להתבצע בתרבויות שונות באפריקה ובאסיה לפני האלף השלישי לפנה"ס. התיעוד ההיסטורי הראשון למילה נמצא במצרים, באיור שמציג מילת גבר מבוגר, שמתוארך ל-2400–2300 לפנה"ס. הרודוטוס, ההיסטוריון היווני בן המאה החמישית לפנה"ס, הזכיר את המילה בספרו:

הקולכים והמצרים והכושים המה היחידים המלים מימים קדמונים את ערותם. הפיניקים והסורים היושבים בפלשתינה[2], כפי שהם מודים, למדו מהמצרים, והסורים היושבים על יד הנהר תרמודון ופרתניוס והמקרונים שכניהם אומרים, כי זה כבר למדו זאת מהקולכים. הם לבדם מכל בני-אדם מלים את בשרם, וכנראה מחקים הם בזה את המצרים. אשר למצרים ולכושים, אינני יכול לאמר מי למד ממי, כי כפי הנראה המנהג הוא קדמון. אמנם כי למדו את המנהג הזה כאשר באו במשא ומתן עם מצרים, לזה יש לי ראיה גדולה: אלה הפיניקים הבאים במשא ומתן עם יון אינם מחקים את המצרים, כי הם אינם מלים את ערות הנולדים אחריהם.

— היסטוריות מאת הרודוטוס, בתרגום אלכסנדר שור

הרודוטוס כותב שמטרת המילה הייתה ניקיון: ”את גיד הערוה הם מלים לשם נקיון, כי הם מבכרים להיות נקיים מלהראות יפה”[3], אך בין החוקרים ישנם דעות שונות בעניין טעם מנהג המילה בעת העתיקה.

גם המקרא מעיד על קיום המילה בקרב עמי הסביבה, כמו בין המצרים, בין יושבי עבר הירדן המזרחי ובין הצידונים.[4]

בעת החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19 החלו רופאים במדינות האנגלו-סכסיות להמליץ על מילה כאמצעי למניעת מחלות[5] או לטיפול בהן[1], וכן לשם התמודדות עם אוננות[6], שבאותה תקופה נחשבה למזיקה לבריאות ולבלתי מוסרית. כך הרופא ג'ון הארווי קלוג[7] הציע למול נערים שנהגו לאונן, ושהמילה תהיה ללא שיכוך כאבים. לאחר שהניתוח התקבל, בייחוד בארצות הברית כמומלץ, החלו להקדימו לינקות, על מנת להקל על ביצועו ועל הכאבים הכרוכים בו[8].

השינוי ביחס למילה ניכר מההבדלים בין מהדורות שונות של אנציקלופדיה בריטניקה. במהדורה שיצאה לאור ב-1876, המילה מתוארת כטקס דתי הנהוג בקרב קבוצות שונות. לעומת זאת, במהדורה שיצאה ב-1910, נכתב על המילה: "ניתוח זה, שבאופן רגיל מבוצע מסיבות רפואיות טהורות, מהווה גם טקס חניכה או טקס דתי בקרב יהודים ומוסלמים". במהדורה שיצאה לאור ב-1929 הערך כולל רק תיאור קצר של הניתוח, המבוצע "בילודים כאמצעי מנע", "בעיקר משיקולי נקיות". הקוראים מופנים לערכים העוסקים ב'השחתת איברים' ו'אובדן צורה', לדיון במילה בהקשרה הדתי.

סיבות למילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילה מטעמי דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ברית מילה
מילת יצחק על ידי אברהם, חומש מאויר מרגנסבורג, שנת 1300 לערך
מילת ישו, ציור של גווידו רני

מילת גברים נחשבת בדת היהודית למצווה. היא נהוגה גם בקרב יהודים חילונים. היא נזכרת בספר בראשית כמצווה שהטיל האל על אברהם, ומוסברת שם כסימן לברית שבין האל לאברהם ולצאצאיו:

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם.

על-פי ההלכה, על האב מוטלת החובה למול את בנו[9] כשהוא בן שמונה ימים. אם האב לא מל את הבן, עוברת החובה לבית דין; ואם גם זה לא מל את הבן, לכשיגדל הוא מחויב לדאוג למילת עצמו. ברית המילה היא גם אחת החובות המוטלות על זכר שרוצה להתגייר, ואף אם הוא כבר נימול, מבצעים 'הטפת דם ברית' ממקום העורלה. מצוות המילה מוטלת גם על עבדים כנענים, ועל בני קטורה. אם במשך שנה העבד מסרב להִמול, אדונו חייב למוכרו לגוי[10].

ברית המילה נערכת גם בשבת, אם ביום זה התינוק נהיה בן שמונה ימים. פיקוח נפש דוחה את המצווה לגיל מאוחר יותר, או מונע אותה כליל (במקרה של מחלה כרונית כמו המופיליה).

בנצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנצרות המוקדמת, ההכרעה שברית מילה לא תופסת עוד תפקיד מהותי בברית בין האדם לאל לאחר הצליבה, מילאה תפקיד חשוב הן בהיפרדות של הנצרות מן היהדות של אותה תקופה, והן בהתפשטות הדת בעולם ההלניסטי, בו נתפסה המילה היהודית כמנהג ברברי ומרתיע.

כיום, רוב הזרמים הנוצריים נייטרליים בנוגע למילת גברים המקראית, ואין בהם חיוב או איסור בנושא. בכמה כנסיות אוריינטליות[11], במיוחד בכנסייה הקופטית ובכנסייה האורתודוקסית האתיופית וגם בחלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות, מילת גברים נחשבת למצווה.

מילת גברים נפוצה במיוחד בקרב הנוצרים במזרח התיכון, במדינות האסלאם, ובמדינות נוצריות באפריקה[12], ובכמה מדינות נוצריות כמו ארצות הברית והפיליפינים[13][14]. במשפחת המלוכה הבריטית, מנהיגי הכנסייה האנגליקנית, יש מסורת ארוכה הדורשת שעל כל הילדים הזכרים להיות נימולים. עם זאת, מסורת זו נשברה בידי הנסיכה דיאנה, שסירבה למול את בניה ויליאם והארי.

באסלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ח'יתאן

המילה, בערבית חִ'תַאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי. המונח "חִ'תַאן" משמש גם לניתוח לכריתת דגדגן או חלקי פות אחרים לנשים ("השחתת איבר המין הנשי").

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان – אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. אין בקוראן אזכור מפורש למילה, והמנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות אללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורת הפרה, פסוק 124), מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. ייחוס המילה לאברהם מקבל חיזוק מקביעת החדית' שמאז ימי אברהם לא הקיף ערל את הכעבה.

כיום נהוגה המילה בקרב כמעט כל המוסלמים, ורובם רואים בה מצווה דתית. מקובל שטעמה הוא שמירה על ההיגיינה, אותה מחייב האסלאם לצורך היטהרות לתפילה. חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכך שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחג', אינו יכול להעיד במשפט ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות – לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אך בחברות מסוימות, בעיקר בצפון מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם – בגיל שלוש עשרה.

מילה כנוהג חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב עמים בדרום ומרכז אפריקה ובמקומות נוספים מקובלת מילה כנוהג חברתי[1]. ישנן קבוצות אתניות בהן המילה מתבצעת בינקות, אך היא נפוצה יותר כטקס מעבר לבגרות. במקור טקס זה אולי שימש כמבחן לאומץ וכושר סיבולת, אך הוא עשוי להתקשר גם לגבריות, גיבוש חברתי עם נערים אחרים הנימולים במקביל, זהות עצמית ורוחניות. הסבר פסיכולוגי שניתן לצורך בטקס המעבר, הוא שאי בהירות במעמד החברתי יוצרת מתח, וטקס המעבר יוצר שיוך סימבולי לחברת הבוגרים. בתרבויות מסוימות יחידים וקבוצות שאינם נימולים סובלים מאפליה, או שהמילה אף נתפשת כחובה, ומי שמבקש להימנע ממנה נענש עד כדי מילה כפויה.

בפיליפינים מילת גברים היא נוהג נפוץ כחלק מטקס שנקרא טולי, שכמעט כל הגברים הפיליפינים עברו אותו בסמוך ללידתם. אין הסכמה בנוגע למקורו של טקס הטולי – יש הטוענים שמקורו בתרבות הפרה-נוצרית של האיים, אך ייתכן שהוא קשור להשפעות איסלמיות על תרבותם. טקס הטולי נהוג בפיליפינים מאז המאה ה-14.

