מיכאיל לאזארב
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1788 (יוליאני) ולדימיר, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1851 (יוליאני) (בגיל 62) וינה, האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
St. Vladimir's Cathedral |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| השכלה |
בית הספר לקציני צי |
| בן או בת זוג |
Yekaterina Lazareva |
| צאצאים |
Pyotr Lazarev, Anna Skalon |
| השתייכות |
הצי הרוסי הקיסרי |
| דרגה |
תת-אדמירל, admiral, קונטר-אדמירל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
מיכאיל פטרוביץ' לאזארֶב (ברוסית: Михаил Петрович Лазарев; 3 בנובמבר 1788 - 11 באפריל 1851) היה אדמירל בצי הרוסי ומגלה ארצות. ללזארב היו שנ אחים שגם הם שירתו בצי והגיעו לדרגות בכירות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לימודים וראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאזארב נולד בולדימיר, בן לאצולה הרוסית העתיקה ממחוז ולדימיר. בשנת 1800 נרשם לאזארב לקולג' של הצי הרוסי. כעבור שלוש שנים נשלח לצי המלכותי הבריטי, שם עסק בניווט במשך חמש השנים הבאות ברציפות. מ-1808 עד 1813 שירת לאזארב בצי הבלטי. הוא השתתף במלחמת רוסיה-שוודיה בשנים 1809-1808 ובמלחמת 1812.
קריירת מגלה ארצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאזארב יצא בפעם הראשונה להקפת כדור הארץ בשנים 1816-1813, על סיפון האונייה "סוּבוֹרוֹב"; המשלחת יצאה לדרכה מקרונשטאדט והגיעה לאלסקה. במהלך המסע, גילה לאזארב את אטול סובורוב.
כמפקד האונייה מירני וסגנו של פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן בשייט העולמי שלו בשנים 1821-1819 (בלינגסהאוזן פיקד על האונייה "ווסטוק"), היה לאזארב שותף לגילוי אנטארקטיקה ומספר רב של איים. במהלך המסע היו אלה בלינגסהאוזן ושני הרוסים במשלחתו, לאזארב וזאוודובסקי, היחידים שהזדמן להם לעסוק בתצפיות אסטרונומיות. ב-28 בינואר 1820 גילתה המשלחת את יבשת אנטארקטיקה, כשקרבה אל חופיה בקואורדינטות 69°21′28″S 2°14′50″W / 69.35778°S 2.24722°W וראתה את שדות הקרח שלה.[1]
בשנים 1825-1822, הקיף לאזארב את העולם בפעם השלישית על הפריגאטה שלו, "קרייזר", וערך מחקר מקיף בתחומי המטאורולוגיה והאתנוגרפיה.
פיקוד בעת מלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1826 התמנה לאזארב למפקד הספינה הרוסית "אזוב", שהפליגה אל הים התיכון כאוניית הדגל של השייטת הים-תיכונית הראשונה בפיקודו של אדמירל לוגין פטרוביץ גיידן, והשתתפה בקרב נאווארינו בשנת 1827. לאזארב הועלה לדרגת סגן-אדמירל על הצטיינותו בקרב.
בשנים 1829-1828 היה לאזארב ממונה על הסגר הימי בדרדנלים. ב-1830, חזר לקרונשטאדט והתמנה למפקד יחידות הצי בים הבלטי. כעבור שנתיים, היה לראש המטה של צי הים השחור. מפברואר עד יוני 1833 הוביל לאזארב שייטת רוסית אל הבוספורוס וחתם על ברית הונקאר-איסקלסי עם האימפריה העות'מאנית. ב-1833 התמנה לאזארב למפקד צי הים השחור ונמלי הים השחור, וכן למושל צבאי של סבסטופול ומיקולאייב.
לאזארב נקבר עם תלמידיו, נאחימוב, רוקנילוב ואיסטומין בכוך הקבורה האדמירלי בסבסטופול.
השפעה ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעתו של אדמירל לאזארב ניכרת הן בעניינים טכניים והן כמדריך לקצינים צעירים. הוא תמך היצירת צי אוניות קיטור, אבל הנחשלות הטכנית והכלכלית של רוסיה הכשילה את הקידמה הזו. הוא הנחה גם מספר ניכר של מפקדי הצי הרוסי, בהם פאוולך מאחימוב, ולדימיר אלכסנדרוביץ' קורנילוב, ולדימיר איסטומין וגריגורי בוטאקוב.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אטול באוקיינוס השקט, כפים באמור לימאן ועל האי אונימאק, אי שהיה לפנים בימת אראל ונמל בים יפן, מפרץ לאזארב וים לאזארב באוקיינוס הדרומי, התיישבות סמוך לסוצ'י ועוד אתרים נושאים את שמו של לאזארב.
- הרי לאזארב בארץ אואטס שבאנטארקטיקה נקראים על שמו של מיכאיל לאזארב[2].
- אוניות אחדות נקראו על שם האדמירל:
- אוניית משמר קלה שהוזמנה בשביל הצי הרוסי הקיסרי בשנת 1914; בנייתה הושלמה אחרי מהפכת 1917 והיא הייתה לאונייה הסובייטית "קראסניי קווקז".
- אוניית המשמר הסובייטית "אדמירל לאזארב" נבנתה בראשית שנות ה-50' של המאה ה-20
- שמה של אוניית המשמר "פרונזה" שונה ל"אדמירל לאזארב" אחרי נפילת ברית המועצות
- כוכב לכת מינורי, 3660 לאזארב, שגילה האסטרונום הסובייטי ניקולאי סטפנוביץ' צ'רניך בשנת 1978, קרוי על שמו.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסדר סנט ג'ורג', דרגה IV
- מסדר סנט ולדימיר, דרגה I
- מסדר אלכסנדר נייבסקי
- מסדר העיט הלבן (פולין)
- אביר מסדר המרחץ (הממלכה המאוחדת)
- המסדר הצבאי של סן לואי (צרפת)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאיל לאזארב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מפה המסע (שימו לב - כל התאריכים שם הם לפי הלוח היוליאני)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Alan Gurney, "Below the Convergence", pp. 163-165
- ^ הרי לאזארב באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית