מדינה דו-לאומית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
מדינה דו-לאומית (באנגלית: Bi-national state) היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בוסניה-הרצגובינה, בלגיה, או קנדה). עם זאת, למדינת לאום יחיד, שאוכלוסייתה המזוהה עם לאום אחד בלבד, וכן יש זיקה בין השלטון לבין לאום זה. ישנן גם מדינות רב־לאומיות בהן יש שלושה לאומים או יותר (כגון שווייץ, הממלכה המאוחדת, ספרד, או או דרום אפריקה).
מדינה דו־לאומית מתנהלת תוך נייטרליות בין הלאומים ושמירה על שוויון מלא ביניהם.
כדי שמדינה תחשב למדינה דו-לאומית, הלאומיות חייבת להיות בעלת משמעות החורגת מהמשמעות הדמוגרפית, ובמדינה יש שתי קהילות נפרדות ומובחנות המקימות ביניהן דו-שיח (אם יש מדרג היררכי בין הקהילות זו אינה מדינה דו-לאומית). כל לאום מנהל מערכת נפרדת ומקבילה של חינוך, תרבות, שפה ולעיתים אף ממשל. השותפות לא חייבת להיות בין קהילות שוות לחלוטין, יכולה להיות שותפה זוטרה ושותפה בכירה, אולם עקרון השותפות חייב להישמר על־מנת שהמדינה תחשב למדינה דו־לאומית.
מדינה שבה יש רוב המאפשר למיעוטים להתקיים היא מדינת לאום אתנית עם מיעוטים.
בעבר הייתה צ'כוסלובקיה מדינה דו-לאומית, עד ששני הלאומים שבה נפרדו לשתי מדינות ריבוניות – צ'כיה וסלובקיה. יש המבקשים להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית ("ישראטין") המשותפת לפלסטינים וליהודים (מה שמכונה בשם פתרון המדינה האחת).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירון בנבנישתי, כך הפכה ישראל למדינה דו-לאומית, באתר הארץ, 23 בינואר 2010
