מבצע חשאי
מבצע חשאי הוא שם כללי למגוון סוגי מבצעים צבאיים המתבצעים תוך הסתרת עצם התרחשותם, הסוואת זהות המבצע או שניהם גם יחד. בעוד שבעבר המונח התייחס בעיקר לפעילות סוכנים הנוכחים פיזית באזור הפעולה, מושג זה התרחב וכולל כיום גם לוחמת סייבר חשאית, לצד המבצעים הקלאסיים.
לפי מילון מחלקת ההגנה האמריקאית למונחים צבאיים, מבצע חשאי (Covert operation) הוא:
.an operation that is so planned and executed as to conceal the identity of or permit plausible denial by the sponsor
— Department of Defense Dictionary of Military and Associated Terms
אם כי מקובל לכנות בשם מבצעים חשאיים גם מבצעים של רשויות אכיפה פנימיות במדינה, כדוגמת המשטרה, הרשות למלחמה בסמים, הרשות למניעת הלבנת הון, רשות המיסים וכו'.
עצם ביצוע המבצע אינו בהכרח הפרט ההופך אותו לחשאי, וקיימת קטגוריה נרחבת של מבצעי הטעיה, המכונים מבצעי דגל כוזב, בהם חשוב דווקא כי המבצע יתגלה, אך במטרה להפליל גורם השונה מהגורם שביצע אותו בפועל.
לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק האמריקאי קובע כי כל מבצע חשאי המנוהל על ידי ארצות הברית יונהג על ידי ה-CIA (Central Intelligence Agency), אלא אם הנשיא מאמין כי רשות אחרת תבצע את המשימה באופן עדיף, ויידע את הקונגרס על כך. המקור לסמכות ה-CIA שאובה מה-National Security Act of 1947 [1]. בנוסף, הנשיא רונלד רייגן קבע את Executive Order 12333 שכותרתה "United States Intelligence Activities" בשנת 1984, ובה הוגדרו מבצעים חשאיים כ-:
"special activities", both political and military, that the US Government could legally deny
— Executive Order 12333
ה-CIA הוגדר גם כסמכות היחידה לפי ה-Intelligence Authorization Act משנת 1991 ולפי Title 50 of the United States Code Section 413(e)[1][2]. ה-CIA חייב לקבל אישור מנשיא ארצות הברית לביצוע פעולות אלה לפי תיקון היוז-ראיין לחוק זה[3].
ממצאי ה-CIA עוברים ביקורת שגרתית על ידי וועדות בקרה בסנאט ובבית הנבחרים האמריקאיים[4] As a result of this framework, the CIA "receives more oversight from the Congress than any other agency in the federal government"[5]. ב-CIA קיימת מחלקת Special Activities Division (SAD) בשירות החשאי של ה-CIA האחראי על מבצעים מיוחדים. מבצעים אלה כוללים בחובם גם השפעות פוליטיות חשאיות, ומבצעים צבאיים למחצה. ביקורת על מחלקה זו מוטלת על שר החוץ האמריקאי[1].
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל קיימים שני גופים בלתי צבאיים, הכפופים למשרד ראש הממשלה - השב"כ והמוסד, האחראים על ביצועי מבצעים חשאיים בתחומי ישראל ומחוצה לה בהתאמה. נוסף עליהם, הממשלה יכולה להטיל גם על צה"ל לבצע פעולות חשאיות בתוך ומחוץ לשטחי ישראל, לבד או בשיתוף פעולה עם שני גופים אלה. לרוב משימות אלו בצבא מוטלות על יחידות מובחרות וסיירות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012
- ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, "המוסד - המבצעים הגדולים", ידיעות ספרים, 2010
- יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, הוצאת מערכות
- משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר ספרים, ירושלים, 2000
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Executive Secrets: Covert Action and the Presidency, William J. Daugherty, University of Kentucky Press, 2004.
- ^ All Necessary Means: Employing CIA operatives in a Warfighting Role Alongside Special Operations Forces, Colonel Kathryn Stone, Professor Anthony R. Williams (Project Advisor), United States Army War College (USAWC), 7 April 2003, page 7
- ^ Executive Secrets: Coved the Presidency, William J. Daugherty, University of Kentucky Press, 2004, page 25.
- ^ Daugherty, 2004, page 28.
- ^ Daugherty, 2004, page 29.