מודעת אבל

מודעת אבל על מותו של זאב ז'בוטינסקי

מודעת אבל על מותו של הרב אהרון לייב שטיינמן

מודעת אבל היא מודעה המודיעה על מותו של אדם או על השתתפות בצער האבלים, או מודעה המודיעה על אזכרה למנוח.

מודעת אבל המודיעה על מותו של אדם וסדרי הלווייתו מתפרסמת על ידי משפחתו של המנוח סמוך למותו. מודעה זו נתלית בדרך כלל סמוך לביתו של המנוח, במקום עבודתו ובמקומות נוספים שבהם פעל, וכן סמוך לבית האבלים. פעמים רבות מתפרסמת מודעת האבל גם בעיתונות היומית, ומתחילת המאה ה-21 מתפרסמות מודעות כאלה גם באינטרנט. מטרתה העיקרית של מודעה זו היא לזמן את מוקירי זכרו של המנוח להלווייתו. כיוון שככל שמודעה בעיתונות גדולה יותר כך גם מחירה, מודעות גדולות העידו על העושר של המשפחה האבלה.

לעיתים מפרסמים מוקירי זכרו של המנוח מודעת אבל המביעה אבלות והשתתפות בצער המשפחה. ככל שהמנוח ידוע יותר, כך מתפרסמות מודעות רבות יותר מסוג זה. מקומות עבודה רבים נוהגים, כדבר שבשגרה, לפרסם מודעות אבל על פטירתו של עובד, ומודעות השתתפות בצערו של עובד שנפטר לו קרוב המחייב אבלות. בעקבות פיגוע טרור מפרסמת ממשלת ישראל מודעת אבל ובה שמות כל הנספים בפיגוע.

למודעות האבל מבנה ונוסח שבלוניים. לרוב הוא יכלול את הנוסח הבא:

בצער רב, אנו מודיעים על פטירתו של (קשרי המשפחה של המתאבלים; למשל: אבינו, סבנו ואחינו): שם הנפטר (באותיות גדולות). מועד ומיקום ההלוויה, מועד ומיקום השבעה.

לעיתים מתווספים ניסוחים שונים להודעה למשל שימוש בביטויים "בשיבה טובה" או "בטרם עת". לפעמים גם סיבות המוות כגון "נגאל מייסוריו" או "נפטרה בשלווה".

צורתה של מודעת האבל היא מלבן, שרוחבו גדול מגובהו. במודעות אבל שמפרסם צה"ל בעקבות נפילתו של חייל, גובה המודעה גדול מרוחבה. סגנונן של מודעות האבל בחברה החרדית שונה במידה ניכרת מזה של המודעות בשאר חלקי החברה בישראל.

מודעת אבל מתפרסמת, בדרך כלל על ידי המשפחה, גם כדי להודיע על אזכרה למנוח, ביום השנה למותו.

מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 נהוג לכלול בתחתית מודעת האבל מידע לגבי מיקום השבעה, ולעיתים גם השעות שבהן יושבים שבעה.

שימושים חריגים

לעיתים נעשה במודעות אבל שימוש החורג ממטרתן המקורית. דוגמאות לכך:

• פרסום מודעת אבל המודיעה על מותו של אדם חי, כדרך לפגוע בו.
• על "המוסד" מסופר כי במסגרת "מבצע זעם האל" לחיסול חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, פורסמו מודעות אבל על המועמדים לחיסול, כאמצעי של לוחמה פסיכולוגית.
• בנובמבר 2007 נעצרו שוטרים אחדים במשטרת נהריה ("השוטרים הנוקמים") בחשד שניסו לפגוע בעבריין באמצעות מטעני חבלה. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום האוסר פרסום שמותיהם, אך באחד העיתונים פורסמה מודעת אבל המודיעה על מותו של "אברהם אזולאי" (שמו של גיבור הסרט "השוטר אזולאי"), ועליה חתומים השוטרים החשודים.
• במיצג שנערך במוזיאון ישראל וכותרתו "עבודה עברית", כלל האמן גדעון גכטמן מודעות אבל עם הכיתוב "עבודה עברית". פעולה אמנותית נוספת שבוצעה על ידי גכטמן כללה פרסום מודעות אבל עצמיות בעיתונים יומיים ותליית מודעות על לוחות מודעות. פעולה זו שיקפה את היחס הסבוך, בעיני גכטמן, שבין האמנות לחייו של האמן, ודיאלקטיקה שבין ייצוג למציאות. בנוסף יצר גכטמן סדרה של עבודות בשם "מודעת אבל".
• יום לפני הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008 נתלו בבאר שבע מודעות אבל כוזבות, שהודיעו על מותו הפתאומי של ראש העיר, המועמד לכהונה נוספת, יעקב טרנר.

ראו גם

• נקרולוג

קישורים חיצוניים

• דני רובינשטיין, כפוף נכנס, כפוף יצא, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2007
• דניאל דולב, כשמדובר במודעות אבל, הפרינט עדיין חי, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2013
• דוד אסף‏, נגדע הארז בלבנון: הפואטיקה של מודעות האבל בחברה החרדית, בבלוג "עונג שבת", 12 באוקטובר 2018
• עופר אדרת, מה קרה למודעות האבל שלנו, באתר הארץ, 31 בינואר 2021
• ארכיון אסף מודעות אבל, בספרייה הלאומית