המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח
 | |
| המסגד הגדול המשמש כאכסניה למוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות |
| כתובת | רחוב העצמאות 60, באר שבע |
| מיקום |
באר שבע  |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2011 |
| תאריך פתיחה רשמי | 16.11.2011 |
| קואורדינטות | 31°14′30″N 34°47′17″E / 31.241555555556°N 34.788166666667°E |
| http://www.ine-museum.org.il/he | |
|
(למפת באר שבע רגילה)   המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים לחצו כדי להקטין חזרה
 | |
  | |
המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח הוא מוזיאון השוכן בעיר העתיקה בבאר שבע במבנה המסגד הגדול, במתחם יחד עם מוזיאון הנגב לאמנות, הוא בית המושל. שני המבנים, המסגד ובית המושל, הם אתר מורשת[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסגד הגדול, הממוקם כיום במתחם המוזאונים בעיר העתיקה בבאר שבע, הוקם בשנת 1906 על ידי השלטונות העות'מאניים, ושימש את האוכלוסייה המקומית לתפילה. על פי היסטוריונים מקומיים המסגד לא שימש בתפקידו מעולם בשל קללה שהושתה עליו סמוך הקמתו[דרוש מקור]. בשנים 1948–1953 שימש כבית מעצר וכבית משפט השלום, ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כ"מוזיאון הנגב לארכאולוגיה" בו התקיימו בעבר שתי תצוגות: הראשונה הוקמה בשנת 1950, על ידי צבי עופר תושב בית אשל וממתיישביה הראשונים של באר שבע. בתצוגה היו מוצגים המשקפים את החיים והתרבות בנגב: אמנות, ארכאולוגיה, מסמכים ותמונות, מוצגים גאולוגיים, תצוגות מחיי הבדווים, כלי עבודה וחקלאות ועוד. במרכז האוסף-תערוכה, המייצגת את העבר הארכאולוגי וההיסטורי של העיר לתקופותיה. בשנת 1953 הוקמה גרסתה השנייה של תצוגת המוזיאון על ידי הארכאולוג יוסף דובי. הוא נקרא אז "מוזיאון הנגב" ובו הוצגו הממצאים הארכאולוגיים שהתגלו בבאר שבע ובסביבתה. התצוגה נמשכה עד לשנת 2002. עקב מצבם של הממצאים ושל המבנה, הם נלקחו למחסני רשות העתיקות. ב-1953 החל כאמור מבנה המסגד לשמש כמוזאון לארכאולוגיה בניהולו של צבי עופר והוצגו בו ממצאים מן הנגב, במיוחד מאתרי התקופה הכלקוליתית באזור באר שבע והנגב הצפוני.[3] הידוע והחשוב שבמוצגים הארכאולוגיים שהוצגו בחצר המוזיאון הוא מזבח הקרניים שהתגלה בשנת 1973 בחפירות תל באר שבע, וכיום מוצג במוזיאון ישראל, ירושלים. כמו כן הוצגו דיוראמות אתנוגרפיות מחיי הבדואים. עם פתיחת המוזיאון ב-1953 הוצגה בו גם תערוכת ציורים של ציונה תג'ר ובשנים הבאות תערוכות שהושאלו ממוזיאון בצלאל,[4] לימים מוזיאון ישראל. בצד מוצגים ארכאולוגיים מהנגב ופריטים אתנוגרפיים מחיי הבדואים נאספו במוזאון גם יצירות אמנות כבר מתחילת שנות ה-60 ובאגף האמנות הוצגו תערוכות של אמנים עכשוויים, בהם רפי לביא, יואב בראל ופנחס עשת[5] וב-1968 הוצגה תערוכת יחיד של מרסל ינקו. האמנית חוה מחותן הייתה יועצת האמנות של המוזיאון בשנות ה-60. בשנים 1984–1987 היה יהודה גוברין אוצר המוזאון הארכאולוגי ולפרק זמן גם מנהל. הוא ארגן את תצוגת הקבע לפי תקופות (הכלקוליתית, תקופת המקרא והתקופה הרומית-ביזנטית) ואצר תערוכות שהוקדשו לחפירות באזורי הנגב.