גם בחברות השבטיות וגם בחברות מודרניות, הרצון לאמץ את הסטטוס והמראה המקובל הוא גורם משמעותי במוטיבציה למול. 61% מהמשיבים בסקר שנערך בקוריאה הדרומית האמינו שילעגו להם אם לא יימולו. בישראל, למשל, ניתוחי המילה בגברים מבוגרים נעשו נפוצים בעקבות גל העלייה מרוסיה בשנות ה-90. ברוסיה המילה הייתה נדירה גם בקרב יהודים, ואילו בישראל גם עולים חדשים שאינם יהודים הביעו עניין במילה, בפרט בגיל הנעורים. סיבה נפוצה שהזכירו היא החשש ממבוכה במקלחות משותפות.

מילה למטרה רפואית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שיתואר להלן, מילת גברים מתבצעת לעיתים למניעת הסיכון לבעיות רפואיות מסוימות. במקרים אחרים היא משמשת לטיפול בבעיות הקשורות ברקמת העורלה.

ב-28 במרץ 2007 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודעה לעיתונות[15] שבה הוא המליץ על מילה כאמצעי להפחתת הסיכון להידבקות באיידס. הארגון בחן שלושה מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים שתוצאותיהם פורסמו בשנת 2005. המחקרים נערכו בקניה, באוגנדה ובדרום אפריקה במימון אמריקני וצרפתי, ומהם עולה כי בקרב גברים הטרוסקסואלים החיים באזורים אלו, שכיחות ההידבקות של גברים נימולים נמוכה ב-60% מזו של גברים לא-נימולים. בשנת 2007 שלח ארגון הבריאות העולמי צוות מומחים לישראל כדי ללמוד מהניסיון הישראלי במילת אוכלוסיות רחבות. השותף הישראלי לארגון הבריאות העולמי בתחום זה הוא "פרויקט איידס ירושלים" (JAIP). בעקבות המלצת הארגון מספר מדינות אפריקניות יזמו תוכניות למילת תושביהן, בסיוע ארגון הבריאות העולמי (ראו: ניתוחי מילה באפריקה שמדרום לסהרה).

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית פרסם ב-2010 וב-2014 כי מילת תינוקות סמוך ללידתם מוסיפה להם שנים של חיים איכותיים וחוסכת הוצאות על בריאותם[16].

אחד מגורמי הסיכון למחלות שעלולות להיגרם בגלל העורלה הוא הִתרבות חיידקים בתוך הסמגמה. לפיכך, שמירה על היגיינה מקטינה את הסיכון הרפואי הכרוך בשמירה על העורלה. כך לדוגמה, בפרגוואי, שבה המילה אינה נהוגה וגם התנאים ההיגייניים לוקים בחסר, שכיחות סרטן הפין גדולה פי 42 מאשר בישראל. לעומת זאת בדנמרק, שגם בה המילה אינה נהוגה, אך התנאים ההיגייניים תקינים, שכיחות סרטן הפין גדולה רק פי 10 מאשר בישראל[17]. בנוסף, שימוש נכון ועקבי בקונדום מגומי מקטין את הסיכון להעברת הנגיף ב-80%–90%[18].

בשנת 2016 פורסם מחקר דני בכתב העת Pediatrics[19], שבחן מחלות עורלה שחייבו ניתוח בבנים בגילאים 0–17. המחקר מצא כי בדנמרק הסיכון המצטבר לעבור ניתוח כלשהו בעורלה עד גיל 18 הוא 1.66%. מתוך 181 בנים שנכללו במחקר ושעברו ניתוח, 53 בנים עברו לבסוף מילה וביתר בוצעו רק ניתוחים משמרי עורלה. החוקרים הסיקו שאין להתעלם מבעיות הילדות הקשורות לעורלה בארצות שאין בהן מסורת של מילת כלל התינוקות. המחקר אינו מתייחס לאחוז הגברים הבוגרים שיזדקקו למילה או לניתוח משמר עורלה במהלך חייהם.

הליך המילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצלום של פין לפני ואחרי מילה
הגדלה
class=notpageimage|הצגה
טקס מילה יהודי

בניתוח המילה, מסולקת העורלה מעל פני העטרה. מילה רפואית מבוצעת לרוב בבית החולים בימים הראשונים לחייו של תינוק בריא, או בבוגרים שהתעורר אצלם צורך רפואי לבצע מילה. ואילו מילה מטעמי דת מבוצעת ביום השמיני לחייו של התינוק לפי היהדות, ועד גיל 13 באסלאם.

מילת מבוגרים

תחילה מחטא המנתח את הפין והמפשעה כדי למנוע זיהומים. אצל תינוקות קיים מצב של פימוזיס פיזיולוגי: העורלה עדיין מחוברת לפין על ידי "גשרים" של רקמות ולכן ראשית מנותקים גשרים אלה. לאחר מכן (שלב ראשון במילת בוגרים) מהודקת העורלה על ידי מגן והעורלה מוסרת בחיתוך. שלב זה ניתן לביצוע בטכניקות שונות, שמותאמים להן סוגים שונים של מכשירים. בטכניקה היהודית המסורתית המגן הוא דיסקית מתכת שבמרכזה חריץ. המוהל מושך את העורלה מעל הפין, משחיל אותה דרך חריץ המגן, וחותך אותה מעליו באמצעות אזמל. חיתוך זה מותיר קרום דק הצמוד לראש הפין, ואותו המוהל בוצע בציפורנו, מפשיל לצדדים וחותך, בשלב הנקרא 'פריעה'. רופאים המבצעים את הניתוח נוהגים להשתמש במכשירים מורכבים יותר, המשמשים לתפיסת העורלה, ולרוב גם למעיכתה ולחיתוכה. מכשיר המילה הנפוץ ביותר בארצות הברית הוא 'תופסן גומקו' ואחריו נפוץ השימוש בתופסן מוגן או פלסטיבל. רופא המשתמש בתופסן גומקו יבצע לרוב חתך בעורלה לשם הרחקתה מהפין. לאחר מכן המכשיר יולבש בחלל שנוצר, ייסגר על העורלה יחד עם הקרום שתחתיו באמצעות סיבוב בורג, ויושאר במקומו עד לחסימת כלי הדם. בשלב זה העורלה נכרתת והמכשיר מוסר.

היתרון העיקרי של מילה באמצעות תופסן גומקו היא הפחתת ואף מניעת הדימום והצורך בחבישה, ואפשרות הבקרה המדויקת על כמות עור העורלה הנכרתת. החיסרון העיקרי הוא הזמן הארוך שנמשך הניתוח (בין שלוש לחמש עשרה דקות באופן טיפוסי), והכאב העז שגורם למנותח הלחץ במקום המעוצבב[20], עד כדי רגישות יתר לכאב של תינוקות במשך 4–6 חודשים לאחר המילה[21]. בפעוטות השוקלים מעל חמישה ק"ג ולאחר גיל חודשיים לא די במכשור מיוחד ויש צורך לתפור את גדם העורלה למניעת דימום יתר. ההלכה היהודית שוללת את השימוש בתופסן גומקו ובמכשירים הדומים לו לשם קיום מצוות ברית מילה, כיוון שלפי ההלכה המצווה מתקיימת בכריתת העורלה, ואילו התופסנים גורמים למיתת עור העורלה עוד לפני כריתתו. לדעות מסוימות בהלכה הטפת דם הברית היא חלק מהמצווה, בעוד שהתופסנים מונעים את יציאת הדם[22].

