כולנו
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסד | משה כחלון |
| מנהיגים | משה כחלון, יפעת שאשא-ביטון |
| תקופת הפעילות | 10 בדצמבר 2014 – 15 בדצמבר 2020 (6 שנים) |
| אידאולוגיות | ציונות, צמצום פערים, מאבק ביוקר מחיה. |
| כנסות | 20-23 |
| ממשלות | 34 |
| אותיות | כ |
| שיא כוחה | 10 מנדטים (הכנסת ה-20) |
| שפל כוחה | מנדט אחד (הכנסת ה-23) |
| נוצרה מתוך | הליכוד,קדימה |
| התמזגה לתוך | הליכוד, תקווה חדשה |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין-מרכז |
| צבעים רשמיים | תכלת, שחור, כחול |
| www.kulanu-party.co.il | |
כולנו בראשות משה כחלון[1] (בקיצור: "כולנו") הייתה מפלגת ימין כלכלית חברתית שהוקמה על ידי משה כחלון והתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ובבחירות לכנסת העשרים ואחת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים חתמה המפלגה על הסכם לריצה משותפת עם הליכוד, במסגרתו שוריינו שלושה מקומות לחברי המפלגה ברשימת הליכוד. בהמשך התפקדו כחלון ואלי כהן לליכוד, והמפלגה בראשות יפעת שאשא-ביטון רצה ברשימה אחת עם הליכוד[2]. לאחר הקמת מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער, הודיעה יושבת ראש כולנו, יפעת שאשא-ביטון על פרישתה מהמפלגה והצטרפותה לתקווה חדשה[3].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה כחלון היה שר התקשורת ושר הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת ישראל השלושים ושתיים ובמהלכה הוא התפרסם בין היתר ברפורמות בשוק התקשורת הסלולרית בישראל.
לקראת סוף כהונתה של ממשלה זו, באוקטובר 2012, הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[4]. לקראת הבחירות הכלליות הודיע על תמיכתו בליכוד.
באפריל 2014 הודיע כחלון על חזרה לפוליטיקה. הוא אמר שיתקשה לשוב לליכוד, שלפי טענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיזם המדיני בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען כי התוצאות שהשיגה הממשלה בהפחתת יוקר המחיה ובניסיון למנוע את בריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד בנימין נתניהו[5]. ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות[6] ולמחרת עזב את הליכוד[7].
מוסדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה אינה מקיימת מוסדות בעלי משקל או פעילות שטח משמעותית של חברים ופעילים[8], ואין בה בחירות מקדימות (פריימריס) לקביעת העומד בראשה או רשימתה לכנסת. תקנון המפלגה מ-2014 קבע שמשה כחלון ינהיג אותה בשתי מערכות הבחירות העוקבות, ומסר בידיו את השליטה המלאה בה: בסמכותו לקבוע את הרשימה לכנסת, להחליט על הצטרפות לקואליציה ולמנות את חברי ההנהלה ובעלי התפקידים במפלגה[9]. מבנה זה דומה ביסודו למבנה שהוגדר בתקנון יש עתיד וישראל ביתנו.
תוצאות המפלגה בבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחירות לכנסת העשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2014, בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים, חתם כחלון בשם המפלגה על הסכם עודפים עם ישראל ביתנו, ורשם את המפלגה שהקים[10]. ברשימה שובצו מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית, אלי אלאלוף, שעמד בראש ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ואלוף במיל' יואב גלנט[11].
מועמדת נוספת, צגה מלקו, עיתונאית בקול ישראל, נפסלה מהרשימה אחרי שהוצבה במקום השלישי, משום שלא עברה תקופת צינון כנדרש בחוק[12].
בבחירות קיבלה המפלגה עשרה מנדטים.
.jpg)
המפלגה נכנסה לממשלה ה-34, בראשות בנימין נתניהו, וקיבלה את משרד האוצר (כחלון), משרד הבינוי והשיכון (גלנט) והמשרד להגנת הסביבה (אבי גבאי, שהיה שר שאינו חבר כנסת)[13].