בשנות ה-80 הוצגו גם תערוכות נודדות מטעם בית התפוצות שהוקדשו לצילום אתנוגרפי-יהודי. ב-1984 התבשרו תושבי באר שבע והנגב על פתיחת סניף של הגרפוטק הישראלי במוזאון הנגב שאיפשר השאלה לציבור של הדפסים אמנותיים. בתקופת ניהולה של נועה טל (שגם ניהלה את מרכז האמנויות לנוער) בסוף שנות ה-80 קיבל אוסף האמנות תשומת לב מיוחדת. ב-1987 נערך רישום מקצועי ראשון של האוסף ובעקבות זאת המוזאון זכה בהכרה של משרד התרבות. אגף האמנות פעל בבית המושל בנפרד אולם היו גם תערוכות משותפות לשני האגפים כמו התערוכה "מגורים במדבר" ב-1989.[6] לאחר עזיבתו של יהודה גוברין לא התמנה אוצר אחר לארכאולוגיה וכעבור כמה שנים הממצאים הארכאולוגיים נלקחו על ידי רשות העתיקות. מזבח הקרנות הועבר למוזיאון ישראל שם הוא מוצג עד היום.
עקב מצבו הרעוע של בניין המסגד הוא פונה בשנת 1992 והוכרז מבנה מסוכן, ובמשך שנים עמד ריק. לאחר שיפוץ מוזאון הנגב לאמנות בבית המושל ביקשה עיריית באר שבע לשפצו ולהמשיך להשתמש בו כמוזאון ארכאולוגי. בשנים 2008–2010 נעשו בבניין פעולות שימור ושיקום בניהול רשות העתיקות. האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים בישראל, הוועד המוסלמי בנגב ואחרים, ביקשו לשוב ולהופכו למסגד לתפילה. הם פנו בעניין לבית המשפט, ומשנדחתה פנייתם עתרו בשנת 2002 לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 7311/02).
ביוני 2011 קיבל הבג"ץ בהרכב כבוד השופטים ג'וברן, פורקצ'יה ונאור את עמדת המדינה כי המבנה לא ישמש לתפילה אך דחה את דרישת העירייה להחזירו לתפקידו כמוזאון ארכאולוגי. נקבע כי "ייעוד המוזאון יוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האסלאם" ובכך ישמור על צביונו.[7] ביצוע הפסיקה הוטל על יקיר העיר והאוצר גואל דרורי שהקים ביוזמת עיריית באר שבע, את "התערוכה לתולדות באר שבע 1900–2013" הסוקרת את תולדות העיר.
בשנת -2012 הקימה מנהלת מוזאון הנגב לאמנות, הד"ר דליה מנור, ועדת היגוי מייעצת ובהמשך נבחרה ב-2012 אוצרת המתמחה באמנות האסלאם, הד"ר שרון לאור-סירק והוחל תהליך תכנונה והקמתה של התערוכה השנייה במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בתוך מבנה המסגד.
התערוכה לתולדות באר שבע של האוצר גואל דרורי הוצגה בין נובמבר 2011 ואוקטובר 2013 ומשם עברה למתחם הקטר 70414 למשך 5 שנים נוספות. עם סיומה נערכו במקום עבודות התאמה ושיפוץ לתערוכה "קשרים" שנפתחה רשמית בדצמבר 2014.
בעשור השני של המאה ה-21 המוזיאון מציג מגוון יצירות היסטוריות ומודרניות של תרבות האסלאם החומרית, ושואף להביא לידיעת הציבור את המסורות האמנותיות והתרבותיות של אזור המזרח התיכון והאסלאם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח
אלמוג בן זכרי, לראשונה מאז נפתח, המוזיאון לתרבות האיסלאם בבאר שבע יציג תערוכה של אמן מוסלמי, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2017
מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח (באר שבע), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר שבע, באתר מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (ע"ר)
- ^ מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, באתר מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (ע"ר)
- ^ יצהר פורטנוי, מוזיאון הנגב: העבר חבוי בין חומות המסגד, למרחב, 22 באפריל 1960, עמ' 7
- ^ מוזיאון הנגב אומץ על ידי "בצלאל", חרות, 5 בינואר 1956, עמ' 4
- ^ מחיי התרבות והאמנות בנגב, על המשמר, 2 במרץ 1965, עמ' 2
- ^ נילי מנדס, לך לך למדבר, מעריב, 13 בינואר 1989
- ^ איתמר לוין בג"ץ: המסגד הטורקי בבאר שבע יהיה מוזיאון לאסלאם, חדשות מחלקה ראשונה.
| בקרת זהויות |
|
|---|