יחסי גרמניה–הודו
| יחסי גרמניה–הודו | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 84,391,141 | 1,455,280,125 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,456,081 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,803 | 2,439 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גרמניה-הודו הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה של הודו.
בין שתי המדינות מתקיימים יחסים דו-צדדיים חזקים באופן מסורתי בשל שיתוף פעולה מסחרי, תרבותי וטכנולוגי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם הראשונה, הייתה הודו תחת שלטון בריטי. כתוצאה מכך, הצבא הבריטי-ההודי הצטרך לתרום חיילים למאמץ המלחמתי של בעלות הברית, כולל בחזית המערבית. למעלה מ-9000 הודים נהרגו במלחמה. פעילים פרו-עצמאות, ביקשו מגרמניה סיוע למען חירותה של הודו. דבר שהביא למזימה הגרמנית-הודית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, סובהאז צ'נדרה בוסה, פעיל בולט לעצמאות הודו, הקים את הלגיון ההודי, כוח צבאי פרו-נאצי שהורכב בעיקר משבויי מלחמה הודים הגולים באירופה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הודו לא דרשה פיצוי מגרמניה, אף על פי שכ-24,000 חיילים הודים נהרגו בקרבות נגד גרמניה הנאצית.[1]
הודו קיימה יחסים דיפלומטים עם גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית ותמכה באיחודם בשנת 1990.[2][3]
קשרים אסטרטגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין גרמניה להודו מוגבלים עקב חוסר ההשפעה הגאו-פוליטית של גרמניה ביבשת אסיה.
הייבוא הגרמני מהודו על בשנת 2013 על כ-21.6 מיליארד דולר. הייבוא ההודי מגרמניה עמד בשנת 2014 על כ-14.33 מיליארד דולר.
גלובליזציה גאו-פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו וגרמניה מבקשות להיות חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, והן הצטרפו עם יפן וברזיל כדי לתאם את מאמציהן באמצעות ה-G4. בפסגת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר 2015, דחו בעלות הוטו במועצת הביטחון את האפשרות להצטרפות הודו וגרמניה למועצת הביטחון מחשש לדילול כוחן.
שיתוף פעולה תרבותי וחינוכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה תומכת בתוכניות חינוך ותרבות בהודו.
שתי המדינות הקימו את מרכז המדע והטכנולוגיה ההודי-גרמני בניו דלהי במטרה לקדם מחקר ופיתוח משותף בתחומי האנרגיה, הסביבה וטכנולוגיות הפחם והמים.
יחסים דיפלומטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה מחזיקה בשגרירות בניו דלהי והודו מחזיקה בשגרירות בברלין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Ups and Downs of Indo-German Relations". Deutsche Welle. 26 בינואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pallavi Sharma (2007-10-31). "Indo-German relations". Newstrack India. נבדק ב-2008-10-08.
- ^ "The Ups and Downs of Indo-German Relations". 26 ינו' 2010.
{{cite news}}: (עזרה)