ב-27 במאי 2016 התפטר גבאי מהממשלה וכחלון מונה ממלא מקומו במשרד להגנת הסביבה. בהמשך הצטרף גבאי למפלגת העבודה ונבחר לעמוד בראשה[14]. ב-1 באוגוסט באותה השנה נערך סבב תיקים בממשלה והמשרד להגנת הסביבה הוחזר לליכוד בתמורה למשרד הכלכלה והתעשייה, אליו מונה השר כחלון בנוסף לתפקידו כשר האוצר. בנוסף, מונה מטעם כולנו סגן שר במשרד ראש הממשלה, מייקל אורן. ב-23 בינואר 2017 משרד הכלכלה והתעשייה נמסר לשר במשרה מלאה, אלי כהן.
ב־20 באפריל 2017 בעקבות השעייתו של ראש העיר איתמר שמעוני נבחר תומר גלאם על ידי מועצת העירייה לשמש כראש עיריית אשקלון בפועל עד תום הקדנציה. גלאם התמודד על התפקיד מטעם מפלגת "כולנו" מול חבר המועצה מישל בוסקילה (שזכה לתמיכה מצד מפלגות הליכוד וש"ס), וגבר עליו ברוב של 12 מול 10 קולות. גלאם היה ראש העירייה הראשון שנבחר מטעם מפלגת "כולנו"[15].
בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, כולנו נחלה הצלחה, כשהכניסה עשרות חברי מועצה מטעמה ונבחרו 12 ראשי רשויות מקומיות.
השר יואב גלנט התפטר בינואר 2019 מהממשלה כדי להצטרף לליכוד[16], ואת מקומו תפסה ח"כ יפעת שאשא-ביטון. נוסף אליו שלושה חברי כנסת מהמפלגה בכנסת העשרים, אלי אלאלוף, מייקל אורן ורחל עזריה, הודיעו שלא יתמודדו בבחירות לכנסת העשרים ואחת[17].
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הודיעו ארבעה מחברי הכנסת של כולנו על עזיבתם. יואב גלנט הצטרף לליכוד, אלי אלאלוף הכריז שהוא פורש מהחיים הפוליטיים, ומייקל אורן ורחל עזריה בחנו הצטרפות למפלגות אחרות, אך לבסוף עזבו את החיים הפוליטיים.
קמפיין הבחירות של המפלגה התמקד בדמותו של כחלון, שהוצג כמנהיג אכפתי שהיטיב עם מעמד הביניים וכמי שנאמן לערכי הליכוד ההיסטוריים, שיוצגו בדמותו של מנחם בגין. המפלגה תוארה בקמפיין כ"ימנית-חברתית" וכ"ימין שפוי"[18]. לאורך מערכת הבחירות צפו הסקרים ירידה ניכרת בכוחה של המפלגה[19].
בבחירות זכתה כולנו בארבעה מנדטים, פחות ממחצית כוחה בבחירות לכנסת העשרים[20].
הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 במאי 2019, יומיים לפני פיזור הכנסת העשרים ואחת, הודיע כחלון שאם יוקדמו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, כולנו תתמודד ברשימה משותפת עם הליכוד[21].
ברשימה המאוחדת עם הליכוד שובץ כחלון במקום החמישי, ושאר נציגי כולנו בכנסת היוצאת שובצו במקומות 15 (אלי כהן), 29 (יפעת שאשא-ביטון) ו-35 (טלי פלוסקוב). רועי פולקמן החליט שלא להתמודד בבחירות[22]. כחלון, כהן ופלוסקוב התפקדו לליכוד[23] ערב הגשת הרשימות. שאשא-ביטון נשארה בכולנו והתמודדה באופן רשמי מטעם המפלגה ברשימה המשותפת עם הליכוד[24], לצד שלושה נציגים שהוצבו במקומות 60, 68 ו-78. שאשא-ביטון היא המועמדת היחידה מטעם כולנו שנבחרה לכנסת ה-22.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש פרש משה כחלון מהרשימה, לקראת פרישה מהחיים הפוליטיים בכלל[25]. שאר השריונים נשמרו ויפעת שאשא-ביטון נכנסה שוב לכנסת. הפעם נכנסה גם טלי פלוסקוב לכנסת (מטעם הליכוד), מהמקום ה-35 ברשימה.
