מחלת אהבה
מחלת אהבה היא סבל כתוצאה מרגשות שליליים במקרים של התאהבות עמוקה, בהיעדר אדם אהוב, או במקרה של אהבה נכזבת. השימוש במונח ברפואה ובפסיכולוגיה המודרנית נעשה רק לעיתים רחוקות, אם כי לאחרונה ישנה התפתחות במחקר של הנושא, ושל השפעתו על הגוף והנפש.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטקסטים הרפואיים של יוון ורומא העתיקה, מחלת האהבה אופיינה כמחלה "דיכאונית, שמאפיינת עצב, נדודי שינה, דכדוך, וחולשה פיזית".[2] בטקסטים של היפוקרטס נכתב כי ״אהבה מלנכולית" יכולה להתרחש כתוצאה מאהבה נלהבת.[3] מחלת אהבה יכולה להירפא באמצעות השגת הקשר הרצוי עם מושא האהבה.[4] בספרות העתיקה, לעומת זאת, כתוב כי של מחלת האהבה באה לידי ביטוי ב"התנהגות אלימה, ובמאניה".[2]
בימי הביניים, אהבה נכזבת נחשבה ל"טראומה עם מאפיינים של מרה שחורה, שקשה להפיג אותה".[5] טיפולים למצב זה כללו טיפול באור, מנוחה, חשיפה לטבע ותפריט הכולל כבש, חסה, דגים, ביצים, ופירות בשלים.[5] גם בימי קדם וגם בימי הביניים, הגורם למחלת האהבה נחשב לעיתים קרובות כתוצאה של חוסר איזון בארבע הליחות.[5][6]
מחקר מודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1915, הציג זיגמונד פרויד שאלה רטורית: "האם אין במה שאנו מתכוונים ב'להתאהב' סוג של חולי וטירוף, אשליה, עיוורון למה שהוא באמת האדם האהוב?"[7]
מחקר מדעי שנערך בנושא מצא שהמאוהבים חווים סוג של תחושת "היי" שדומה לזו הנגרמת מצריכת קוקאין. במוח, מוליכים עצביים מסוימים – פנתילאמין, דופמין, נוראדרנלין ואוקסיטוצין – מעוררים תחושת היי בתגובה ל"אהבה" או ל"התאהבות", באמצעות השפעה על שנים עשר אזורים שונים במוח. תהליכים מוחיים אלו מחקים את התחושה שבאה כתוצאה של צריכה של אמפטמינים.[8]
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהבעיה עשויה לעלות בשיחות עם מטפלים, לרוב היא תאובחן בצורה שגויה, מכיוון שהתסמינים שלה קשורים למחלות נפש אחרות. גם במקרה שהיא מאובחנת, לעיתים היחס אליה הוא כאל בעיה פעוטה למדי.[9] למרות זאת, מחלה זו יכולה להוות סיכון במקרה ולא ניתנת עזרה, הן משום שקשה מאוד להתמודד איתה, והן משום שהיא עשויה להוות גורם סיכון לאובדנות.[10]
לאן באוורס, בספרו "The Social Nature of Mental Illness", מניח כי אף על פי שקיימים שינויים פיזיולוגיים במוחם של אלה שנחשבים "חולי נפש", ישנם מספר קריטריונים נוספים שצריכים להתקיים בשביל להכיר במחלה מבחינה קלינית. בהתאם, מחלות נפש רבות (כגון מחלת אהבה) עשויות להיות חסרות בראיות מספיק חזקות מבחינה קלינית בכדי להצדיק הכרה קלינית.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנק טאליס, חוקר אהבה ומחלות אהבה, כתב כי מחלת אהבה מתרחשת כאשר אדם מאוהב "באמת, בטירוף, בצורה עמוקה" והוסיף כי צריך להתייחס למחלה ברצינות רבה יותר על ידי אנשי מקצוע רפואיים.[10]
טאליס כולל רשימה של תסמינים נפוצים של מחלת אהבה בתחומים הבאים:
- מאניה
- דיכאון
- בחילה
- בכי
- נדודי שינה
- חוסר ריכוז
- אובדן תיאבון או אכילת יתר
- לחץ
- הפרעה טורדנית-כפייתית – עיסוק ואגירת פריטים חסרי ערך, אך בעלי משמעות של אמונות טפלות
- סחרחורת ובלבול
- רעידות גוף, מחשבות חודרניות או פלאשבקים תכופים
- מצבי רוח משתנים
לדברי טאליס, תסמינים רבים של מחלת אהבה יכולים להיות מסווגים תחת ה־DSM-IV וה־ICD-10. הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) היא סימפטום של מחלת אהבה, מכיוון שהיא כוללת עיסוק ברמה אובססיבית.[10]
מחקר נוסף שנערך על ידי הפסיכיאטר האיטלקי דונטלה מרזיטי מצא כי רמות הסרוטונין בקרב אנשים שהיו בשלב הרומנטי המוקדם של יחסי אהבה, ירדו לרמות שנמצאו בחולים עם הפרעה טורדנית-כפייתית. רמה הנמוכה משמעותית מזו הממוצעת של אדם בריא.[11]
באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במגילת שיר השירים אומרת הדוברת: ”סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי” (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ה').
