לוויה בצהריים
כרזת הסרט | |
בימוי | אדם סנדרסון |
---|---|
הופק בידי | אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואל, יוחנן קרדו |
תסריט | אדם סנדרסון |
עריכה | זוהר סלע |
שחקנים ראשיים |
הילה וידור יובל ינאי מתן אברבך מירב גרובר אדריאנו חאובל |
מוזיקה | ויסאם ג'יבראן |
צילום | נדב הקסלמן |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה | יולי אוגוסט הפקות |
הקרנת בכורה |
ספרד: 21 בספטמבר 2013 ישראל: 24 בספטמבר 2013 |
משך הקרנה | 82 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט דרמה |
תקציב | 600,000 דולר |
פרסים | פרס השחקנית הטובה ביותר (הילה וידור) - פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[1]; פרס המבקרים - פסטיבל מונפלייה; פרס המוזיקה הטובה ביותר - פסטיבל מונפלייה; פרס חבר השופטים - פסטיבל קפריסין. מועמד לשלושה פרסי אופיר לשנת 2014 - לצילום, לעיצוב התלבושות ולעיצוב האמנותי[2] |
דף הסרט ב־IMDb | |
לוויה בצהריים הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת הדרמה בבימויו של אדם סנדרסון, שגם כתב את התסריט, עם הילה וידור ויובל ינאי בתפקידים הראשיים. הסרט מבוסס על ספרו של ישעיהו קורן הנושא את אותו השם, שיצא לאור בשנת 1974.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגר (הילה וידור) היא סוג של עוף מוזר. היא לא מוצאת את מקומה בחיי הקהילה ובעיקר לא מצליחה להתמסר לחיים המשותפים עם בעלה (יובל ינאי), על אף ניסיונותיו החוזרים ונשנים לשלב אותה בכפר ולהקים איתה משפחה. לאחר שהיא נאלצת לשמור על יפתח (מתן אברבך), בנה בן העשר של השכנה (מירב גרובר), הגר מגלה ילד עדין ופגיע הנוגע לליבה. למרות חששותיו של הילד, היא מצליחה למשוך אותו אחריה אל חורבותיו של כפר נטוש - אל מקום המסתור שלה. שם, בין הבתים ההרוסים, הגר חושפת את יפתח לקבוצת חיילים, המבצעת אימוני שטח, ומפנה את תשומת לבו אל חייל אחד סורר (אדריאנו חאובל), אשר אחריו היא עוקבת זה זמן מה. הילד מוקסם מהחייל, מהחורבות ומהעולם החדש שנפתח בפניו וחומק מביתו לטיולים נוספים עם הגר במקום האסור. באמצעות הילד הגר אוזרת אומץ ליצור קשר עם החייל ומתקרבת אל תשוקותיה, מתקרבת אל עצמה אך גם מתקרבת אל עברה של טרגדיה גדולה.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרום הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתמר הנדלמן סמית, חבר של אדם סנדרסון, המליץ לו לקרוא את "לוויה בצהרים", לדבריו הספר הישראלי הטוב ביותר שנכתב. סנדרסון קרא את הספר והתאהב באווירה של הסיפור ובדמותה של הגיבורה הגר ארליך. סנדרסון קיבל תחושה שהוא רדוף והייתה לו תמונה בראש של אישה שהולכת במסדרון של בית ריק. הוא נמשך לפענח את האישה הזאת והאניגמה הזאת הובילה אותו לביים את הסרט. הוא נפגש עם הסופר, ישעיהו קורן, שנתן לו יד חופשית בכתיבת התסריט. סנדרסון פנה לחברת ההפקה "יולי אוגוסט הפקות" (שהפיקה בין השאר את "ביקור התזמורת", "שבעה" ו"מרגל השמפניה") כדי שיפיקו את הסרט, המפיקים אילון רצ'קובסקי ויוחנן קרדו (מ"יולי אוגוסט") התלהבו מהרעיון והצטרפו.
סנדרסון קיבל מענק לפיתוח תסריט מקרן רבינוביץ' והתחיל לעבוד עם כותבים שונים אך בסופו של דבר החליט לכתוב בעצמו. לאחר שקרן הקולנוע הישראלי נתנה לתסריט מענק הפקה, הסרט יצא לדרך ובנוסף זכה להשקעה ממפיק הטלוויזיה והקולנוע יוסי עוזרד, מייסד ובעלים-שותף של חברת ההפקה "יולי אוגוסט".
ההפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליהוק - המלהקת של "לוויה בצהרים" היא אורית אזולאי. הליהוקים הראשונים היו של גיבורת הסרט הגר ארליך וטוביה בעלה. סנדרסון בחר בהילה וידור ויובל ינאי, שחקנים אותם לא הכיר קודם לכן. לתפקיד הילד בן ה-10 נבחר מתן אברבך, אותו הכירה אזולאי מ"העולם מצחיק" של שמי זרחין, סרט קודם שליהקה, בו שיחק בתפקיד קטן (אברבך שיחק גם בסרטו של יבגני רומן "איגור ומסע העגורים"). לתפקיד החייל לוהק אדריאנו חאובל, שהיה אז תלמיד השנה השנייה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.
שיחזור התקופה – הסרט מתרחש בשנות החמישים. במשך שנתיים צוות ההפקה ערך סיורים ברחבי ישראל כדי למצוא שני בתים מבודדים בסגנון שנות החמישים אך לא מצא דבר. כשיצא סנדרסון לצלם פרסומת, הוא הבחין בבתים מבודדים ונטושים, שהתאימו לרוח התקופה, ששוכנים במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה. בעל הבית התכוון להרוס את הבתים והוא נתן להפקה ארכה של חודש כדי לצלם את המקום. לצילום הכפר בו הגר פוגשת את החייל בחר סנדרסון בחושנייה וברמתניה, שני כפרים עתיקים נטושים ברמת הגולן ששימשו כשטח אש של צה"ל, כשהגיעו לשם ירו על צוות ההפקה והיה צריך לתאם עם צה"ל את הצילומים.
המעצבת האמנותית היא כרמלה סנדרסון, אשתו של הבמאי אדם סנדרסון. הבית המרכזי שבו גרים הגר וטוביה היה הרוס לחלוטין, סנדרסון עיצבה אותו מהיסוד, הרסה את הקירות, צבעה את כולו והכניסה רהיטים של שנות החמישים. הם קיבלו ייעוץ תקופתי מהסופר ישעיהו קורן לצורך שיחזור התקופה.
הצילום – סנדרסון צייר את כל הסרט בתסריט מצויר (story-board, רצף של איורים המייצג את התסריט, טכניקה בה עובדים גם האחים כהן, בצורה זו יצר ספר שייצג את הסרט). בשביל לגבש את סגנון הצילום סנדרסון צפה ביחד עם הצלם נדב הקסלמן בסרטים שהשפיעו עליו במיוחד: "שבילי הזעם" של טרנס מאליק, "זה ייגמר בדם" של פול תומאס אנדרסון ו"רתיעה" של רומן פולנסקי. סנדרסון הושפע גם מציורי הכפר של הצייר אנדרו וויאט'.
הצילומים – הצילומים ארכו 21 יום, הסרט צולם בחום יולי-אוגוסט. בתום העריכה הראשונית צילמו במשך יומיים נוספים ברמת הגולן בימים גשומים. צלם הסרט הוא נדב הקסלמן, שצילם את סרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית". הסרט צולם במצלמת אלקסה עם עדשות קולנוע משנות הארבעים.
הפסקול – סנדרסון נתן לשישה מוזיקאים להלחין מוזיקה לסצנה הראשונה של הסרט. מביניהם הוא בחר בוויסאם ג'ובראן מנצרת, שהלחין את המוזיקה לסרטו של תאופיק אבו ואיל "עטאש (צימאון)". ג'ובראן יצר בביתו תזמורת וניגן בעצמו על כל הכלים: כינור, צ'לו והרמוניקה.
פוסט פרודקשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]העריכה - את הסרט ערך זוהר סלע, עורך ותיק שערך בין השאר את הסרטים "אוונטי פופולו", "בופור", "ארץ בראשית", "קוקו בן 19" ו"החיים על פי אגפא". בתחילה צפו סנדרסון וסלע בכל הסרט, עוד לפני שערכו חיתוך (cut) אחד, כך למדו להרגיש את הסרט על כל חלקיו ורק אחר-כך התחילו לערוך. ערכו במשך כשישים משמרות עריכה, כשמדי פעם הקרינו את הסרט על מסך גדול באולם קולנוע, כדי לבדוק איך החיתוך עובד.
תיקוני הצבע - סבולץ' ברטה (szabolcs barta), גריידר שהגיע מהונגריה והיה הגריידר של סרטים הונגרים וישראלים רבים ערך את תיקוני הצבע בסינפוסט. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפניו הייתה לחבר בין צילומי החורף של הסרט לצילומי הקיץ, רוב הסרט מצולם בחיק הטבע והיה על סבוז' להפוך את העלים הירוקים החורפיים לעלים צהובים כדי שהשוטים יתחברו.
פסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט השתתף בפסטיבלים הבאים:
- פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן - ספרד[3]
- פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
- פסטיבל הקולנוע הים תיכוני במונפלייה - צרפת
- פסטיבל קאמרה אימאג' - פולין
- פסטיבל גטבורג - שוודיה
- פסטיבל Black Movie - ז'נבה
- פסטיבל Cyprus Film Days - קפריסין
- פסטיבל הקולנוע היהודי - סן פרנסיסקו
קרדיטים ונתונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תסריט ובימוי: אדם סנדרסון
- מפיקים: אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואל, יוחנן קרדו
- מבוסס על ספרו של ישעיהו קורן "לוויה בצהריים"
- מפיק שותף: לי ז'אנג
- צילום: נדב הקסלמן
- ליהוק: אורית אזולאי
- עריכה: זוהר סלע
- עיצוב אמנותי: כרמלה סנדרסון
- מוזיקה מקורית: ויסאם ג'ובראן
- עריכת תסריט: אוסי נשרי
- עיצוב תלבושות: לאורה שיים
- איפור: מאיה גרסטל
- מקליט: אלי ביין, אשי מילוא
- עיצוב פס-קול ומיקס: איציק כהן, תומר קורן
- מפיק בפועל: רן מורן
- ע. במאי ראשונה: סיסי מנחם
- חברת הפצה: יולי אוגוסט הפקות
- הופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן | שם הדמות |
---|---|
הילה וידור | הגר ארליך |
יובל ינאי | טוביה ארליך |
מירב גרובר | שרה שטראוס |
מתן אברבך | יפתח שטראוס |
אדריאנו חאובל | בני החייל |
רוברטו פולק | אוסטרובסקי, מנהל בית הספר |
שלו גלבר | זוריק |
דון נדל | בעלת מכולת |
אליעזר אפלבוים | שרת |
עומר עציון | מפקד |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "לוויה בצהריים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "לוויה בצהריים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "לוויה בצהריים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "לוויה בצהריים", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "לוויה בצהריים", באתר אידיבי
- "לוויה בצהריים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "לוויה בצהריים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיוחד: הצצה לסצנה נועזת מתוך "לוויה בצהריים", באתר וואלה, 6 באוקטובר 2014
- ספרות יפה בסרט: הצצה ל"לוויה בצהריים", באתר ynet, 5 באוקטובר 2014
- דף הפייסבוק של לוויה בצהרים
- לוויה בצהריים, באתר קרן הקולנוע הישראלי
- טריילר ופוסטר, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה
- לוויה בצהרים, באתר פסטיבל חיפה
- בדרך ללוויה עוצרים בפסטיבל(הקישור אינו פעיל), באתר קולנוען, 6 בנובמבר 2013
- איתן ווייץ, פסטיבל חיפה 2013: לוויה בצהרים, 25 בספטמבר 2013
ביקורות
- אמיר בוגן, פסטיבל חיפה: ישראלים בכחול-לבן וצבעוני, באתר ynet, 26 בספטמבר 2013
- עידן לנדו, האם ישעיהו קורן הוא הסופר הגדול המוחמץ של דורנו, באתר הארץ, 14 באפריל 2008
- הזוכים בפסטיבל חיפה, באתר וואלה!, 26 בספטמבר 2013
- אור סיגולי, לוויה בצהרים בפסטיבל חיפה, באתר סריטה, 25 בספטמבר 2013
- יאיר רוה, תשעה סרטים ישראליים בתחרות העלילתית בפסטיבל חיפה (וגם: דיווחים מסן סבסטיאן), באתר סינמסקופ, 11 אוגוסט 2013
- נירית אנדרמן, הסרטים "הגבעה" ו"לוויה בצהריים" התקבלו לפסטיבל סאן סבסטיאן, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2013
- מרט פרחומובסקי, תשע"ד בקולנוע הישראלי: הסרטים שנדבר עליהם בשנה הבאה, באתר וואלה!, 4 בספטמבר 2013
- הבאנו ביכורים: הבכורות הקולנועיות המסקרנות של 2013 בישראל, באתר וואלה!, 14 במאי 2013
- אורי קליין, ההחמצה של הסרט "לוויה בצהריים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2014
- אורון שמיר, עכבר העיר, "לוויה בצהריים": סיום יפהפה לשנה נהדרת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2014
- שמוליק דובדבני, "לוויה בצהריים": אוסף של מניירות אמנותיות, באתר ynet, 8 בדצמבר 2014
- עופר ליברגל, קצת אחרת: הסרט "לוויה בצהריים" קסום ומהפנט, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2014
- אמיר בוגן, יורים עליך! אדם סנדרסון על 'לוויה בצהריים', באתר ynet, 11 בדצמבר 2014
- נחום מוכיח, ריאיון - הילה וידור חוזרת לשנות ה-50, באתר הבמה, 18 בדצמבר 2014
- VÍCTOR ESQUIROL, La maldita primera vez
- Evocador trailer para Funeral at Noon, de Adam Sanderson, agosto 19th, 2013
- Beatrice Behn, FILMFESTIVAL SAN SEBASTIAN 2013: "FUNERAL AT NOON" VON ADAM SANDERSON
- לוויה בצהריים, באתר פסטיבל גטבורג
- לוויה בצהריים, באתר פסטיבל blackmovie
- מרדית ברודי, "פסטיבל הסרטים היהודי ה-34 בסן פרנסיסקו: חוויה דתית", באתר indiewire, 21 באוגוסט 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עכבר העיר, פסטיבל חיפה: "בית לחם" הוא הזוכה הגדול, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2013
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, אופיר 2014: ההפתעות, ההחמצות והזוגות, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2014
- ^ נירית אנדרמן, הסרטים "הגבעה" ו"לוויה בצהריים" התקבלו לפסטיבל סאן סבסטיאן, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2013