לדלג לתוכן

ישיבה תיכונית נווה

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישיבה תיכונית תורנית נווה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה תיכונית
השתייכות ישיבות הקו, חינוך חרדי לאומי
תקופת הפעילות 2008–הווה (כ־16 שנים)
מייסדים הרב אסף נאומבורג
התמחות לימודי קודש מורחבים
מגמות לימודי ארץ ישראל, פיזיקה, היסטוריה.
שכבות לימוד ט'–י"ב
מספר כיתות 6
בעלי תפקידים
מנהל אמיתי הורוביץ
ראש הישיבה התיכונית הרב אסף נאמבורג
באחריות מועצה האזורית אשכול
צוות הרב שמואל ידלר, הרב עודד קפלן, הרב אריאל איגרא, הרב אמיתי קלרמן, הרב חיים חיקין, הרב ישראל אלדד, הרב אשי בלייכר, אהרן ווינברגר
תלמידים
199
שונות
ספרים ואמונתך בלילות, עוז וגבורה, להזכירם תורתך
מיקום
מיקום מושב נווה
מדינה ישראל
קואורדינטות 31°09′44″N 34°19′47″E / 31.162166666667°N 34.329805555556°E / 31.162166666667; 34.329805555556
https://ynave.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבה תיכונית תורנית נווה היא ישיבה תיכונית המשתייכת לזרם הדתי לאומי. במתכונת פנימייה מלאה השוכנת במושב נווה שבמועצה האזורית אשכול. הישיבה הוקמה בשנת 2008 במושב יבול שבחולות חלוצה על ידי הרב אסף נאומבורג, שהיה קודם לכן מחנך בישיבה התיכונית בדימונה. בשנת 2010 עברה הישיבה למקומה הנוכחי. בישיבה לומדים, נכון לשנת הלימודים ה'תשפ"ד, כ-180 תלמידים המחולקים לשש כיתות.

ראש הישיבה, הרב אסף נאומבורג, משמש גם כמחנך כיתה י"ב. בנוסף אליו מלמדים בישיבה הרב עודד קפלן, הרב אמיתי קלרמן, הרב אריאל אברהם איגרא (רב היישוב שלומית), הרב ישראל אלדד והרב חיים (חיימי) חייקין. הרב שמואל ידלר הוא סגן ראש הישיבה ומרכז סדר צהריים.

סדרי הלימוד והחופשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הלימודים בישיבה מתחלק לשלושה חלקים:

בימי חמישי בערב מתקיים בישיבה 'משמר לימוד', שבו חוזרים התלמידים על החומר הנלמד בגמרא במשך השבוע ונבחנים עליו.

מדי יום מתקיימת שיחה של הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה, בענייני אורח חיים, אמונה ומוסר. על בסיס שיחות אלו נערך על ידי תלמידי הישיבה הספר 'ואמונתך בלילות'. נלמדים גם שיעורים נוספים בענייני אמונה ויראת ה', מתוך הגישה האמונית שמבית מדרשו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת ה'תשפ"ג עלה לרשת אתר שבו ניתן להאזין לשיחות שנמסרו בישיבה.

שבת ישיבה מתקיימת לסירוגין פעם בשתי שבתות או שלוש שבתות. סדרי החופשות של הישיבה שונים מעט משל ישיבות תיכוניות אחרות ודומות יותר לשל ישיבות קטנות, הן מסיבות אידאולוגיות והן בגלל המרחק הרב של הישיבה מבתיהם של רוב התלמידים. תאריכי החופשות נקבעים על פי לוח השנה העברי. חופשת הקיץ מתחילה בי"ז בתמוז ונגמרת בג' באלול יום פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. חופשת סוכות מתחילה למחרת יום הכיפורים ונגמרת בסביבות א' בחשוון. חופשת חנוכה דומה לשאר מוסדות הלימוד, וחופשת פסח מתחילה בה' ניסן ונגמרת לפני יום הזיכרון לשואה בכ"ז בניסן.

התפתחות ובנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה בשנת 2008 שכנה הישיבה במבנים זמניים במושב יבול, כ-5 ק"מ ממקומה הנוכחי. בשנת 2010 עברה הישיבה לקרוואנים בסמוך לבניין הכיתות שהוחל בבנייתו באותם הימים, במושב נווה, שהיה אז בשלבי בנייה. בשנת 2011 נכנסה הישיבה לבניין הכיתות החדש. באמצע שנת 2012 נכנסו התלמידים לבניין הפנימיות החדש, אשר בו 22 חדרים. בשנת 2018 עם כניסתה של כיתה נוספת לישיבה נבנה עוד מתחם קרוואנים שמשמש פנימייה לכיתה י'. ובשנת 2021 הישיבה התרחבה בעוד כיתה ובעוד מתחם קרוואנים שמשמש כפנימייה לכיתה י"א. בשנת 2014 הוכרה הישיבה כמוסד חינוכי המקבל תמיכה מעליית הנוער. הישיבה נמצאת בפיקוח של המחוז החרדי. בשנת 2016 חנכה הישיבה את בניין הקבע של חדר האוכל ובית המדרש, ובכך השלימה מעבר של כל המבנים למבני קבע, מלבד מגורי שתי כיתות. כל המבנים מוגנים מפני טילים, מפאת הימצאותה של הישיבה באזור עוטף עזה. בשנת 2018 קיבלה הישיבה שתי כיתות למחזור החדש, ולצורך כך הורחב בניין הכיתות.

בשנת הלימודים ה'תשפ"ב נכנסו שתי כיתות למחזור החדש ולצורך כך נבנה מתחם קרוואנים חדש והישיבה יצאה בקמפיין מימון המונים בקרב בוגריה לצורך בנייתו. בשנת ה'תשפ"ג מתחם הקרוואנים לא שימש את תלמידי הישיבה, אך שימש את מוסדות הישיבה לאירוח מבקרים. בשנת ה'תשפ"ד נכנסו עוד שתי כיתות לישיבה והמתחם חזר לשימוש פעיל. ובשנת הלימודים ה'תשפ"ה צפויות להיכנס שתי כיתות חדשות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]