לאחר הקמתה של מפלגת תקווה חדשה, בראשות גדעון סער, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ב-2021 הודיעה יושבת ראש כולנו, יפעת שאשא-ביטון על פרישתה מהמפלגה ועל הצטרפותה לתקווה חדשה[26]. יושבת ראש המפלגה החזירה את חובות המפלגה לכנסת בגין הלוואה שנטלה במהלך מערכות הבחירות הקודמות[27]. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.
השימוש בביטוי "נטו"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"כולנו" השתמשה רבות במילה "נטו" בססמאותיה, במטרה להעביר את המסר שפעילותה, ובפרט פעילות העומד בראשה משה כחלון, מכוונת לטובתו הישירה של האזרח. הססמה "כחלון - נטו בשבילי" שימשה את המפלגה במסע הבחירות ב-2015[28]. במהלך כהונתו של כחלון כשר האוצר ניתן השם "נטו משפחה" לתוכנית כלכלית שכללה את הפחתת שיעורי המכס על מוצרים ביתיים שונים, סבסוד צהרונים והקלות במס להורים לילדים קטנים[29]. המשרד השתמש בסיסמאות "משרד האוצר. נטו בשבילך!" ו"נטו משפחה" כדי לשווק את התוכנית בתשדירי פרסומת בטלוויזיה, ברשתות חברתיות ובעיתונים, וכן השתמש במילה "נטו" במסעות פרסום נוספים. ב-2017 השתמשה המפלגה במסע פרסום בסיסמה "כחלון. נטו בשבילך"[30], מהלך שאינו שכיח בשנה שאינה שנת בחירות.
עיקרי המצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצע מפלגת כולנו פורסם בחודש ינואר 2015 והוא מתמקד בנושאים כלכליים וחברתיים.
משבר הדיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלון הצהיר כי משבר הדיור הוא אחד הנושאים החשובים שעבורם קמה המפלגה[31]. המפלגה הציגה תוכנית לרפורמה בשוק הדיור שמטרתה קיצור שרשרת הייצור לבניית דירה, על ידי טיפול בכל מרכיבי התהליך לבניית דירה: תכנון, שיווק, פיתוח, רישוי ובנייה, תוך איחוד כלל הסמכויות למשרד אחד.
הוזלת מחירי השירותים הבנקאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית להוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ולהקלה על עסקים קטנים בקבלת אשראי על ידי יצירת תנאים חדשים לתחרות בענף הבנקאות ועידוד כניסת בנקים חדשים למשק. בנוסף, מתייחס המצע להסרת חסמים במעבר בין בנק לבנק[32].
יוקר המחיה ומחירי המזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצע כולל הוזלה של יוקר המחיה על ידי הגברת התחרות בשוק המזון הישראלי, הן בקרב יצרנים והן בקרב רשתות שיווק, באמצעות טיפול בבירוקרטיה הממשלתית והסרת חסמי שוק[33].
צמצום הפערים בחברה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלון התייחס פעמים רבות בנאומיו לנושא צמצום הפערים בחברה הישראלית.
- שוויון הזדמנויות בחינוך דרך יישום פיילוט ב-300 בתי ספר שירחיב את הדיפרנציאליות בתקצוב בתי הספר והרשויות המקומיות והשמת דגש על החינוך בפריפריה.
- מערכת הבריאות הציבורית – פעילות להרחבה ניכרת של סל הבריאות, קיצור זמני ההמתנה לטיפולים, פעילות לשינוי מבני בענף הביטוח על מנת לרסן את הרפואה הפרטית בישראל ופעילות תקיפה כנגד תופעת "הרפואה השחורה" בישראל.
