יקותיאל אריה קמלהאר
 | |
| לידה |
1871 קולאצ'יצה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1937 (בגיל 66 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
?–1937 |
| צאצאים |
|
  | |
הרב יקותיאל אריה קמלהאר (7 בינואר 1871, י"ח בטבת ה'תרל"א, - 26 באוגוסט 1937, י"ט באלול ה'תרצ"ז) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני. כיהן כרב בקהילות ריישא וקארטשין וכראש ישיבה בסטניסלב. חיבר ספרי הלכה ומונוגרפיות על חכמי ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לציין גם תאריכים כלליים.יקותיאל אריה קמלהאר נולד בקולושיץ לגרשון קמלהאר שהיה בן ביתו וקרובו של רבי צבי הירש מרימנוב. בשנת ה'תרפ"ז היגר לארצות הברית והתגורר בניו יורק. היה רב בקהילת יוצאי רישא-קארטשין אך פוטר על ידי נשיא הקהילה. בחודש כסלו תרצ"ג התקבל לרב בקהילה החסידית "קשר אחים", אנשי ספרד באיסט ניו-יורק. בכ"ג תמוז תרצ"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים.
בשנת תרס"ג הוציא לאור את "הבונה", כתב־עת ראשון מסוגו לענייני "הדת והחיים", ובו תעודות היסטוריות, סיפורים, שירים, משלים, פתגמים ומכתמים. בגלל התנגדות לרעיון הוא לא המשיך בהוצאתו. כן ערך וכתב מאמרים בכלי המבטא "קול מחזיקי הדת" שיצא לאור בלבוב. במאמרו "שלום בפמליא של מעלה" (תרס"ח) ובעוד מאמרים הוא יצא נגד הנוהג בגליציה של רכישת משרת הרבנות בכסף לכל המרבה במחיר, וקומם נגדו רבים. הוא חזה כי תופעה זו תהיה לדיראון כפי שמעשי ה"פאכטורים" (חוכרי האחוזות) נודעו כבר לשמצה.
היה מהחותמים יחד עם רבנים אחרים בפולין על כרוז תמיכה בקרן היסוד[1]. הוא גם היה מראשוני הרבנים שהצביעו על הצורך בחינוך דתי לבנות[2].
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[3]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לחנה. בנו בכורו הרב ישראל ובנותיו רחל, איטה ובילה ומשפחותיהם נספו בשואה. בניו גרשון ק' גרשוּני, משה קמלהאר (עורך ספרים) וצבי ק' אריאל (סופר) עלו לארץ.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב קמלהאר חיבר ספרים במגוון תחומים: בהלכה, אגדה, דרוש, מוסר, פלפול, היסטוריה יהודית ופובליציסטיקה. מהם:
- אהבת הקדמונים, מונוגרפיה על הרמב"ם
- רבינו אלעזר מגרמיזא, מונוגרפיה
- חסידים הראשונים, רבי שמואל החסיד ורבי יהודה החסיד
- דור דעה - ת"ק-ת"ר, סקירה כללית על נושאי דגל התורה[4]
- דור דעה - ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
- מופת הדור, מונוגרפיה על הרב יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה"
- אם לבינה, תולדות רבי מנחם מנדל מרימנוב.
- מבשר טוב, תולדות רבי צבי הירש מרימנוב, כתב אביו הרב גרשון והוא ערך והו"ל.
- התלמוד ומדעי התבל
- נתיבות התלמוד, כללי התלמוד
- מקרא קודש, קריאה לעזור לתלמידי חכמים
- העבודה ואשי ישראל, תוכנית ללימוד "ונשלמה פרים שפתינו"
- חדותא דשמעתתא, להתיר ספקות וחקירות בהלכה
- ראש אריה - שאלות ותשובות
- שילוב המסורות - הגיונות והברקות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי ק' אריאל, ביו-ביבליוגרפיה: הרב יקותיאל אריה קאמלהאר וכתביו, בקונטרס רשימה של כתבי-יד מעזבונו של המחבר המופקדים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, הוצאת ביבליוגרפיה-בנימין, תל אביב 1981
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, קאממעלהאר, יקותיאל אריה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 60, באתר היברובוקס
- יהושע מונדשיין, הצופה לדורו, קורות חייו וסקירה ביקורתית על כתביו, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ז
יקותיאל אריה קמלהר (1871-1937), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוצר הארץ עמ' פ', באתר היברובוקס
- ^ יהושע מונדשיין, הצופה לדורו, עמ' 86
- ^ ארכיון יקותיאל אריה קמלהאר, בספרייה הלאומית
- ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן