לנה (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | איתן גרין |
|---|---|
| הופק בידי | נסים דיין |
| תסריט | איתן גרין |
| עריכה | ערה לפיד |
| שחקנים ראשיים |
פירה קנטר דב גליקמן |
| מוזיקה | יצחק קלפטר |
| צילום | יכין הירש |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 1982 |
| משך הקרנה | 88 דקות |
| שפת הסרט |
עברית רוסית |
| תקציב | 400,000 ש"ח |
| הכנסות | 11,600 צופים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
לנה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1982 בכתיבתו ובבימויו של איתן גרין, עם פירה קנטר ודב גליקמן בתפקידים הראשיים. זהו סרטו הראשון של איתן גרין והוא גם מופיע בו בתפקיד קטן. עלילת הסרט עוסקת בעולה חדשה מברית המועצות הנאבקת על שחרור בעלה, אסיר ציון בברית המועצות. במקביל מתפתח קשר בינה לבין גבר אחר[1].
הפסקול המוזיקלי הוא של יצחק קלפטר שגם מופיע בסרט כזמר.
בסרט משתתפים שחקנים עולים מברית המועצות המדברים ביניהם ברוסית[2].
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנה גלר (פירה קנטר) היא עולה מברית המועצות שנמצאת שלוש שנים בישראל ומקדישה את רוב זמנה לשחרר את בעלה ד"ר מישה גלר (בוריס סבידנסקי) שנשפט למאסר של שבע שנים בגלל "פעילות ציונית". מישה הוא רופא ספורט ולנה הייתה שחקנית ומאמנת כדורסל[1].
היא גרה בקריית אונו בדירה עם אחותו של מישה, ורה (אולגה טריגרמן) ובעלה מרק שהוא נגן סקסופון שהקים שלישיית ג'אז של חברים עולים מברית המועצות - הגיטריסט בוריס (יצחק קשת) והקלידן פטר (נחום פפרקוביץ)[1].
לנה לומדת עברית באולפן בהדרכתו של בנימין "בני" שליין (דב גליקמן) הנמצא בתהליך גירושין מאשתו שלומית (טינה טולין). הוא עוזר ללנה לכתוב חוברת בקשר לשחרורו של מישה וכן מצטרף אליה לשביתת רעב לשחרור אסירי ציון. בינו ללנה מתפתח רומן אהבה עם יחסים אינטימיים. בני מסייע לה לקנות רכב אצל המוסכניק שלו, אברם (יצחק ברקת). זה לא מוצא חן בעיני בוריס שמאיים עליו וחובט בו. בוריס ישב בכלא ביחד עם מישה ואומר לכולם כי מישה ביקש ממנו "לשמור" על לנה. בוריס מתנהג באופן קיצוני - ממשיך את שביתת הרעב, מאושפז בבית חולים, בורח משם וחוזר לברית המועצות משם הוא משמיץ את יחס מדינת ישראל לעולים מברית המועצות[1].
גם אביו של בני (דוד סופר) לא מרוצה מגירושיו של בני ויחסיו עם לנה אבל אמו (רות גלר) מבינה יותר לרוחו.
בני מקבל הצעה למחקר על יהדות צרפת ובריטניה שייעשה בלונדון במשך שלוש שנים. הוא מודיע זאת ללנה והיא מקבלת את זה בצער. היא מרגישה את עצמה יותר קשורה לישראל מאשר למאבק על עליית יהודים ושחרור אסירים מברית המועצות. היא מתקבלת כמאמנת של קבוצת כדורסל נשים בהפועל תל אביב.
מישה משוחרר שחרור מוקדם, מגיע ארצה ומתקבל בהתלהבות אך לנה מקבלת אותו בקרירות. שלישית הג'אז מופיעה במועדון צוותא ביחד עם יצחק קלפטר ולנה מפגישה בין בני למישה. מישה מודיע לה כי נתבקש לטוס לארצות הברית להמשיך את המאבק למען יהודי רוסיה אך היא אומרת לו שהיא רוצה להישאר בארץ ולהמשיך כמאמנת.
לבסוף היא מלווה את בני לשדה התעופה ובני מבקש ממנה להצטרף אליו אבל היא מסרבת.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| דב גליקמן | בנימין שליין | |
| פירה קנטר | לנה גלר | |
| בוריס סבידנסקי | ד"ר מישה גלר | אסיר ציון |
| רות גלר | גב' שליין | אמא של בנימין |
| דוד סופר | מר שליין | אבא של בנימין |
| טינה טולין | שלומית | אשתו של בנימין |
| אולגה טריגרמן | ורה | אחותו של מישה |
| בוריס בוטביניק | מרק | בעלה של ורה |
| יצחק קשת | בוריס | גיטריסט |
| נחום פפרקוביץ | פטר | קלידן |
| יצחק ברקת | אברם | בעל מוסך |
| מאיר דורון | עיתונאי | |
| איתן גרין | מנהל קבוצת כדורסל | |
| יצחק קלפטר | זמר |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תפקידה בסרט זה זכתה פירה קנטר בפרס שחקנית השנה מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע, פרס ורד הכסף לשחקנית השנה מטעם "מעריב"[3], ובפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל אורליאן בצרפת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "לנה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "לנה", באתר אידיבי
"לנה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- לנה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אורי קליין, במרחב דמויות, דבר, 4 ביוני 1982
- ^ סיפורה המפתיעה של לנה, מעריב, 3 בדצמבר 1980
- ^ חולקו פרסי "ורד הכסף", מעריב, 1 באוקטובר 1982