לדלג לתוכן

יחסי אורוגוואי–פינלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אורוגוואיפינלנד
אורוגוואיאורוגוואי פינלנדפינלנד
אורוגוואי פינלנד
שטחקילומטר רבוע)
176,215 338,145
אוכלוסייה
3,385,791 5,619,833
תמ"ג (במיליוני דולרים)
77,241 300,187
תמ"ג לנפש (בדולרים)
22,813 53,416
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי אורוגוואי–פינלנד הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של פינלנד לרפובליקה המזרחית של אורוגוואי. שתי המדינות חברות באו"ם.

בשנת 1918 קיבלה פינלנד את עצמאותה מרוסיה לאחר מלחמת האזרחים הפינית. באוגוסט 1919 הכירה אורוגוואי בעצמאות פינלנד וב-21 במרץ 1935 שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים.[1] בניגוד לארגנטינה או ברזיל, מעט מאוד פינים היגרו לאורוגוואי. במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה ברית המועצות לפינלנד במהלך מלחמת החורף. אורוגוואי תמכה בפינלנד בצורה דיפלומטית במהלך המלחמה וכמחווה, תרמה אורוגוואי 100 אלף פסו ו-10,563 פחיות של 350 גרם קורנביף לעם הפיני.[2] מאז תום המלחמה היחסים בין פינלנד לאורוגוואי נותרו הדוקים.

בשנת 2007, UPM, חברת נייר פינית, פתחה טחנת נייר בפראי בנטוס שבאורוגוואי, ממש מעבר לנהר מארגנטינה. במהלך הקמת הטחנה הגישה ארגנטינה תלונה נגד החברה וממשלת אורוגוואי בה נכתב כי זיהום אפשרי של הנהר על ידי הטחנה. נהר אורוגוואי משותף לשתי המדינות ומוגן על ידי אמנה, המחייבת את שני הצדדים ליידע את האחר על כל פרויקט שעלול להשפיע על הנהר. מלבד נושא הזיהום, ארגנטינה טענה כי ממשלת אורוגוואי לא ביקשה אישור לבנות את הטחנה. אירוע דיפלומטי זה נודע בתור סכסוך טחנת הנייר של נהר אורוגוואי. המחלוקת הובאה בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) שאמר כי אורוגוואי הפרה את התחייבויותיה הדיוניות להודיע לארגנטינה על תוכניותיה אך לא הפרה את התחייבויותיה הסביבתיות על פי האמנה ולכן המפעל הפיני יכול להמשיך בפעילותו.[3]

בשנת 2013, אורוגוואי פתחה שגרירות בהלסינקי.[1] בספטמבר 2014 ביקר הנשיא חוסה מוחיקה בפינלנד, ראש המדינה הראשון של אורוגוואי שעשה זאת.[4] בשנת 2016 ביקר נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, באורוגוואי. בפברואר 2017, נשיא אורוגוואי, טאבארה ואסקס, ערך ביקור ממלכתי בפינלנד.[5] בשנת 2019 הודיעה חברת UPM הפינית כי תקים בית חרושת שני לנייר באורוגוואי.[6]

הסכמים דו-צדדיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין בו שוכנת שגרירות אורוגוואי בהלסינקי

שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים כגון הסכם לקידום והגנה על השקעות (2004); הסכם למניעת כפל מס ומניעת העלמת מס ממס הכנסה (2011); הסכם לשיתוף פעולה במכס (2017) ומזכר הבנות לשיתוף פעולה בחינוך (2017).[7][8][1]

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]