- מלחמה בעוני דרך אימוץ מלא של מסקנות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני בראשותו של מס' 3 ברשימת המפלגה, אלי אלאלוף.
- דיור ציבורי – צמצום התורים לדיור הציבורי, הלוואות למשפחות נזקקות בתהליך השכירות עד לשלב החתימה על החוזה ושימוש ברווחי מכירת הדירות הציבוריות לטובת שיפוצן.
- קידום השוויון לנשים דרך הרחבת הסיוע במעונות יום לילדים עד גיל 3, הרחבת האפשרות לצהרונים חינם לגילאים 3–9 ביישובים לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים, שוויון הזדמנויות לנשים חרדיות בשוק העבודה, בחינה מעמיקה ומחודשת לצורכי משפחות חד-הוריות ומאבק באלימות כלפי נשים.
- שיפור איכות חיי הקשישים דרך צמצום התור בהמתנה למוסד סיעודי בסבסוד המדינה, הרחבת התשתית הקהילתית של מרכזי יום, הגדלת הקצבה למקבלי השלמת הכנסה וקצבת זקנה, והגברת האכיפה על המוסדות לאשפוז סיעודי לתשושי נפש[34].
עידוד תעסוקה והגברת הצמיחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצע המפלגה מתייחס בהרחבה לעידוד התעסוקה במשק באמצעות מספר תוכניות:
- רפורמה בתנאי האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים שאמורה לשפר את תנאי מתן האשראי לעסקים אלו.
- סיוע ישיר לעסקים ולעצמאים דרך הרחבת חוק דמי אבטלה לעצמאים וצמצום הביורוקרטיה שמגבילה צמיחת עסקים קטנים.
- הרחבת ההכשרות המקצועיות למגזר החרדי ואוכלוסיות המיעוטים בישראל.
- הגברת אכיפה וענישה בתחום חוקי העבודה, בדגש על "אוכלוסיות מוחלשות".
- עידוד התעסוקה והיזמות בקרב אנשים עם מוגבלויות.
- שיפור וייעול מערכת התחבורה הציבורית לחיבור המטרופולינים הגדולים לערים ולפרברים סביבם, על ידי הקמת ארבע רשויות מטרופוליניות.
- מלחמה ב"הון השחור" והפחתת נטל המס דרך שיפור מערך הניהול והגבייה של אגף הכנסות המדינה[35].
מצע הצעירים והסטודנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העלאת שכר חיילי החובה – לוחמים – 1,350 ₪, תומכי לחימה – 940 ₪, וחיילים עורפיים - 670 ₪.
- הורדת זכות הבחירה לכנסת לגיל 17.
- מניעת ניצול בני נוער בהעסקתם על ידי הרחבת האכיפה של תנאי ההעסקה.
- מתן אפשרות לסטודנטים לקבל הלוואות בערבות המדינה למימון שכר הלימוד, שיוחזרו כשהסטודנט ישתלב במעגל העבודה.
- הסרת החסמים המעכבים בניית מעונות סטודנטים בישראל.
- חקיקת חוק שכירות הוגנת, לקביעת כללים שיחייבו כל הסכם שכירות.
- יצירת התנאים לשוק שכירות ארוך טווח, בדגש על דירות 3 חדרים.