במחזה "רומיאו ויוליה" של שייקספיר מתואר הטירוף האמיתי של "אהבה" ואת הצער שחשים שני האוהבים.[12] כאשר רומיאו מוצא את אהובתו מתה (או לפחות כך הוא מאמין), המחשבה לחיות ללא "אהבתו האמיתית", גורמת לאבל והדיכאון לנצח אותו והוא נוטל את חייו. לאחר שהתעוררה וראתה את גופתו המתה, ג'ולייט גם היא נתקפת בייאוש ונוטלת את חייה.[13]
השיר "Love Sick" של בוב דילן, מתוך אלבומו Time Out of Mind מ-1997, מתאר את הרגשות הסותרים (בגידה ואהבה עזה) שמגיעים עם מחלת האהבה:
I’m sick of love…I wish I’d never met you
I’m sick of love…I’m trying to forget you
Just don't know what to do
I'd give anything to be with you— Bob Dylan
בעברית:
אני חולה מאהבה... הלוואי ומעולם לא הייתי פוגש אותך
אני חולה מאהבה... מנסה לשכוח אותך
איני יודע מה לעשות...
אתן את הכל בכדי להיות איתך
— בוב דילן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלי וינרב, אהבה היא מחלת נפש? איך מחלימים מלב שבור, באתר גלובס, 18 ביוני 2016
- אהבה נכזבת | אהבה חד צדדית - איציק לוי, פסיכואנליזה וטיפול פסיכואנליטי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The science behind a broken heart" (בAustralian English). The State of Queensland (Queensland Health). 2017-01-08. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2020. נבדק ב-2022-01-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Toohey, Peter (1992). "Love, Lovesickness, and Melancholia". Illinois Classical Studies. 17 (2): 265–286. JSTOR 23064324. נבדק ב-20 בדצמבר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Tallis, Frank. "Is Love a Mental Illness?". אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2017. נבדק ב-26 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harris, James C. (1 ביוני 2012). "Lovesickness: Erasistratus Discovering the Cause of Antiochus' Disease". Archives of General Psychiatry. 69 (6): 549. doi:10.1001/archgenpsychiatry.2012.105. PMID 22664546. נבדק ב-20 בדצמבר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Kalas, Laura (13 בפברואר 2017). "Being lovesick was a real disease in the Middle Ages". The Conversation (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Toohey, Peter (Fall 1992). "Love, Lovesickness, and Melancholia". University of Illinois Press. 17 (2): 265–286. JSTOR 23064324. נבדק ב-20 בדצמבר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Janet Malcolm, Psychoanalysis: The Impossible Profession (1988) p. 9
- ^ Vaughn, Tricia. "Love sickness is real, and the high it provides looks a lot like cocaine usage". Article. The Crimson White. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-28 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tallis, Frank (2004). Love Sick: Love as a Mental Illness (Second ed.). Da Capo Press.
- ^ 1 2 3 Tallis, F (2005). "Truly, madly deeply in love" (PDF). The Psychologist. 18 (2): 72–4. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-05-05. נבדק ב-2014-04-02.
- ^ Marazziti D, Akiskal HS, Rossi A, Cassano GB (במאי 1999). "Alteration of the platelet serotonin transporter in romantic love". Psychol Med. 29 (3): 741–5. doi:10.1017/S0033291798007946. PMID 10405096.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Shakespeare, William (1985). Romeo and Juliet. CBC Enterprises. ISBN 9780887941344.
- ^ Yri, Kirsten; Meyer, Stephen C., eds. (2020). "Medievalistic Melancholia and Lovesickness". The Oxford Handbook of Music and Medievalism. Oxford University Press. p. 552. ISBN 9780190658465.