יחזקאל חרלף
 | |
| לידה |
אוגוסט 1897 ב' באלול תרנ"ז  |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1949 (בגיל 51) ה' באדר תש"ט חיפה, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
  | |
יחזקאל אליהו חרלף (או חרל"פ; 30 באוגוסט 1897 - 6 במרץ 1949[1]) היה פעיל ציבור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחזקאל חרלף נולד בבקלרובה (Bakałarzewo), פלך סובאלק (Powiat suwalski) האימפריה הרוסית (פולין), ליעקב, מצאצאי הגר"א, ואמו פייגה חנה בלאוס הייתה מצאצאי ר' ישראל מסלנט, מייסד שיטת המוסר בליטא. אביו יעקב, שהיה רב העדה האשכנזית בטביליסי[2], נמלט מבקלרובה לטביליסי והתיישב שם. יחזקאל חרלף למד בישיבות סובאלק, סלונים, נובהרדוק ולידא. לאחר מכן למד בבית ספר למסחר בטביליסי והיה מורה בגימנסיה עברית בטיפליס.
את פעילותו הציבורית החל עוד בהיותו בגאורגיה. היה ראש הסתדרות צעירי ציון בקווקז שמרכזה היה בטביליסי[3]. בדו"ח שמסר חרלף למערכת "הפועל הצעיר" (ט"ו 4 עצ' 12-13) הוא כתב כי לאחר הפרוד בצעירי ציון הודיע סניפי צעירי ציון בגאורגיה לחרקוב שהם רואים את עצמם חלק מצעירי ציון ולא ישמעו למרכז החרקובי. עובדה שהייתה לה משמעות חשובה לאור מקומה המיוחד של התנועה הציונית בגאורגיה בשנים 1919-1921 כחוליה המקשרת היחידה בין התנועה הציונית באירופה לבין רוסיה[4]. חרלף היה גם חבר הוועד הציוני ליהודי גאורגיה, חבר הנהלת הוועד הלאומי ליהודי טיפליס, ציר לוועידה הציונית הכל-רוסית ולוועידת צעירי ציון בפטרוגראד 1917.
בשנת 1921 עלה לארץ ישראל. עם עלייתו עבד כפועל בחקלאות ובבניין. בשנת 1923 התיישב בחיפה ועסק בראיית חשבון ופעילות ציבורית. בשנת 1925 נשא לאישה את דבורה בת ברוך רובינשטיין[5] (1901-1991), ממשפחה ציונית ידועה . הוא היה פעיל בחיי ציבור הפועלים בארץ כראש קבוצת קווקז-טורקסטן, ציר לוועידות הפועל הצעיר וחבר מועצתה, בא כח המרכז החקלאי במגדיאל והסביבה, ציר לוועידות השנייה והשלישית של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וחבר מועצתה וממייסדי קואופרטיב התחבורה "חבר" (בפברואר 1934) בחיפה ומנהלו[6].
חרלף היה חבר הוועד הפועל והמזכירות של מועצת פועלי חיפה, רואה חשבון וחבר הנהלת ועד קריית חיים בשנותיו הראשונות. כחבר הנהלת קריית חיים תמך חרלף בקבוצה שהתנגדה לאנטי-דתיים בפרשת סתימת הדלתות. המחלוקת, שהחלה ב-1932, התגלעה בעניין התנגדות להקמת בית כנסת ביישוב. במחלוקת היו מעורבים גם רבה הראשי של חיפה, הרב מרכוס, ראשי הוועד הלאומי, הרבנים זאב גולד ומאיר ברלין וברל כצנלסון. בשיאה של הפרשה, בראש השנה ה'תרצ"ה, סתמו חברי הקבוצה האנטי-דתית את דלתות בית העם כדי למנוע את כניסת המתפללים, וזאת למרות שהצעת חרלף להיענות לבקשה זכתה ברוב גדול במועצת העיר, קודם לכן. התערבותו של חרלף יחד עם אריה אפרת, שהיו חברי ההנהלה, הביאה לפשרה כאשר הדתיים שוכנעו להקים את בית הכנסת ברחוב הראשונים (במקום רחוב הגדוד העברי שהיה רחוב ראשי)[7]. סגן המזכיר הראשי של קהילת חיפה. חבר הוועד הפועל של המוסד ללשון ולתרבות.
במלחמת העצמאות התמנה למזכיר ועדת המצב, שדאגה לפליטים יהודים[8]. היה פעיל בתנועת הפועל הצעיר ובהמשך במפא"י ושימש מזכיר מועצת פועלי חדרה. ניהל את לשכת הגיוס של חיפה בזמן מלחמת העולם השנייה. נחטף ונפצע בידי חברי אצ"ל (1944) כתגובה על פעולת ההגנה נגד משתמטים. במשך שנים רבות היה פעיל בבית משפט השלום העברי ועד פירוקו של מוסד זה שימש סגן יושב ראש מחוז חיפה.
נפטר בחיפה ב-ה' באדר תש"ט ב-6 במרץ 1949 ונקבר בחוף הכרמל.[9]
רחוב יחזקאל (חרל"פ) שבשכונת רמות רמז בחיפה נקרא על שמו[10]. פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר" וב"דבר".
הוא אביהם של עמירם חרלף ואראלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "יחזקאל אליהו חרלף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1221
- עמירם הרלף, בית אבי, 1996
- יחזקאל חרלף, ג. הקבוץ והאגודה המקצועית, הפועל הצעיר, 13 בנובמבר 1925
- יחזקאל חרלף (שנה למותו), דבר, 22 בפברואר 1950
- לי. ברטונוב, דבר, 14 במאי 1950
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחזקאל חרלף, הצופה, 7 במרץ 1949
- ^ תמונת המצבה של רבי יעקב בבית הקברות האשכנזי בטביליסי מתוך הבלוג, סבא רבא של יואב איתיאל / איתי בחור.
- ^ ז. פייקין, ח. חרלאף, ל. בט, מגרוּזיה, הפועל הצעיר, 23 ביולי 1920
- ^ יעקב בר חיים, תנועות מחתרת ציוניות בברית המועצות - מפלגת "צעירי ציון"
- ^ ברכות לנישואין, הפועל הצעיר, 21 במאי 1925
- ^ תולדות קואופרטיב "חבר" באתר אגד.
- ^ * צבי גנין, קריית חיים ארלוזורוב – ניסיון באוטופיה עירונית, 1933–1983, הוצאת ועד קריית חיים, באמצעות הוצאת מילוא, 1984, (עמ' 67 -עמ' 68)
- ^ ועדת המצב הוקמה בדצמבר 1947 בראשותו של זאב שרף. הוועדה חולקה לשורה של וועדות מישנה, שהכינו כל אחת בתחומה את מוסדות המדינה שבדרך: כלכלה, חוץ, שלטון מקומי, ירושלים וכיוצא באלה. חרלף הופקד על נושא הפליטים ארץ ישראל 1945-1948 - מניפה.
- ^ יחזקאל חרלף באתר GRAVEZ
- ^ אמציה פלד, רחוב יחזקאל (חרל"פ), בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
| בקרת זהויות |
|
|---|