נציגי המפלגה בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת ה-20 (2015) | 10 מנדטים: משה כחלון2, יואב גלנט3, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן ארי, אכרם חסון2, אשר פנטהון סיום3 |
|
| הכנסת ה-21 (2019) | 4 מנדטים: משה כחלון, אלי כהן, יפעת שאשא-ביטון, רועי פולקמן | לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן |
| הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הליכוד | מנדט אחד (מתוך 32 לרשימה כולה): יפעת שאשא-ביטון | שני חברי כנסת שהיו חלק ממפלגת כולנו התפקדו לליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-22 (משה כחלון ואלי כהן), לכן יפעת שאשא-ביטון נשארה נציגת כולנו היחידה שנכנסה לכנסת |
| הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הליכוד | מנדט אחד (מתוך 36 לרשימה כולה): יפעת שאשא-ביטון | שני חברי כנסת שהיו בעבר חלק ממפלגת כולנו, שוריינו ברשימה לאחר שהתפקדו לליכוד (אלי כהן וטלי פלוסקוב) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כולנו- כמה כסף - אתר הקמפיין של מפלגת כולנו לבחירות הכנסת ה-21, מועד א'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמה הרשמי של המפלגה "כולנו בראשות משה כחלון" לא השתנה למרות עזיבתו של משה כחלון את המפלגה ב-2020
- ^ מורן אזולאי, הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד, באתר ynet, 31 ביולי 2019
- ^ https://twitter.com/sbyifat/status/1338829126829010948
- ^ אטילה שומפלבי, פצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
- ^ אמירה לם, ידיעות אחרונות, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet, 8 באפריל 2014
- ^ איתי בלומנטל, כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
- ^ גיא עזרא, רשמית: כחלון עזב את הליכוד, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2014
- ^ ד"ר אסף שפירא, עוד מפלגת אווירה לרשימה, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30 במאי 2019
- ^
אילן ליאור, תקנון המפלגה של כחלון מגלה: סמכויות נרחבות ליו"ר, יחליט לבד על הצטרפות לקואליציה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
- ^ מורן אזולאי, הלוגו של "כולנו" וכחלון: שחור במרכז, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
(הקישור אינו פעיל, 24 באפריל 2018)הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות, י"פ 6941 מ-14 בדצמבר 2014 - ^ עמית סגל, יואב גלנט מצטרף למשה כחלון, באתר מאקו, 8 בינואר 2015
- ^ שאול אמסטרדמסקי, נפסלה מועמדותה של צגה מלקו ברשימת "כולנו" לכנסת, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2015
- ^ מסתמן: כך תיראה הממשלה ה-34 של ישראל, באתר גלובס, 25 באפריל 2015
- ^ אבי בר-אלי, צבי זרחיה, השר גבאי מתפטר ותוקף: חייבים לעצור את התהליך שמוביל לחורבן הבית ה-3. נתניהו - תתעשת", באתר TheMarker, 27 במאי 2016
- ^ מורן אזולאי ומתן צורי, ראש עיר חדש באשקלון: המועמד של כחלון ניצח את המועמד של נתניהו, באתר ynet, 20 באפריל 2017
- ^ דבר ראשון, בדרך לליכוד?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 בדצמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, מסתכלים קדימה: שלושה ח"כים צפויים לפרוש מ"כולנו", באתר ynet, 30 בדצמבר 2018
- ^ עמיחי אתאלי, כחלון הציג את הרשימה: "המפלגה הימנית החברתית היחידה", באתר ynet, 26 בפברואר 2019
- ^ יאיר קראוס, ימין משה: יו"ר כולנו בטוח שיישאר במשרד האוצר אחרי הבחירות, מקור ראשון, 3 במרס 2019
- ^ טל שניידר, תוצאות האמת: הליכוד עולה ל-36 מנדטים, בנט ושקד מחוץ לכנסת, באתר גלובס, 11 באפריל 2019
- ^ כחלון מאשר: "נרוץ בבחירות הקרובות עם הליכוד" 28 במאי 2019 באתר JDN
