יהודה ליב גורדין
 | |
| רבי יהודה ליב גורדין | |
| לידה |
1854 רזקנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1925 (בגיל 71 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 11 באפריל 1925 |
  | |
רבי יהודה ליב גורדין (לעיתים: גורדון; תרי"ג, 1853, רציצה – י' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925, שיקגו) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב מאיר אברהם אבא גורדין בעיירה רציצה שבמחוז ויטבסק, למד בילדותו אצל הרב המקומי, רבי ירחמיאל זיסקינד כץ, ולאחר שנעשה בר מצווה, עבר ללמוד בעיר סוויר, אצל הרב משה דנישבסקי. הוא עסק בתחומים תורניים רבים, ולמד כאוטודידקט את השפה הרוסית. נישא לחיה אסתר שרה בת ר' אלכסנדר מלר.
בהיותו בן 24, נפטר רבה של מִיכַלִישׁוֹק (בכתיב יידי: מיכאַלישאָק, בליטאית: Mikališkis) שליד וילנה, באימפריה הרוסית, הרב יהודה לייב הכהן קורליצר, ובצוואתו הורה למנות תחתיו את הרב גורדין. הוא כיהן ברבנות זו תשע שנים, ובתרמ"ו, 1886, עבר לכהן כרב בעיר אוגוסטוב הסמוכה לביאליסטוק, שהייתה אז חלק ממחוז סובאלק. למרות היותו מרקע "מתנגדי", היה מקובל גם על יהודיה החסידים של אוגוסטוב, ואף חיבר ספרון ברוסית בשם "מהי החסידות?" לבקשת אנשי ממשל רוסיים שקיבלו הלשנות רבות של מומרים בגנות החסידות. ספר נוסף שכתב באותה תקופה, אף הוא ברוסית, בשם "מהו התלמוד?", נכתב לבקשת נחום סוקולוב כמענה להתקפתו על התלמוד של אנטישמי פולני בשם גרודשצקו, שפרסם ספר בשם "מסתרי התלמוד". ספרו זה של ריל"ג שימש מאוחר יותר את ההגנה במשפט בייליס.
כהונתו כרבה של אוגוסטוב הסתיימה בתרנ"ז, 1897, אז עבר לכהן כרבה של אוסטרוב מזובייצקה כרב מוסכם על חסידים ומתנגדים, לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת על זהות הרב בין החסידים בהנהגת הרב בן ציון אוסטרובר, והמתנגדים בהנהגת הרב דוב בריש שפירא בנו של רבי יהושע יצחק שפירא המכונה "רבי אייזיל חריף". מאחר שהיה "מתנגד" מוכר, ומאידך התפרסם כמי שבקי בתורת החסידות ואף הגן עליה, יכל לאחד תחת הנהגתו את שני הזרמים בעיר. ברבנות אוסטרוב כיהן שבע שנים עד תרס"ד, 1904.
בתרס"ד נבחר לכהן כרבה של סמרגון, הוא הקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים, ובראשה העמיד את הרב זלמן יוסף אשינובסקי. הוא נשאר כמנהיגה הכללי של הישיבה, ומסר בה שיעורים מעת לעת. בסמרגון הוציא לאור את ספר דרשותיו "דגלי יהודה" ואת ספר השו"ת "דברי יהודה". בכסלו תרס"ח נפטרה אשתו חיה אסתר שרה. באותה שנה יצא לאור ספר נוסף שלו בשם "תשובות יהודה" ובו ניהל ויכוח עם רבי אברהם בורנשטיין מחבר "אבני נזר", האם קיים דין כתיבה כסדרן, גם על חלק מאות. בעקבות פולמוס זה הוציא אחד מתלמידי ה"אבני נזר" ספר המבהיר את עמדת רבו ומשיב לטענות הרב גורדין, ושמו "מלחמות יהודה"[1].
בתרע"ג, 1913 נבחר לכהן כרבה של לומז'ה, זמן מה לאחר מינויו פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עסק בצרכי יהודי העיר מול שלטונותיה המתחלפים. כשנכבשה לומז'ה בידי הגרמנים, למד גרמנית ברמה שאיפשרה לו לנהל שיחה עם נציגי הצבא בעיר, וכך עשה גם בפולנית עם תחילת השלטון הפולני. כרבה של העיר גילה אחריות גם לישיבת לומז'ה ובשנת 1925 נסע לשיקגו כדי להתרים נדיבים עבור הישיבה.
הופעתו בשיקגו, כשהוא נושא את נאומיו באנגלית, עשתה רושם על היהדות החרדית בשיקגו, והם בחרו למנותו כרבה הראשי של שיקגו. הוא הסכים לקבל על עצמו את המינוי, אך בעודו מתכונן להיכנס למשרתו זו, חלה ונפטר בשיקגו בי' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925. הוא נקבר בהלוויה המונית בשיקגו[2].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דברי יהודה, ורשה תרס"ד - שאלות ותשובות בהלכה
- דגלי יהודה, ורשה תרס"ד - דרושים
- תשובות יהודה, וילנה תרס"ח - שאלות ותשובות בהלכה
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בניו מאיר אבא גורדין, מחנך, סופר יידיש, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל. וחיים זאב גורדין, אף הוא פעיל אנרכיסטי רוסי, הכינו מפתחות לכתביו.
- בתו מאשה[3] וחתנו הרב חיים דוד רגנשברג נסעו עמו לשיקגו ונשארו בה. חתנו כיהן כראש ישיבת "בית מדרש לתורה" בעיר וכראש בית הדין של "מועצת הרבנים בשיקגו", ולאחר מכן ראש ה-"Hebrew Theological College" בסקוקי[4]. הוא מחבר הספר "משמרת חיים". לאחר פטירתו הועלה לקבורה לבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. "מכון רגנשברג" להלכה והוראה בירושלים-שיקגו, נקרא על שמם.
- בתו בלומה רזיאל (1914-1884), אמם של מפקד האצ"ל, דוד רזיאל, וחברת הכנסת מטעם חרות, אסתר רזיאל-נאור[5].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות הגאון ר' יהודה ליב גורדין זצוק"ל, בתוך: משה הרשלר (עורך), סדר הגט עם פירוש ברכת המים... להרב... ר' מיכל ר' יוזפס, ירושלים: מכון שלם, תשמ"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות הגאון ר' יהודה ליב גורדין זצוק"ל, באתר היברובוקס
- 'גורדין, ר' יהודה לייב ב"ר מאיר-אברהם-אבא', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 38 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1236).
- הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, הג"ר יהודה ליב גארדין זצ"ל - "הגאון מלאמזא", בתוך: ישורון (מאסף תורני), ג, ירושלים-ניו יורק, תשנ"ז. עמ' תרמט-תרעח, באתר היברובוקס
יהודה ליב בן מאיר אברהם אבא גורדין (1853-1925), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי יהודה ממלוק, מלחמות יהודה, פיוטרקוב תרס"ח, באתר היברובוקס.
- ^ צילום כתבה על ההלוויה ותמונת חלק מקהל המלווים.
- ^ הרבנית מ. רגנשברג ז"ל (למלאות "שלושים" לפטירתה), חרות, 17 בפברואר 1959.
- ^ [1]
- ^ אב"א אחימאיר, שתיים שלש פגישות, חרות, 10 במאי 1950; אבא גורדין, אילו שמע קמיינייב בקולי, חרות, 20 ביוני 1958; בלומה רזיאל - איננה, חרות, 3 במרץ 1959; מודעת אבל, חרות, 3 במרץ 1959.
| בקרת זהויות |
|
|---|