ציונה תג'ר

ציונה תג'ר

ציונה תג'ר, 1981
ציונה תג'ר, 1981
לידה	17 באוגוסט 1900 יפו, ארץ ישראל
פטירה	16 ביוני 1988 (בגיל 87) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	ציונה טאג'יר
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
לאום	ישראלית
מקום לימודים	מכללת לוינסקי לחינוך (1916) בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות (1922) אקדמיה אנדרה לוט (1925)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אסכולת ארץ ישראל
יצירות ידועות	דיוקן אברהם שלונסקי (1925), הרכבת בנווה צדק (1928)
פרסים והוקרה	יקיר העיר תל אביב-יפו (1977)
צאצאים	אברהם כ"ץ-עוז
www.tagger-siona.co.il

ציונה תג'ר במרכז עם שתי אחיותיה מרים ושושנה, 1924

ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 1900 – 16 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.

ביוגרפיה

ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות (נווה צדק). לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.

ב-1920 למדה בסטודיו של האספן יעקב פרמן בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט אך בתום 1920 שני המורים עזבו לפריז ו למצרים בהתאמה. תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.

תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בגיל 42 ובהיותה אם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.

תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.

בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת. כמה מציוריה תלויים בקירות בית הכנסת "אבוהב" בעיר העתיקה בצפת.

בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.

בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.

הנצחה

על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול דאר בסדרת "אמנות ישראלית 1982" שהנפיק השירות הבולאי בשנת 1982 ומכר 997,000 בולים היימנו. האמן א.ואן אויין עיצב את בולי הסדרה.

יצירות ידועות

• דיוקן אברהם שלונסקי (1925)
• דיוקן אורי צבי גרינברג (1925)
• דיוקן אליאס אליהו ניומן (1925)
• הרכבת בנווה צדק (1928)

לקריאה נוספת

• ציונה תג'ר, הוצאת מסדה, 1981.
• ציונה תג'ר, גבעתיים: מסדה, 1981. (אלבום איורים בלוויית פרטים ביוגרפיים ודברי הסבר)
• ציונה תג'ר – ציור על זכוכית ורישומים, גבעתיים: מסדה, 1988. (אלבום)
• כרמלה רובין, ציונה תג'ר - רטרוספקטיבה (מוזיאון תל אביב לאמנות, קט' 16/03, 2003).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ציונה תג'ר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ציונה תג'ר
• ציונה תג'ר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• דוד תדהר (עורך), "ציונה תג'ר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3038
• מוזיאון הכט - ציונה תג'ר - ציור על זכוכית
• שלמה שבא, ציונה, תזכרי שאת ספרדיה!, דבר, 23 במרץ 1973
• שמואל מוניץ, ציירת וחיילת: הרישומים הנדירים של ציונה תג'ר ממלחמת העולם השנייה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2024
• מציוריה של ציונה תאג'ר באתר תירוש
• ציונה תג'ר, דף שער בספרייה הלאומית