- ^ יוני גבאי, אחרי האיחוד עם הליכוד: פולקמן הודיע על פרישה, באתר כיכר השבת, 28 ביולי 2019
- ^ מורן אזולאי, הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד, באתר ynet, 31 ביולי 2019
- ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
- ^ טל שניידר, משה כחלון פורש מהחיים הפוליטיים; לא ייכלל ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, באתר גלובס, 12 בינואר 2020
- ^ https://twitter.com/sbyifat/status/1338829126829010948
- ^ חגי עמית, כשח"כית מגיעה להחזיר חובות של מפלגתה, אפילו חשב הכנסת מופתע, באתר TheMarker, 3 בינואר 2021
- ^ רועי מנדל, קמפיין כולנו: "נתניהו לא חברתי, לפיד לא מעשי. כחלון - נטו בשבילי", באתר ynet, 25 בינואר 2015
- ^ עמירם ברקת, כחלון הציג את תוכנית "נטו משפחה": "מחזירים כסף לציבור", באתר גלובס, 18 באפריל 2017
- ^ חגי עמית, נטו כחלון: מה עומד מאחורי הקמפיין הגדול של שר האוצר ו"כולנו", באתר TheMarker, 9 ביולי 2017
- ^ גיא עזרא, כחלון בהשקת הקמפיין: "הליכוד נטש, לפיד אכזב", באתר "סרוגים", 15 בינואר 2015
- ^ נועם דביר, אביטל להב ורועי מנדל, תוכנית כחלון לדיור: כל האחריות במשרד אחד, באתר ynet, 11 בפברואר 2015
- ^ המצע של כולנו-הוזלת יוקר המחיה בישראל באתר כולנו כחלון
- ^ המצע של כולנו-צמצום פערים בחברה הישראלית באתר כולנו כחלון
- ^ המצע של כולנו-עידוד תעסוקה והגברת הצמיחה באתר כולנו כחלון
| סיעות הכנסת העשרים | ||
|---|---|---|
| קואליציה | הבית היהודי (מפד"ל, האיחוד הלאומי – תקומה) • הימין החדש • הליכוד • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • כולנו • ש"ס | |
| אופוזיציה | העבודה • התנועה (התנועה, התנועה הירוקה) • הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, בל"ד, תע"ל) • יש עתיד • ישראל ביתנו • מרצ • ח"כ יחידה: אורלי לוי-אבקסיס | |
| סיעות הכנסת העשרים ואחת | ||
|---|---|---|
| הליכוד • כחול לבן (חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם) • ש"ס • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • חד"ש-תע"ל (חד"ש, תע"ל) • העבודה • ישראל ביתנו • איחוד מפלגות הימין (הבית היהודי, האיחוד הלאומי – תקומה) • מרצ • כולנו • רע"מ-בל"ד (רע"מ, בל"ד) | ||
| רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת העשרים | ||
|---|---|---|
| מיוצגות בכנסת ה-19 | הבית היהודי • הליכוד • המחנה הציוני • הרשימה המשותפת • יהדות התורה • יש עתיד • ישראל ביתנו • כולנו • מרצ • ש"ס | 
|
| לא מיוצגות בכנסת ה-19 | מפלגת אור • הירוקים • הפיראטים • התקווה לשינוי • ובזכותן • יחד (אלי ישי) • כולנו חברים נ נח • מנהיגות חברתית • מפלגת כלכלה • עלה ירוק • נבחרת העם (הזמנית) • פרח • שכירות בכבוד • תומכי מפלגת הדמוקראטורה • הרשימה הערבית | |
| רשימות המועמדים לכנסת - באתר הכנסת • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל | ||
| רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת העשרים ואחת | ||
|---|---|---|
| מיוצגות בכנסת ה-20 | הליכוד • העבודה • כחול לבן • כולנו • יהדות התורה • רע"מ-בל"ד • חד"ש-תע"ל • איחוד מפלגות הימין • ש"ס • מרצ • ישראל ביתנו • הימין החדש • גשר • צומת |
|
| לא מיוצגות בכנסת ה-20 | אחריות למייסדים • איחוד בני הברית • אני ואתה • ארץ ישראל שלנו • בט"ח • ברית עולם • כלכלה ירוקה - מדינה אחת • הפיראטים • הרשימה הממלכתית • הרשימה הערבית • התקווה לשינוי • זהות • זכויותינו בקולנו • חינוך • ישר • כבוד האדם • כולנו חברים נ נח • כל ישראל אחים • מגן • מהתחלה • מנהיגות חברתית • מפלגת האזרחים הוותיקים • פשוט אהבה • צדק חברתי • צדק לכל • קץ • שווים | |
| רשימות המועמדים לכנסת - באתר הכנסת • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל | ||