במרבית המקרים של מילה רפואית ולעיתים במילה מטעמי דת מבוצע אלחוש של הפין, אף שיש שהעלו נימוקים הלכתיים נגד ביצוע הרדמה לפני ברית המילה היהודית[23]. בעבר ההשערה הרווחת הייתה שתינוקות בני יומם אינם חשים כאב. בשנת 1997 פורסם מחקר שהראה שתינוקות שנימולו במילה רפואית ללא הרדמה הראו תגובה עזה יותר לכאבים בעת חיסונים שגרתיים בחצי השנה הראשונה לחייהם, בהשוואה לתינוקות שלא נימולו, ובמידה פחותה, גם בהשוואה לתינוקות שנימולו באמצעות משחת אמלה[24]. בשנת 1998, המליץ משרד הבריאות הישראלי שלא לבצע הרדמה מקומית לצורך מילת תינוקות בקהילה, שכן "ברית מילה בידיו של מוהל מיומן לוקחת שבע עד עשר שניות, לעומת כריתה כירורגית שלוקחת עשר דקות", ולאור תקדימים של תגובה קשה לחומרי ההרדמה[25]. בשנת 1999 האקדמיה האמריקאית לרופאי ילדים פרסמה נייר עמדה[26] שלפיו יש להשתמש באמצעי לשיכוך כאבים במהלך הניתוח[27]. נייר עמדה מפברואר 2016 מזכיר אפשרות לשכך את כאבי המילה באמצעות סוכרוז, שנמצא אפקטיבי בשיכוך כאבים למשך כארבע דקות לאחר נתינתו[28], אולם האמצעי הנפוץ ביותר הוא צמד זריקות חסימה עצבית לבסיס הפין.[דרוש מקור] בעוד שבפעוטות ומבוגרים די לרוב בהרדמה מקומית, יש אורולוגים הממליצים לנתח ילדים מעל משקל חמישה ק"ג או מעל גיל חודשיים בהרדמה מלאה ובבית חולים[29][30].

מילת מבוגרים היא ניתוח מסובך יותר ממילת תינוקות, הן בשל חוסר ההתאמה של המכשור הסטנדרטי[31], והן בשל הצורך בתפירת החתכים בשביל למנוע את פתיחתם בעת 'תפיחת פין לילית' או זקפה אחרת. לפי חוזר משרד הבריאות שעובד בתיאום עם הרבנות הראשית באמצעות הוועדה הבין משרדית לפיקוח על מוהלים, מוהלים שאינם רופאים אינם מוסמכים לבצע ברית של מי שעבר את גיל חצי שנה, והממונה על הבריתות ברבנות הראשית מפנה את הנימול לבתי חולים שאושרו מטעם הוועדה[32].

תופעות הנובעות מהמילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכת מילה (המאה ה-18)

יתרונות בריאותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורלה המכסה את ראש הפין הערל מפרישה סמגמה המסככת את המגע בין השניים. מעבר לכך שיש הרואים במראהּ ובריחה פגם אסתטי[33], הסמגמה היא מצע נוח להתפתחות זיהומים בקטריאליים וויראליים שונים, ואף להעברתם במגע מיני, ולפיכך המילה מפחיתה את רמת הסיכון למחלות מסוימות. להלן פירוט היתרונות הרפואיים שנמצאו למילה:

  1. מחקרים שנערכו בארצות מסוימות באפריקה שבהן שיעור תפוצת נגיף האיידס גבוה, מצאו ששיעור הגברים ההטרוסקסואלים הנימולים שנדבקו מהנגיף היה נמוך, לאורך זמן, בכשישים אחוזים משיעור הנדבקים בקרב מקביליהם הערלים[34]. משערים שהקרום הרירי שבעורלה רגיש להעברת נגיף ה-HIV.
  2. מחקר שנעשה באוגנדה העלה כי מילה הפחיתה את הסיכוי של גבר הנושא את נגיף האיידס להדביק את בת זוגו ביחסי מין הטרוסקסואליים, בכשלושים אחוז[35]. היא גם מפחיתה את סיכון ההדבקה בטריכומונס ווגינוזיס חיידקי, אך לא בכל מחלות המין[36].
  3. מחקר שנערך בדרום אפריקה העלה שמילה הפחיתה את הסיכון של גברים להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) בכ-34%[37], ומחקר שנערך באוגנדה העלה שהיא מפחיתה את הסיכון שידביקו את בת זוגם בכ-28%[38].
  4. יש הגורסים שמילת גבר מפחיתה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל נשים שאיתן הוא מקיים יחסי מין. טענה זו נבחנה במחקר שנערך על 1,896 חולות במחלה מארצות שונות, והשווה את הנתונים שלהן ושל בני זוגן, עם הנתונים של קבוצות בקרה של נשים בריאות בעלות מאפיינים דומים. נמצא שאצל נשים שבני זוגן הקבועים נימולו שיעור ההידבקות בסרטן צוואר הרחם נמוך בכ-28%, ירידה שלפי הנחות החוקרים אינה מובהקת סטטיסטית. שיעור זה לא היה תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה התלויים באישה. עם זאת הוא הושפע ממאפייני בן הזוג, והגיע עד לירידה של 82% בתפוצת המחלה בקבוצת הנשים שבן זוגן היחיד נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לנגיף הפפילומה[39].
  5. מחקר מטא-אנליזה הראה כי מילת פעוטות מפחיתה בכ-87% את הסיכון לדלקות בדרכי השתן, והסיק שעל כל 111 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן[40]. מטא-אנליזה אחרת העריכה את הסיכון של ערלים ושל נימולים לחלות בדלקת לאורך כל חייהם, והסיקה שעל כל 4.29 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן[41].
  6. המילה מקטינה את הסיכון ללקות בדלקות בפין: בלאניטיס או בלנופוסטיטיס.[דרוש מקור]
  7. שכיחות סרטן הפין נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים, במיוחד כאלו שנימולו סמוך לאחר לידתם, יחסית לשכיחותו בקרב ערלים[26]. במדינות מפותחות שכיחות סרטן הפין נמוכה גם אצל ערלים, כך שלפי מחקר המתייחס לארצות הברית, על כל 909[42] מילות במדינה נמנע מקרה אחד של סרטן הפין.
  8. מילה מונעת פימוזיס פתולוגי ופאראפימוזיס (אנ'), תופעות מכאיבות שעלולות להוביל לסיבוכים, המתרחשות לעיתים במבוגרים או ילדים שהעורלה שלהם צרה והדוקה מדי ואינה ניתנת להפשלה. (יש להבדיל בין תופעות אלה ובין פימוזיס פיזיולוגי, מצב תקין ונפוץ שבו העורלה מחוברת לעטרה בקרום, בשנות החיים הראשונות). רוב מקרי הפימוזיס הפתולוגי ניתנים לריפוי באמצעות טיפול תומך ותרופות או באמצעות ניתוח העורלה. מקרים קיצוניים של פימוזיס פתולוגי שלא נפתרים בטיפול שמרני מחייבים התערבות של מילה כירורגית.

סיבוכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר על 66,519 ילדים ונערים שנימולו באנגליה, מצא קת'קרט (2003) ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%[43]. קת'קרט גם מפנה למחקר שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, לפיו שיעור סיבוכי הדימום הוא 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר הוא 0.08% (לא היו מקרים של מוות או אובדן הפין או ראשו)[44]. קת'קרט מסביר את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר במחקר האמריקאי, בכך ששם המילה בוצעה סמוך לאחר הלידה, ולא בעקבות בעיה פתולוגית שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, וכן בכך שהמחקר האמריקאי לא מנה סיבוכים שלא התגלו עד שהתינוק שוחרר מבית החולים.

מחקר שבוצע בבית חולים שניידר בישראל ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009–2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים[45].

בישראל, כל מקרה של פינוי תינוק לבית חולים בעקבות ברית מילה טעון דיווח למשרד הבריאות[46]. השיעור הוא פחות מתינוק אחד מאלף[47]. זהו גם שיעור ניתוחי המילה שבעקבותיהם מוגשות תלונות, מוצדקות ושאינן מוצדקות, לוועדה לפיקוח על המוהלים, נגד מוהלים, או למשרד הבריאות, נגד רופאים שמבצעים ניתוחי מילה[48].

במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת 2001 והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) אבחן אורולוג ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של תסביב הפין (0.03%), וארבעה של חוסר עור, פימוזיס וציסטות כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט עקמת הפין והיצרות פתח השופכה. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית[49].

מחקר מצא שהסיכוי של תינוקות בגיל תשעה עד 30 ימים לפתח דלקת בדרכי השתן גדול פי 4.34 אם נימולו בברית מילה מסורתית (שמתבצעת בידי מוהל בגיל שמונה ימים לפחות) מאשר אם עברו מילה רפואית[50]. החוקרים ייחסו את הפער לשיטת עצירת הדימום ומשך החבישה בברית מילה מסורתית. מחקר אחר שהתבצע על תינוקות מלידה ועד גיל חודשיים מצא סיכון של פי 2.8 לדלקת בדרכי השתן כשהמילה בוצעה בידי מוהל, ברמת סמך של 0.06[51]. המחקר ספג ביקורת על מובהקותו הסטטיסטית הנמוכה, ועל ההבדלים הדמוגרפיים בין קבוצת המדגם לקבוצת הביקורת[52][53].

