יעזר
יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.
העיר נזכרת תחילה בספר במדבר, בתיאור הערים שבני ישראל כבשו מהאמורים: ”וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ”[1], וכן: ”וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה ... עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה, וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן... וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן”[2].
בספר יהושע נזכרת העיר בתיאור נחלת שבט גד[3], וכן כאחת מערי הלווים שבנחלת השבט[4].
מאוחר יותר, נזכרת העיר בתיאור המפקד שערך דוד המלך בממלכתו[5].
העיר נזכרת ב"משא מואב", שנשאו הן ישעיהו הנביא והן ירמיהו הנביא על ערי מואב: ”כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ ... עַל-כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר”[6], וכן: ”מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ”[7].
במהלך מרד החשמונאים נכבשה העיר על ידי יהודה המכבי[8] וככל הנראה בתקופת החשמונאים ולאחריה תקופת בית הורדוס נחשבה יעזר כחלק ממחוז פראיה.
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), ציין כי העיר הייתה נושבת בתקופתו, ושכנה כשמונה מילים מערבית לרבת עמון[9]. במקום אחר באונומסטיקון, צוין כי העיר שוכנת כעשרה מילים מערבית לרבת עמון וכ-15 מילים מצפון לחשבון, בסמוך לנחל גדול היורד לירדן[10].
בעת המודרנית היו שהציעו לזהות את העיר הקדומה עם "ח'רבת א-צאר", השוכנת כ-10 ק"מ מערבית לרבת עמון וכ-15 ק"מ צפונית לחשבון, או עם "ח'רבת סירה", השוכנת כשני ק"מ צפונית מזרחית ל"ח'רבת א-צאר"[11]. עם זאת, מכיוון ש"ח'רבת א-צאר" נמצאת בתחומה של רבת עמון, בעוד שיעזר אמורה להימצא בגבולה[12], יש המזהים את העיר עם "תל-צאפוט", הנמצא כ-12.5 ק"מ מערבית לרבת עמון. זיהוי זה תואם גם את הגרסה בתרגום השבעים לספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"ד: "יעזר גבול בני עמון"[13].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ל"ב.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים א'–ל"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ה.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ז.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק ה'.
- ^ ספר ישעיהו, פרק נ', פסוקים ז'–ט'.
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק ל"ב.
- ^ ספר מקבים א, ה, ח.
- ^ אונומסטיקון, עמ' 12, שורה 3.
- ^ אונומסטיקון, עמ' 104, שורה 13.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 710-712.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ה.
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 224-223.
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |
