יהודה אבן תיבון
 | |
| לידה |
1120 גרנדה, זירים  |
|---|---|
| פטירה |
1190? (בגיל 70 בערך) מרסיי, צרפת |
| מדינה |
ספרד, צרפת |
| תקופת הפעילות |
?–1190 |
| צאצאים |
שמואל בן יהודה אבן תיבון |
  | |
יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד. כונה "אבי המעתיקים". היה אביו של שמואל אבן תיבון ובן למשפחת אבן תיבון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה נולד בשנת 1120 בגרנדה, בצעירותו בהיותו כבן שלושים, נאלץ לעזוב את עיר מולדתו בגרנדה ועבר לפרובאנס שבדרום צרפת, ככל הנראה עקב פלישת אל-מוואחידון (שושלת מוסלמית קיצונית שהשתלטה על ספרד וצפון-אפריקה), שגזרו שמד על הלא-מוסלמים.
בפרובאנס עסק ברפואה בעיר לונל ושירת בין השאר גם אבירים, נסיכים והגמונים. בעיר זו התקיימה ישיבה תחת חסותו של ראש העדה וגדול הדור הרב משולם בן יעקב מלוניל וחמשת בניו, שתמך מכספו בסיוע עשירי הקהילה בישיבה ובחכמיה, ואבן תיבון למד בישיבה זו.
אבן תיבון נודע כאחד מטובי הרופאים. היו לו מהלכים וקשרים בבתי שרים והגמונים. כשעבר הנוסע רבי בנימין מטודלה בלוניל, מצא שם בין גדולי חכמיה גם את "רבי יהודה הרופא בן תבון הספרדי". היה בקשרי ידידות גדולים עם רבי זרחיה הלוי "בעל המאור".
נפטר ונקבר בלוניל אחרי שנת 1190[1].
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן תיבון רחש חיבה גדולה לספרים, והחזיק בספרייה גדולה. אבן תיבון היה המתרגם הראשון של כתבים של סופרים ומשוררים מספרד אשר כתבו בערבית; הוא תרגם את כתביהם לעברית למען היהודים בארצות אירופה, שלא הכירו את השפה הערבית.
על שם פועלו זה הוא כונה "אבי המעתיקים". גם ראש העדה, רבי משולם בן יעקב מלוניל, שהיה מידידיו, עודדו לתרגם לעברית את ספרי חכמת ישראל, שהיו כמעט כולם כתובים ערבית. במשך 25 שנה עסק בתרגום ספרי המופת של הפילוסופיה היהודית שנכתבו בערבית-יהודית.
כתבים שתרגם:
- "חובות הלבבות" של רבנו בחיי אבן פקודה
- "תיקון מידות הנפש" ו"מבחר הפנינים" של רבי שלמה אבן גבירול
- ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי
- ספר הדקדוק של רבי יונה אבן ג'נאח
- "ספר האמונות והדעות" של רב סעדיה גאון
בנוסף לכך גם כתב, סמוך לשנת 1190, צוואה ושמה "מוסר אב", המלמדת פרטים רבים על חייו ועל חיי בנו, שמואל אבן תיבון.
| תקופת חייו של הרב יהודה אבן תיבון על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה שטיינשניידר, תולדות רבינו יהודה אבן תבון, ב"הכרמל", 9 במרץ 1868.
- איגרת רבינו יהודה בר שאול אבן תיבון, מכון מראה - קרית ספר ה'תשס"ז. במבוא מאת הרב צפניה שרעבי.
- אוצר השירה והפיוט, ג, עמ' 476, מס' 1487.
- האנציקלופדיה היהודית, IV, 1904, p. 544-545.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוסר אב, צוואתו של רבי יהודה לבנו שמואל, באתר HebrewBooks
- כתבי יהודה אבן תיבון בפרויקט בן-יהודה
- יהודה אבן תיבון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אבן תבון, יהודה בן שאול", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 65–66, באתר היברובוקס
- יהודה אבן תיבון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, חובות הלבבות בתרגום יהודה אבן תיבון, וינה, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, אמונות ודעות, סנט פטסבורג, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יהודה בן שאול אבן תבון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל