מייקל ברנבאום
לידה |
31 ביולי 1945 (בן 79) ניוארק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | |
מעסיק | האוניברסיטה האמריקאית ליהדות, אוניברסיטת המדינה של פלורידה, אוניברסיטת מרילנד, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אוניברסיטת וסליין |
השקפה דתית | יהדות |
מיכאל ברנבאום (באנגלית: Michael Berenbaum, נולד ב-1945) הוא יהודי אמריקאי חוקר השואה, רב אורתודוקסי ויוצר סרטים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנבאום קיבל תואר ראשון ב"קווינס קולג'" באוניברסיטת העיר ניו יורק ב-1967 וקיבל תואר דוקטור באוניברסיטת המדינה של פלורידה בגיל 23 הוסמך לרבנות בזרם האורתודוקסי על ידי הרב יעקב רבין.
ברנבאום התמחה בלימוד תולדות השואה ותולדות הנצחתה. בין השנים 1979–1980 היה מנהל הוועדה בנושא השואה, שהקים הנשיא ג'ימי קרטר. בין השנים 1988–1993 היה מנהל פרויקט ההקמה של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה. בין השנים 1993–1997 היה מנהל המוזיאון. הוא היה ממעצבי תצוגת הקבע של המוזיאון. ברנבאום גם תכנן את מוזיאון השואה וזכויות האדם של דאלאס. בין השנים 1997–1999 היה נשיא הקרן להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה. היום (2014) הוא מנהל מכון סיגי צירינג (Sigi Ziering) לחקר השפעותיה האתיות והדתיות של השואה, באוניברסיטה היהודית האמריקאית (אנ') בלוס אנג'לס, בה הוא פרופסור ללימודי יהדות.
ברנבאום ערך או חיבר 18 ספרים בנושא השואה, דת, תרבות, יחסים בין-דתיים ויהדות אמריקה. הוא העורך בפועל של האנציקלופדיה יודאיקה החדשה, בת 22 כרכים, שיצאה לאור ב-2006. ברנבאום היה בין מפיקי הסרט "ניצולה אחת זוכרת", סיפורה של גרדה וייסמן קליין, סרט שזכה לפרס אמי, והיה יועץ היסטורי למספר סרטים זוכי פרסים בנושא השואה.
לברנבאום ולאשתו מליסה פטק-ברנבאום ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טור מאת ברנבאום על ספרו של גדעון גרייף, "בכינו בלי דמעות": עדויות של אנשי הזונדרקומנדו היהודים מאושוויץ, באתר יד ושם
- "כשהעמקתי בחקר השואה,הבנתי את הצורך במדינת ישראל", באתר ישראל היום
- מייקל ברנבאום, התפקיד החינוכי של מוזיאוני הזיכרון לשואה והפקת לקחים מהשואה, 23 במאי 2023, יד ושם, , באתר "בית מורשת יהדות בולגריה ביפו" (באנגלית)
- מיכאל ברנבאום, דף שער בספרייה הלאומית