במספר מקרים שתועדו בישראל, בקנדה ובארצות הברית, תינוקות נזקקו לאשפוז לאחר שנדבקו בנגיף הרפס ממוהלים שנוהגים למצוץ את הפצע בפה לאחר ברית המילה[54][55][56]. בשנת 2003 הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על המוהלים בישראל הפיצה חוזר לפיו על מוהלים מוסמכים ליידע את הורי התינוק על האפשרות לבצע את המציצה דרך שפופרת. בעקבות שני מקרי תמותה מהנגיף שקרו במדינת ניו יורק הוציאה ועדת הבריאות בניו יורק פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד[57] ובהמשך הוסיפה דרישה להסכמת ההורים בכתב למציצה[58].

סיבוכים ארוכי טווח של מילה כוללים היווצרות גשר עור[59] וכן היצרות פתח השופכה[60]. לרוב סיבוכים אלה קלים וניתנים לטיפול ללא צורך באשפוז.

מאמר שהתפרסם בארצות הברית בשנת 1996 סקר שבעה מקרים של כריתה חלקית של הפין שתועדו מאז ראשית המאה העשרים. בשישה מתוכם הפין אוחה בהצלחה בניתוח[61]. כריתה חלקית של הפין תועדה לעיתים תכופות יותר בגאנה[62] ובניגריה[63].

שיעור הסיבוכים במילת ולדות נמוך משמעותית משיעור הסיבוכים במילה שמתבצעת בהמשך החיים[64]. תינוקות גם נהנים מיכולת החלמה עדיפה מהניתוח[49], ונחסכת מהם החרדה מהציפייה לקראתו.

תופעות מיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת הקשר בין המילה לתפקוד המיני ולהנאה המינית נבחנה במחקרים רבים ואין לה תשובה מוסכמת. מחקר סקר שנערך ב-2013 ופורסם בכתב העת לרפואה מינית בחן 2,675 מחקרים ומצא שהמחקרים באיכות הטובה ביותר לא הראו השפעות שליליות של מילה על רגישות, הנאה מינית או תפקוד מיני[65].

  • מחקרים המעידים על שיפור חיי המין – מחקר נרחב שנערך בארצות הברית ופורסם במגזין איגוד הרופאים האמריקאי העלה שפעילותם המינית של גברים נימולים מגוונת יותר מזו של גברים ערלים, ובייחוד בגילאים מבוגרים, שכיחות אי התפקוד המיני שלהם נמוכה במעט. עם זאת, המחקר אינו מנטרל את השפעתם של ההבדלים הדמוגרפיים שבין שתי הקבוצות[66].
  • מחקרים המעידים על הרעה בחיי המין – על פי מחקר יחיד מסוגו שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים "שלמים אנטומית", "טבעיים" או "נורמלים", כהגדרת החוקרים. עם זאת, הנשים גויסו למחקר באמצעות מודעה במנשר היוצא נגד המילה[67].
  • מחקרים המעידים על היעדר שינוי בחיי המין – מאסטרס וג'ונסון לא מצאו הבדל ברגישות למגע בין פין ערל לנימול במחקר שנערך ב-1966[68].

עמדת איגודים ורשויות רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 פרסם קולג' הרופאים האוסטרלי RACP מסמך על מילת גברים[69], שנאמר בו כי לאחר סקירת העדויות הזמינות, הקולג' אינו ממליץ על מילה באופן גורף באוסטרליה. עם זאת, מתיר הקולג' בידי הורים לשקול את היתרונות והחיסרונות ולקבל החלטה בדבר בנם.

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 הצהירה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) שאין צורך רפואי במילה שגרתית. בשנת 1989 הצהיר הארגון שישנם יתרונות פוטנציאליים למילת ולדות. בשנת 1999 הוא הצהיר שחרף היתרונות, אין ראיות מספיקות להמלצה על מילה שגרתית[70]. בשנת 2012 הוא הצהיר שהיתרונות הבריאותיים של מילת וולדות עולים על חסרונותיה, ומצדיקים מתן גישה להליך למשפחות שבוחרות בו. נייר העמדה זכה לתמיכת הקולג' האמריקאי לרופאים מיילדים וגניקולוגים[64]. עמדת איגוד האורולוגים האמריקאי, שעודכנה לאחרונה במאי 2017, היא שאף שלא ניתן בהכרח להסיק ממחקרים בתרבויות אחרות לגבי גברים הנמצאים בסיכון לחלות ב-HIV בארצות הברית, הוא ממליץ שהמילה תוצג כאפשרות בשל יתרונותיה הרפואיים[71].

קנדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 פרסם איגוד רופאי הילדים הקנדי נייר עמדה המבוסס על סקירה של הספרות בנושא מילת ילדים. כותבי הנייר הסיקו שאף שישנם ילדים היכולים ליהנות מיתרונות המילה באזורים שבהם הסיכון גבוה, ויש נסיבות שבהן ההליך יכול להפחית תחלואה ולשמש לטיפול – האגודה הקנדית לרופאי ילדים אינה ממליצה על מילה שגרתית של כל יילוד[72].

תפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית מדינות העולם לא נהוג לבצע ניתוח מילה בבנים. תפוצתה של מילת הזכרים בעולם מוערכת בכ-30% מהגברים בני 15 ומעלה[1]. ישנם הבדלים גדולים בין אזורים שונים ומרבית הנתונים המופיעים בערך זה פורסמו בסקירה ספרותית כוללת שנערכה בשנת 2016, אף שמידת הדיוק של הנתונים תלויה בשנת איסופם ובמתודולוגיית האיסוף[73]. סקירת הספרות משלבת בין ממצאי מחקרים סטטיסטיים מהמדינות שבהן נערכו מחקרים כאלה, ובין נתונים של האומות המאוחדות ושל ה-CIA לגבי ההרכב הדתי והדמוגרפיה במדינות אחרות.

מדינות שבהן נימולים מעל 75% מהגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילת זכרים נפוצה במיוחד במזרח התיכון ובצפון אפריקה. במדינות הבאות לפחות שלושה רבעים מהגברים נימולים: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, איראן, אלג'יריה, אנגולה, אפגניסטן, אריתריאה, אתיופיה, בורקינה פאסו, בורונדי, בחריין, בנגלדש, בנין, ג'יבוטי, גאנה, גבון, גינאה, גמביה, קוריאה הדרומית, האיים המלדיביים, הרפובליקה של קונגו, ונואטו, טג'יקיסטן, טוגו, טונגה, תוניסיה, טורקיה, טורקמניסטן, ישראל, כווית, לוב, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מצרים, מרוקו, ניגריה, ניז'ר, סומליה, סוריה, סיירה לאון, סמואה, עיראק, הרשות הפלסטינית, ערב הסעודית, הפיליפינים, פקיסטן, קומורו, קטר, קמרון, קניה ותימן.

ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי דת, אף שארגון הבריאות העולמי מקדם מילה מטעמים בריאותיים, במדינות שבהן נפוץ HIV. בפיליפינים ובקוריאה הדרומית נהוג למול עקב נוהג תרבותי שאינו דתי. במהלך מלחמת קוריאה, נימולו בהשפעת האמריקאים קרוב למאה אחוזים מהילדים בדרום קוריאה, ובשנת 2002 נימולו שם 86.3 אחוזים מהזכרים בגילאים 14–29[74]. מחקר שנערך ב-2012 הראה צניחה באחוז הנימולים באותה קבוצת גיל ומצא שהוא עומד על 75.7 אחוזים[75]. המחקר הסיק שהצניחה המהירה באחוזי המילה נובעת מהעלייה בזמינות המידע על היתרונות והחסרונות של המילה.

מרבית האמריקאים הנוצרים נימולים ואחוז הנימולים שונה מהותית לפי האזור

בישראל מרבית הבנים נימולים סמוך ללידתם מטעמים דתיים וחברתיים, ואין פרסום ישראלי רשמי על אודות אחוזי המילה בארץ.

מדינות שבהן נימולים 25%–75% מהגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות שבהן אחוז הנימולים בינוני כוללות את אוסטרליה[76], אלבניה, ארצות הברית[77], בוסניה והרצגובינה, דרום אפריקה, הונג קונג, טנזניה, לבנון, לסוטו, מקדוניה, מלזיה, מוזמביק, נמיביה, ניו זילנד, סודאן, פיג'י, צ'אד, קנדה, קזחסטן, קלדוניה החדשה,

בארצות הברית ואוסטרליה, מילה לרוב מבוצעת מסיבות רפואיות או חברתיות. בארצות הברית, מאז שנת 1979 המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אוספים נתונים על אחוז הנימולים לפני שחרורם ממחלקת יולדות – נתוני מילה אלה אינם כוללים יהודים ואחרים שנימולים במילה מסורתית או רפואית בהמשך החיים. בין השנים 1979 ל-2010 שיעור המילה ירד ועלה חליפות, ועמד על 58.3% בסוף התקופה. שיעור המילה הגבוה ביותר, כ-70%, היה בארצות המערב התיכון והשיעור הנמוך ביותר, כ-40%, היה במערב ארצות הברית[70]. בתחילת התקופה, מילה סמוך ללידה מומנה על ידי ביטוח הבריאות הציבורי (Medicaid) בכל ארצות הברית, אולם בין השנים 1982 ל-2011, 18 מתוך 50 המדינות ביטלו את הכיסוי למילה, שינוי שהוביל לירידה בתפוצת המילה בתחומן[78]. השינוי במדיניות הושפע בין היתר מהשינויים בעמדת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) לאורך השנים (ראו לעיל).

למעלה מ-58% מזכרי אוסטרליה הנוצרים היו נימולים ב-2010[76]. ב-2010 פרסם קולג' הרופאים האוסטרלי RACP מסמך על מילת גברים[69]. לפי המסמך, בשנות החמישים הייתה המילה בשיאה באוסטרליה, והגיעה לכדי 85%, אבל מאמרים שפורסמו בשנת 2001 ו-2008 מראים ששכיחות המילה באוסטרליה צנחה ל-10%–20% אצל זכרים חדשים שנולדים. בשתי המדינות חסרים נתונים עדכניים לגבי תפוצת ניתוח המילה.

מדינות שבהן נימולים פחות מ-25% מהגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח מילה אינו נפוץ במרבית מדינות אירופה וכן באמריקה הדרומית והמרכזית ובחלק ממדינות אסיה.

מדינות שבהן אחוזי המילה נמוכים כוללות את: אנדורה, אנגווילה, אורוגוואי, איי הבתולה של ארצות הברית, אנטיגואה וברבודה, ארגנטינה, ארמניה, ארובה (טריטוריה), אוסטריה, איסלנד, איי בהאמה, איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן, אירלנד, איי פארו, איטליה, אקוודור, אל סלוודור, אסטוניה, איי פוקלנד, ברבדוס, בלארוס, בלגיה, בליז, ברמודה, בהוטן, בוליביה, בוטסואנה, הממלכה המאוחדת, ברזיל, בולגריה, גאורגיה, גרמניה, גיברלטר, גרינלנד, גרנדה, גואטמלה, ג'מייקה, ג'רזי, גרנזי, גיאנה, דנמרק, דומיניקה, דרום סודאן, הרפובליקה הדומיניקנית, הרפובליקה העממית של סין, האיטי, הודו, הונדורס, הולנד, הונגריה, ונצואלה, וייטנאם, זמביה, זימבבואה, טאיוואן, מזרח טימור, טרינידד וטובגו, קריית הוותיקן, יוון, יפן, כף ורדה, לאוס, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, לטביה, מיאנמר, מקאו, מלאווי, מלטה, מאוריציוס, מקסיקו, מיקרונזיה, מולדובה, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מונטסראט, נפאל, נורווגיה, ניקרגואה, סרביה, סיישל, סינגפור, סלובקיה, סווזילנד, סלובניה, סורינאם, פפואה גינאה החדשה, פולין, פרו, פרגוואי, פורטוגל, פוארטו ריקו, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, פינלנד, קמבודיה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קובה, קוראסאו, קפריסין, קיריבטי, קוריאה הצפונית, רומניה, רוסיה, רואנדה, שווייץ, שוודיה ותאילנד.

התנגדות למילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התנגדות למילה

המתנגדים למילה טוענים כי:[79]

  • המילה גורמת נזק בלתי הפיך לאיבר המין ולרמת תפקודו המיני. גם הנאת האישה מיחסי מין עם נימול נפגמת, ולפי המחקר שצוטט לעיל נשים שהתנסו במין עם נימולים ועם ערלים מעדיפות כמעט תמיד מין עם ערלים.
  • המילה גורמת כאבים עזים לתינוק ולטראומה. מחקר הראה שבמרבית חלקי המוח בהם דימות תהודה מגנטית מציג תגובה מוחית של מבוגרים לכאב, ניכרת תגובה דומה גם אצל תינוקות[80].
  • במקרים מסוימים הניתוח כרוך בסיבוכים, בפרט כשהמילה לא מבוצעת על ידי רופאים מוסמכים. הסיבוכים יכולים להיגרם מחיתוך לא נכון, מזיהום או מדימום.
  • בארצות מפותחות, שבהן נשמרת היגיינה ברמה נאותה, היתרונות הרפואיים של המילה הם מזעריים, וביצועה לשם הגנה מסרטן הפין משול לכריתת השדיים בגלל סיכון כללי לחלות בסרטן השד.
  • המילה מפירה את זכות הילד לאוטונומיה על גופו.

בשנת 2010 פרסם ארגון הרופאים של הולנד נייר עמדה, שלפיו עמדת הארגון וגופים הקשורים אליו, היא שמילת קטינים שלא נועדה לפתרון בעיה רפואית נוגדת את זכותם לאוטונומיה ולשלמות, ובנוסף המילה עלולה לגרום סיבוכים, אך איסור חוקי עליה עלול להוביל לביצועה באופן מחתרתי[81]. בדצמבר 2016 פרסם ארגון הרופאים של דנמרק נייר עמדה מעודכן, שלפיו יש להימנע ממילה שלא לצורך רפואי עד הגיע הנער לגיל 18, שבו יוכל לעבור את הניתוח בהסכמה[82]. נשיאת הארגון הצהירה שהארגון בחר שלא לנקוט עמדה בעניין איסור המילה על פי חוק, מחשש שאישור כזה יוביל לביצוע מילות לא חוקיות[83].

באוקטובר 2013 הצהירה האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה כי היא מודאגת במיוחד מ"הפרות מסוימות של שלמותם הפיזית של ילדים", שהתומכים בהן מציגים אותן כמועילות לילדים חרף "עדויות ברורות להפך מכך", ומנתה ביניהן "מילת זכרים צעירים מסיבות דתיות". המועצה קראה למדינות החברות "להגדיר בבירור את התנאים הרפואיים, הסניטריים והאחרים שיש לוודא עבור מנהגים הרווחים בקהילות דתיות מסוימות, כגון מילתם הבלתי מוצדקת מבחינה רפואית של זכרים צעירים"[84]. במכתב לנשיא מדינת ישראל, מזכ"ל המועצה הדגיש "שהמועצה הפרלמנטרית של אירופה היא גוף מייעץ אשר אינו מייצג את עמדתה הכללית של מועצת אירופה כולה."[85] בספטמבר 2015 קיבלה האספה החלטה מתוקנת, שאינה מגדירה את המילה כהפרה של שלמות הילד או כבלתי מוצדקת מבחינה רפואית[86].

בישראל פועלת בתחום עמותת "בן שלם"[87]. בן שלם חברה ב"קואליציה הבינלאומית למען שלמות איברי המין" (International Coalition for Genital Integrity), והיא אחד מששת הארגונים המייסדים שלה. בנוסף לעמותה זו קיימים מספר אתרים ישראליים המתנגדים למילה, וכן אתר המספק מידע להורים בנושא וקהילה להורים שילדיהם לא נימולים (קה"ל - קבוצת הורים לילדים שלמים)[88].

המעמד החוקי של המילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי קדם, המילה נאסרה בגזירות אנטיוכוס (167 לפנה"ס), ובגזירות אדריאנוס (איסור סירוס וברית מילה אחרי 117 לספירה). עם עלותו לשלטון של אנטונינוס פיוס, קיסר רומא משנת 138 לספירה, הותר ליהודים למול את בניהם, אך האיסור נותר בתוקפו ביחס לשאר האוכלוסייה, ובכך מנע אפשרות של גיור גברים.

ביוני 2012 פסק בית המשפט המחוזי בקלן, גרמניה שמילה לא רפואית לילדים היא "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי". פסק הדין ניתן בעקבות הבהלת ילד בן 4 לבית חולים עקב דימום, יומיים לאחר שנימול בידי רופא מוסלמי. בעקבות פסק הדין נחקק חוק המתיר מילה[89].

נכון להיום, לא קיים במדינות העולם איסור חוקי על מילת זכרים. אולם במדינות רבות בעולם וגם בישראל פועלים ארגונים שמטרתם להוציא מילה של קטינים אל מחוץ לחוק. בדנמרק התקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי בנושא[90] ובאיסלנד הוגשה הצעת חוק בעניינו[91]. בישראל הוגשו הצעות חוק להגבלת המילה לרופאים ולמוהלים שהוסמכו על ידי הוועדה לפיקוח על המוהלים[92][93].

בישראל הנושא הגיע לדיון משפטי בסכסוך משמורת שנכרך בתביעת גירושין שבו האב דרש למול את הבן המשותף שאך נולד, בעוד האם, בעלת המשמורת, התנגדה. הסכסוך החל בבית הדין הרבני האזורי שפסק שהשארת הילד ערל תפגע בו בעתיד, ושהאם דורשת זאת כמנוף לדרישתה שבעלה יחזור לשלום בית. האם ערערה לבית הדין הרבני הגדול, אך ערעורה נדחה ובית הדין אף פסק קנס על כל יום נוסף שהאם תעכב את ביצוע המילה[94]. האם עתרה לבג"ץ שפסק ברוב דעות שהחלטות בתי הדין הרבניים בטלות, מאחר שהם אינם מוסמכים לדון במילת הילד, מכיוון שהיא אינה כרוכה בתביעת הגירושין, ולפיכך הנושא בסמכות בית משפט לענייני משפחה בלבד[95].

השחתת איבר המין הנשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השחתת איבר המין הנשי

ישנן מספר גרסאות להשחתת איבר המין הנשי או מילת נשים: הבסיסית ביותר והנפוצה ביותר במזרח התיכון היא הסרת חלק מעורלת הדגדגן. גרסאות אחרות כוללות הסרה מלאה של הדגדגן, או הסרה של הדגדגן והשפתיים הפנימיות. הגרסה הרדיקלית והנדירה ביותר של מילה כוללת גם הסרה של חלקים מהשפתיים החיצוניות או תפירה של פתח הנרתיק. רוב מילות הנשים מתבצעות בילדות בגיל 4–8. השחתת איבר המין הנשי נפוצה בעיקר במזרח התיכון, בקרן אפריקה, במערב אפריקה, במחוזות מסוימים באינדונזיה ובקהילות מהגרים ממדינות אלו[96]. מעריכים כי במצרים, סומליה, סודאן, אוגדן ומאלי נימולות מעל 95% מהנשים[97]. באתיופיה אסר הרודן מנגיסטו היילה מריאם על השחתת איבר המין הנשי וחייב מילת גברים (גם בקרב ערלים מבוגרים). ההערכה של ארגון אמנסטי היא שמספר הנשים הנימולות בעולם הוא מעל 130 מיליון. מדי יום נימולות ברחבי העולם כ-8,000 נשים[98].

רוב מילות הנשים מבוצעות מסיבות חברתיות של שמרנות מינית או בשל נוהג תרבותי, למשל, האמונה כי הסרת הדגדגן של האישה תמנע ממנה לבגוד בבעלה מכיוון שאינה נהנית מהאקט המיני[99]. באירופה ובאמריקה השחתת איבר המין הנשי נתפסת כהתעללות בחסרי ישע וכהטלת מום, ולפיכך היא אינה חוקית. ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם פועלים לצמצום התופעה בארצות אפריקה.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מילה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מילה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 "Male circumcision – global trends and determinants of prevalence, safety and acceptability" by World Health Organization, UNAIDS, UNICEF, UNFPA ,ANRS and World Bank
  2. ^ על פי יוסף בן מתתיהו, שהזכיר את דברי הרודוטוס בספרו "נגד אפיון" (מאמר ראשון, פרק כ"ב), מדובר ביהודים.
  3. ^ היסטוריות, מאת הרודוטוס, תרגום: אלכסנדר שור, באתר פרויקט בן-יהודה.
  4. ^ (ירמיהו ט / כד'כה ; יחזקאל ל"א, יח ; שם ל"ב, יט לב)
  5. ^ ריבוי מספר המילות אצל הנוצרים, הארץ, 25 ביוני 1924
  6. ^ The Ritual of Circumcision, www.noharmm.org
  7. ^ Kellogg, John Harvey, 1852-1943., Plain facts for old and young : embracing the natural history and hygiene of organic life, Charlottesville, Va.: University of Virginia Library, 1995
  8. ^ Gollaher, David (ספט'–נוב' 1994). "From ritual to science: the medical transformation of circumcision in America". Journal of Social History. 28 (1): 5–36. נבדק ב-11 פבר' 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א')
  10. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ו'
  11. ^ Customary in some Coptic and other churches:
    • "The Coptic Christians in Egypt and the Ethiopian Orthodox Christians —two of the oldest surviving forms of Christianity— retain many of the features of early Christianity, including male circumcision. Circumcision is not prescribed in other forms of Christianity.…Some Christian churches in South Africa oppose the practice, viewing it as a pagan ritual, while others, including the Nomiya church in Kenya, require circumcision for membership and participants in focus group discussions in Zambia and Malawi mentioned similar beliefs that Christians should practice circumcision since Jesus was circumcised and the Bible teaches the practice." Male Circumcision: context, criteria and culture (Part 1), Joint United Nations Programme on HIV/AIDS, February 26, 2007.
    • "The decision that Christians need not practice circumcision is recorded in Acts 15; there was never, however, a prohibition of circumcision, and it is practiced by Coptic Christians." "circumcision", The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, 2001-05.
  12. ^ "Questions and answers: NIAID-sponsored adult male circumcision trials in Kenya and Uganda". National Institute of Allergy and Infectious Diseases. בדצמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-2010-03-09. נבדק ב-2013-01-23. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ R. Peteet, John (2017). Spirituality and Religion Within the Culture of Medicine: From Evidence to Practice. Oxford University Press. pp. 97–101. ISBN 9780190272432.
  14. ^ الختان والجدل الديني
  15. ^ News releases 2007‏ WHO and UNAIDS announce recommendations from expert consultation on male circumcision for HIV prevention, באתר ארגון הבריאות העולמי, 28 במרץ 2007
  16. ^ אתר למנויים בלבד שמעון גליק, האמת על ברית המילה, באתר הארץ, 15 בינואר 2013
    Recommendations for Providers Counseling Male Patients and Parents Regarding Male Circumcision and the Prevention of HIV Infection, STIs, and other Health Outcomes – הקובץ המקורי
    CDC releases new draft guidelines supporting male circumcisio - כתבה בהגרדיאן
    איתי גל, הנחיות חדשות בארה"ב ממליצות – בצעו ברית מילה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  17. ^ The Highly Protective Effect of Newborn Circumcision Against Invasive Penile Cancer,Wiswell Thomas E., PEDIATRICS 105:1244-1245, March 3, 2000
  18. ^ לדברי האורוגניקולוגית Jill Rabin שצוטטה ביאהו! בריאות.
  19. ^ Ida Sneppen, Jørgen Thorup, Foreskin Morbidity in Uncircumcised Males, Pediatrics 137, May 2016 doi: 10.1542/peds.2015-4340
  20. ^ Victoria Tutag Lehr. "Neonatal Facial Coding System Scores and Spectral Characteristics of Infant Crying During Newborn Circumcision". Clin J Pain. 23: 417–424.
  21. ^ Anna Taddio & Joel Katz (2005). "The Effects of Early Pain Experience in Neonates on Pain Responses in Infancy and Childhood". Pediatr Drugs. 7 (4): 245–257.
  22. ^ שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן כ"ד, שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן כ"ט
  23. ^ הרדמה במילה, היבטים רפואיים והלכתיים / אברהם שטינברג, באתר www.daat.ac.il
  24. ^ A. Taddio, J. Katz, A. L. Ilersich, G. Koren, Effect of neonatal circumcision on pain response during subsequent routine vaccination, Lancet (London, England) 349, 1997-03-01, עמ' 599–603 doi: 10.1016/S0140-6736(96)10316-0
  25. ^ דן אבן, "אל תחתכו בלי מוהל", באתר nrg‏, 5 ביולי 2005
  26. ^ 1 2 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Circumcision Policy Statement
  27. ^ נייר העמדה משנת 1999 הוצג כמקור לעמדת האקדמיה בנייר עמדה משנת 2016 שעסק בשיכוך כאבים אצל תינוקות באופן כללי:
    Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update, http://pediatrics.aappublications.org (באנגלית)
  28. ^ Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update, http://pediatrics.aappublications.org (באנגלית)
  29. ^ Circumcision, www.cedars-sinai.edu (באנגלית)
  30. ^ "תשובות לשאלות שכיחות בנושא ברית המילה (FAQ)". פרופ' שאול דולברג, רופא מוהל. נבדק ב-2018-02-27.
  31. ^ במקרה המפורסם של דייוויד ריימר תינוק בן שמונה חודשים נימול עקב פימוזיס. הרופא השתמש בצריבה חשמלית בניתוח ותקלה במכשיר שרפה לחלוטין את הפין.
  32. ^ יהודה ברוך, ראש מנהל הרפואה, בריתות מילה למבוגרים, באתר מינהל הרפואה, משרד הבריאות, ‏2003
  33. ^ מחקר שנערך בשנת 1988 בארצות הברית מצא מתאם גבוה בין החלטתן של אמהות האם למול בן שנולד להן לאחרונה ובין העדפתן לגבי היותו של בן זוגן ליחסי מין מהול או ערל. מבין הנשים שהעדיפו יחסי מין עם מהול, 92% כתבו בין הסיבות לכך שאיבר מינו "נשאר נקי יותר" ו-55% כתבו שהוא "מריח נעים יותר". ההעדפה המובהקת ביותר לפין מהול הייתה לעניין מין אורלי. החוקרים קישרו בין העדפות אלו ובין הצטברות סמגמה על גבי הפין הערל.
  34. ^ Statements 2006,‏ Statement on Kenyan and Ugandan trial findings regarding male circumcision and HIV, באתר ארגון הבריאות העולמי
  35. ^ Review shows male circumcision protects female partners from HIV and other STDs
  36. ^ ד"ר איתי גל, ברית מילה מגינה גם על נשים מפני איידס, באתר ynet, 12 בפברואר 2006
  37. ^ Auvert, Bertran; Sobngwi-Tambekou, Joelle; Cutler, Ewalde; Nieuwoudt, Marthi; Lissouba, Pascale; Puren, Adrian; Taljaard, Dirk (2009-01-01). "Effect of Male Circumcision on the Prevalence of High-Risk Human Papillomavirus in Young Men: Results of a Randomized Controlled Trial Conducted in Orange Farm, South Africa". Journal of Infectious Diseases. Oxford University Press (OUP). 199 (1): 14–19. doi:10.1086/595566. ISSN 0022-1899.
  38. ^ Wawer, Maria J; Tobian, Aaron AR; Kigozi, Godfrey; Kong, Xiangrong; Gravitt, Patti E; Serwadda, David; Nalugoda, Fred; Makumbi, Frederick; Ssempiija, Victor; Sewankambo, Nelson; Watya, Stephen; Eaton, Kevin P; Oliver, Amy E.; Chen, Michael Z; Reynolds, Steven J; Quinn, Thomas C; Gray, Ronald H (2011). "Effect of circumcision of HIV-negative men on transmission of human papillomavirus to HIV-negative women: a randomised trial in Rakai, Uganda". The Lancet. Elsevier BV. 377 (9761): 209–218. doi:10.1016/s0140-6736(10)61967-8. ISSN 0140-6736.
  39. ^ Castellsagué, X., Bosch, F.X., Muñoz, N., Meijer, C.J.L.M., Shah, K.V., de Sanjosé, S., Eluf-Neto, J., Ngelangel, C.A., Chichareon, S., Smith, J.S., Herrero, R., Moreno, V., Franceschi, S. (באפריל 2002). "Male Circumcision, Penile Human Papillomavirus Infection, and Cervical Cancer in Female Partners". NEJM. 346(15): 1105–1112. PMID 11948269. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  40. ^ D. Singh-Grewal, J. Macdessi, J. Craig, Circumcision for the prevention of urinary tract infection in boys: a systematic review of randomised trials and observational studies, Archives of Disease in Childhood 90, 2005-08, עמ' 853–858 doi: 10.1136/adc.2004.049353
  41. ^ Morris, B., Wodak, A., Mindel, A., Schrieber, L., Duggan, K., Dilley, A., Willcourt, R., Lowy, M., Cooper, D., Lumbers, E., Russell, C. and Leeder, S. (2012) Brian J. Morris, Thomas E. Wiswell, Circumcision and Lifetime Risk of Urinary Tract Infection: A Systematic Review and Meta-Analysis, The Journal of Urology, 2013-06 Open Journal of Preventive Medicine, 2, 79-92. doi: 10.4236/ojpm.2012.21012.
  42. ^ D. A. Christakis, E. Harvey, D. M. Zerr, C. Feudtner, A trade-off analysis of routine newborn circumcision, Pediatrics 105, January 2000, עמ' 246–249
