מאיר לניאדו
 | |
| מאיר לניאדו (מימין) לצד הרב יעקב מאיר | |
| לידה |
1900 ירושלים  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1966 (בגיל 66 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת כהונה |
? – 25 במאי 1966 |
| תקופת הפעילות |
? – 25 במאי 1966 |
| תחומי מחקר | ספרות חוק ומשפט ומיתולוגיית הדתות |
| פעילויות נוספות | עורך עיתון החרות, המושל הצבאי של יפו וחבר הוועד הפועל של ביה"ח משגב לדך |
  | |
מאיר לניאדו (1900 – 25 במאי 1966) היה איש ציבור ירושלמי, עורך דין, עורך עיתון החרות, נשיא ועד העדה הספרדית, חבר וועד אספת הנבחרים השנייה, המושל הצבאי של יפו, מחבר ספרי חוקים וחוקר דתות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים בי"ד באדר ה'תר"ס לרב רפאל שלמה לניאדו ולזימבול, בן למשפחת רבנים שמוצאה בחלב שבסוריה, אליה הגיעה המשפחה מספרד לאחר גירוש היהודים.
בצעירותו למד והתחנך אצל אביו בישיבת "אוהל מועד", ובהמשך אצל הרב עזרא עטייה והרב עזרא חוצני. כשסיים את לימודיו בישיבה למד מדעים ומשפטים, ובשנת 1924 סיים את לימודיו והפך לעורך דין. בתקופה זו פרסם מאמרים בעיתון דואר היום.
לאחר כיבוש הבריטים את ירושלים, נמנה עם מייסדי הסתדרות "חלוצי המזרח" (לימים ספרדים ועדות מזרח), ונבחר לשמש כחבר בה. נמנה עם מייסדי התאחדות הספרדים העולמית, ונבחר אל הוועד הפועל המרכזי שלה בארץ ישראל. כן נמנה עם מייסדי ומנהלי הבנק "קדם לקרידיט בע"מ".
בשנת 1925 שימש כחבר וועד אספת הנבחרים השנייה, וחבר הוועד הלאומי. בשנת 1923 היה הכוח המכריע בוועד העדה הספרדית, ובחודש מאי 1932 נבחר לשמש כנשיא הוועד.
בשנת 1929 נבחר לשמש כחבר הוועד הפועל של התאחדות בעלי הבתים והקבלנים בירושלים. לאחר מאורעות תרפ"ט השתתף בהגנה הקיבוצית של עורכי דין על היישוב היהודי. בחודש אוקטובר 1932 ערך והוציא לאור יחד עם אברהם אלמליח את עיתון "החרות" למשך תקופה.
בשנת 1942 נבחר לשמש כחבר הוועד הפועל של בית החולים משגב לדך. בהמשך יצא מספר פעמים כשליח לתורמים מחו"ל מטעם הסוכנות היהודית, מתוקף היותו דובר מספר שפות, ביניהן: ערבית, ספרדית, צרפתית, אנגלית ופרסית. בהשפעתו על תורמים כשליח, סייע להקמת החברות "אמקור", "הארגז", "אמפא" ועוד.
בחודש יולי 1948 נבחר לשמש כמושל הצבאי של יפו, בתפקיד רב-סרן למשך כשנתיים. היה מועמד אחרון ברשימתו של יצחק גרינבוים לבחירות לאספה המכוננת.[1] בביקור שערך בדרום אמריקה בשנת 1949, נפגש עם שר ההגנה של קובה, סגונדו קורטי, וראש מטה הצבא הקובני, גנרל רופרטו קבררה.
בשנת 1962 ייסד עם יצחק בן-צבי את 'הקדש' ארם צובא. כן שימש בין היתר כחבר ועדת הבחירות לרבנות הראשית, ותמך במועמדתו של הרב יצחק נסים. ביוזמתו נוסד תלמוד תורה "בית אהרון", "בית הספר בליליוס למלאכה" ובית המדרש לרבנים "זיכרון מאיר".
עבודתו הספרותית כללה כתיבת ספרי חוק ומשפט, וכן ספרים העוסקים במיתולוגיה של הדתות בהודו, סין ויפן.
הלך לעולמו ב-25 במאי 1966 (ו' בסיוון ה'תשכ"ו), ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לניאדו היה נשוי ללאה ז'ולטי, ולזוג נולדו שני ילדים - רות גיל (ילידת 1933), סופרת ומרצה למדעי המדינה, ופרופסור שלמה לניאדו (יליד 1936), יקיר העיר תל אביב לשנת 2019, מייסד מחלקת הלב והקרדיולוגיה של בית החולים איכילוב ומנהלה במשך 30 שנים (עד פרישתו לגמלאות), ורופאו של מנחם בגין כראש הממשלה.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובץ החוקים העות'מאנים – קובץ החוקים העות'מאנים הנהוגים בארץ ישראל כפי שהותקנו על ידי ממשלת ארץ ישראל, ירושלים ה'תרפ"ט
- החוק הפלילי בארץ ישראל – החוק הפלילי העות'מאני הנוהג בארץ ישראל, ועוד, ירושלים ה'תרצ"ג
- דיני עונשים בארץ ישראל – הפרוצדורה הפלילית העות'מאנית, ועוד, ירושלים ה'תרצ"ב
- בדור יורד – על העדה הספרדית בירושלים
- דתות העמים וכתבי קדשם – שישה חלקים
- זיכרון מאיר – ספר היובל לרב יעקב מאיר, חיבור משותף לו ולמשה דוד גאון, ירושלים ה'תרצ"ו
- עמקי שפה – ביאור מילים קשות בתנ"ך
- העולם הספרדי – ירושלים ה'תש"ו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ' 312 - 314
- משה בצרי, ליקוטי המליץ, הוצאת מכון הכתב, ירושלים התשס"ה (עמ' 115 - 117)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאון, משה דוד, 1889-1958, יהודי המזרח בארץ ישראל חלק ב, באתר היברובוקס
- הקבר של מאיר לניאדו בבית העלמין קריית שאול, באתר BillionGraves