  43. ^ Cathcart P, Nuttall M, van der Meulen J, Emberton M, Kenny SE (ביולי 2006). "Trends in paediatric circumcision and its complications in England between 1997 and 2003". Br J Surg. 93 (7): 885–90. doi:10.1002/bjs.5369. ISSN 0007-1323. PMID 16673355. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  44. ^ Risks From Circumcision During the First Month of Life Compared With Those for Uncircumcised Boys
  45. ^ Roy Mano, Amihay Nevo, Bezalel Sivan, Roy Morag, David Ben-Meir, Post-ritual Circumcision Bleeding—Characteristics and Treatment Outcome, Urology 105, 2017-07-01, עמ' 157–162 doi: 10.1016/j.urology.2017.03.038
  46. ^ מכתב ממשרד הבריאות אל מנהלי בתי החולים הכלליים: דווח על מתן טיפול בעקבות סיבוך לאחר ברית מילה
  47. ^ "43 תינוקות בשנה מגיעים לבתי חולים בעקבות סיבוכים בברית מילה", כתבה באתר תאגיד השידור הישראלי
  48. ^ מערכת דוקטורס אונלי, "יו"ר הוועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות: "יש יותר תלונות על מוהלים-רופאים"", פורסם באתר doctorsonly בשני ליולי 2018
  49. ^ 1 2 "Complications of circumcision in Israel: a one year multicenter survey.",Ben Chaim J, Livne PM, Binyamini J, Hardak B, Ben-Meir D, Mor Y, Isr Med Assoc J. 2005 Jun;7(6):368-70.
  50. ^ Liora Harel, Rachel Straussbergr, Shlomo Jackson, Jacob Amir, Influence of circumcision technique on frequency of urinary tract infections in neonates, The Pediatric Infectious Disease Journal 21, September 2002, עמ' 879–880
  51. ^ Prais, D; Shoov-Furman, R; Amir, J (2009-03-01). "Is ritual circumcision a risk factor for neonatal urinary tract infections?". Archives of Disease in Childhood. BMJ. 94 (3): 191–194. doi:10.1136/adc.2008.144063. ISSN 0003-9888.
  52. ^ "Risk of ritual circumcision is unproven", Michael A Weingarten, Archives of Disease in Childhood, December 08, 2008
  53. ^ מחקר נוסף על תינוקות שעברו ברית מילה מסורתית, הראה שכיחות גבוהה יחסית של דלקות בדרכי השתן בתשעת הימים שלאחר הברית, והסיק שמדובר בסיכון של ברית המילה: Ori Toker, Shepard Schwartz, Gershon Segal, Nadia Godovitch, A costly covenant: ritual circumcision and urinary tract infection, The Israel Medical Association journal: IMAJ 12, May 2010, עמ' 262–265
  54. ^ Shimrit Tzvi-Behr, Yechiel Schlesinger, Maskit Bar-Meir Md, Orli Megged, Neonatal Genital HSV-1 After Jewish Circumcision, Clinical Pediatrics 55, November 2016, עמ' 1245–1247 doi: 10.1177/0009922815610658
  55. ^ Benjamin Gesundheit, Galia Grisaru-Soen, David Greenberg, Osnat Levtzion-Korach, Neonatal genital herpes simplex virus type 1 infection after Jewish ritual circumcision: modern medicine and religious tradition, Pediatrics 114, August 2004, עמ' e259–263
  56. ^ Brian F. Leas, Craig A. Umscheid, Neonatal Herpes Simplex Virus Type 1 Infection and Jewish Ritual Circumcision With Oral Suction: A Systematic Review, Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society 4, June 2015, עמ' 126–131 doi: 10.1093/jpids/piu075
  57. ^ מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק, פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד, באתר מכון שלזינגר
  58. ^ אושר בניו-יורק: הורים יחתמו לפני "מציצה בפה", באתר ynet, 14 בספטמבר 2012
  59. ^ Sody A. Naimer, Roni Peleg, Yevgeni Meidvidovski, Alex Zvulunov, Office management of penile skin bridges with electrocautery., The Journal of the American Board of Family Practice 15, 2002-11-01, עמ' 485–488
  60. ^ David Ben-Meir, Pinhas M.Livne, Elad Feigin, Meatotomy Using Local Anesthesia and Sedation or General Anesthesia With or Without Penile Block in Children: A Prospective Randomized Study, The Journal of Urology 185, 2011-02-01, עמ' 654–657 doi: 10.1016/j.juro.2010.09.119
  61. ^ Aaron J. Krill, Lane S. Palmer, Jeffrey S. Palmer, Complications of Circumcision, The Scientific World Journal 11, 2011-12-26, עמ' 2458–2468 doi: 10.1100/2011/373829
  62. ^ Kwaku Addai Arhin Appiah, Christian Kofi Gyasi-Sarpong, Roland Azorliade, Ken Aboah, Circumcision-related tragedies seen in children at the Komfo Anokye Teaching Hospital, Kumasi, Ghana, BMC urology 16, 2016-11-08, עמ' 65 doi: 10.1186/s12894-016-0183-1
  63. ^ Sebastian O. Ekenze, Uchechukwu O. Ezomike, Complications of neonatal circumcision requiring surgical intervention in a developing country, Journal of Tropical Pediatrics 59, August 2013, עמ' 292–297 doi: 10.1093/tropej/fmt020
  64. ^ 1 2 American Academy of Pediatrics task force on circumcission, "Circumcision Policy Statement", "Pediatrics", September 2012, VOLUME 130 / ISSUE 3
  65. ^ Brian J. Morris, John N. Krieger, Does male circumcision affect sexual function, sensitivity, or satisfaction?--a systematic review, The Journal of Sexual Medicine 10, November 2013, עמ' 2644–2657 doi: 10.1111/jsm.12293
  66. ^ Laumann, E.O., Masi C.M. and Zuckerman, E.W., "Circumcision in the United States: Prevalence, Prophylactic Effects, and Sexual Practice", JAMA 1997; 277(13): 1052-1057‏ (באתר circs.org)
  67. ^ O’Hara, K. and O’Hara, J., "The Effect of Male Circumcision on the Sexual Enjoyment of the Female Partner", BJU 83 (1999): suppl. 1: 79–84‏ (תוצאות המחקר מובאות ב"Male Circumcision Affects Female Sexual Enjoyment", באתר Circumcision Resource Center)
  68. ^ Masters WH, Johnson VE. Human Sexual Response. Boston, MA: Little, Brown and Company; 1966:189-191
  69. ^ 1 2 The Royal College of Physicians, CIRCUMCISION OF INFANT MALES, ‏2010
  70. ^ 1 2 Products - Health E Stats - Trends in Circumcision Among Male Newborns Born in U.S. Hospitals: 1979–2010, www.cdc.gov (באנגלית)
  71. ^ American Urological Association - Circumcision, www.auanet.org (באנגלית)
  72. ^ Canadian Paediatric Society, Newborn male circumcision | Canadian Paediatric Society, www.cps.ca (באנגלית)
  73. ^ Brian J Morris, Richard G Wamai, Esther B Henebeng, Aaron AR Tobian, Estimation of country-specific and global prevalence of male circumcision, Population Health Metrics 14, 2016-03-01 doi: 10.1186/s12963-016-0073-5
  74. ^ M.g. Pang, D.s. Kim, Extraordinarily high rates of male circumcision in South Korea: history and underlying causes, BJU International 89, 2002-01-01, עמ' 48–54 doi: 10.1046/j.1464-410x.2002.02545.x
  75. ^ DaiSik Kim, Sung-Ae Koo, Myung-Geol Pang, Decline in male circumcision in South Korea, BMC Public Health 12 doi: 10.1186/1471-2458-12-1067
  76. ^ 1 2 Ferris JA1, Richters J, Pitts MK, Shelley JM, Simpson JM, Ryall R, Smith AM. (2010). "Circumcision in Australia: further evidence on its effects on sexual health and wellbeing". Aust N Z J Public Health. 34 (2): 160–164. doi:10.1111/j.1753-6405.2010.00501.x. PMID 23331360.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  77. ^ "CDC: Why Are U.S. Circumcision Rates Declining?", מאת Meredith Melnick, התפרסם ב-2 בספטמבר 2011 בעיתון Time.
  78. ^ Warner, Lee “Impact of Health Insurance Type on Trends in Newborn Circumcision, United States, 2000 to 2010.” American Journal of Public Health105.9 (2015): 1943–1949. PMC. Web. 21 Mar. 2018.
  79. ^ קורבן הברית, מאמר של הפילוסוף חנוך בן-ימי, פורסם במקור בעיתון הארץ ב-18 ביוני 1999
  80. ^ Sezgi Goksan, Caroline Hartley, Faith Emery, Naomi Cockrill, fMRI reveals neural activity overlap between adult and infant pain, eLife 4, 2015-04-21 doi: 10.7554/eLife.06356
  81. ^ הודעת ההסתדרות הרפואית ההולנדית (בהולנדית)
  82. ^ Morten Frisch, Denmark Doctors Declare Circumcision Of Healthy Boys 'Ethically Unacceptable', Huffington Post, ‏2017-01-12 (באנגלית)
  83. ^ McCann, Erin (2016-12-08). "Danish Doctors' Group Wants to End Circumcision for Boys". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-01-17.
  84. ^ נוסח ההצהרה המלא
  85. ^ ישי קרוב, מזכ"ל מועצת אירופה: לא תיאסר ברית מילה, באתר ערוץ 7
  86. ^ קובי נחשוני, מועצת אירופה חזרה בה: המילה לגיטימית, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015
    נוסח ההצהרה המלא
  87. ^ דף הבית של עמותת בן שלם
  88. ^ רשימת קישורים חיצוניים באתר גונן, המתנגד למילה, הכוללת קישורים לאתרים נוספים ולמאמרים רבים.
  89. ^ טל שלו‏, קץ לאי הוודאות: גרמניה עיגנה בחוק את ברית המילה, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2012
  90. ^ דנמרק: דיון בפרלמנט הדני בנוגע לאיסור ברית מילה, באתר "כל הזמן", 3 בנובמבר 2014
  91. ^ קובי נחשוני, איסלנד בדרך לאסור על ברית מילה: "תקדים מסוכן מאוד", באתר ynet, 1 בפברואר 2018
  92. ^ צבי שיימן, ‏הסיכון אצל מוהלים-רופאים גבוה פי 4 מאשר מוהלים, באתר "סרוגים", 1 ביולי 2018
  93. ^ רונית מורגנשטרן, ‏הצעת חוק: לא נותנים למוהל לחתוך בלי ביטוח, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2018
  94. ^ אביאל מגנזי, האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי", באתר ynet, 18 בדצמבר 2013
  95. ^ "פסק הדין המלא: בג"ץ 8533-13 בעניין סמכותו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורית בנושא עריכת ברית מילה".
  96. ^ In-Depth: Razor's Edge – The Controversy of Female Genital Mutilation
  97. ^ הערכת שכיחות מילת הנשים באפריקה
  98. ^ גיל ירון, בזכות גרמני נחוש: אנשי דת מוסלמים נגד מילת נשים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2006
  99. ^ Carol R Horowitz, J Carey Jackson, Female “Circumcision”, Journal of General Internal Medicine 12, August 1997, עמ' 491–499 doi: 10.1046/j.1525-1497.1997.00088.x
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מילה_(ניתוח)&oldid=39982468"