טיוטה:יום פורים המשולש

תבנית {{חג}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

"יוֹם-חַג פּוּרִים הַמְּשֻׁוּלָּשׁ" או נקרא גם "יוֹם פּוּרִים מְּשֻׁוּלָּשׁ" מתרחש פעם בכמה שנים כאשר יום ט"ו באדר חל ביום שבת באופן זה מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד באדר, ט"ו באדר, וט"ז באדר, כלומר: פורים משתרע על פני שלושה ימים רצופים תוך העברת ארבעת מצוות הפורים שאינן יכולות להתקיים בשבת, לערב שבת וליום ראשון. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את קריאת המגילה ואת מתנות לאביונים נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים משלוחי מנות.

כללי ופרטי יום פורים המשולש

"פורים משולש" הוא כינוי מקובל למצב ההלכתי שנוצר כאשר פורים המוקפים, ט"ו באדר, חל בשבת (המקרה המקביל, שבו י"ד באדר חל בשבת, אינו אפשרי לפי כללי הלוח העברי הקבוע). מסיבות שונות, חלק ממצוות פורים אינן יכולות להתקיים בשבת, ובשל כך, על פי השיטה המקובלת, מקיימים חלק מהן ביום ששי וחלק מהן ביום ראשון. מצב זה מכונה "פורים משולש" מכיוון שמצוות החג מתפרסות על שלושה ימים רצופים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק בכ-11.5% מהשנים, באותן שנים בהן חל ערב פסח בשבת (שנות השא, זחא והחא).

הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. במשנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ב' נאמר שכאשר פורים חל בשבת, מקדימים לקרוא את המגילה ביום שישי, י"ד באדר (שבו קוראים גם בני הפרזים). בתלמוד מבואר כי אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, אסרו חז"ל לקראה בשבת משום גזירה דרבה: "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים". הקריאה אינה יכולה להידחות ליום ראשון, מפני שאין קוראים את המגילה לאחר יום ט"ו באדר. הסבר אחר לאיסור הקריאה בשבת נובע מהזיקה בין קריאת המגילה למצוות מתנות לאביונים, שאינן יכולות להינתן בשבת (שהשימוש בכסף אסור בה). טעם זה מחייב גם את הצמדת הענקת המתנות לאביונים לקריאת המגילה, ולכן שתי המצוות מתקיימות ביום שישי.

"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..."

מועד עריכת סעודת פורים פחות ברור. אף על פי שלכאורה אין מניעה לקיים סעודה זו בשבת, נאמר בתלמוד הירושלמי שאין לקיימה בשבת, כדי לא לערב בין שמחת הפורים, הנקבעת בידי אדם, לשמחת השבת, הקבועה ועומדת מששת ימי בראשית. בשל כך, קובע הירושלמי, יש לדחות את הסעודה ליום ראשון. נימוק נוסף שלא לעשות את הסעודה בשבת הוא שהסעודה תלויה במשלוח מנות (שנועד לצורכי הסעודה), ואין לשלוח מנות בשבת (או בשל איסור הוצאה מרשות לרשות או בשל איסור קניין בשבת). כיוון שאין התייחסות לנושא בתלמוד הבבלי, רוב פוסקי ההלכה הראשונים פסקו לפי התלמוד הירושלמי, וכתבו שמאחרים את הסעודה ליום ראשון. מקצת מהראשונים קיבלו את דעת הירושלמי שלא לעשות סעודה בשבת, אך הכריעו שעדיף להקדים אותה ליום שישי, יחד עם קריאת המגילה. ברם, ראשונים רבים דחו את דברי הירושלמי, וקבעו שיש לערוך את הסעודה בשבת. התפרסמו במיוחד דברי רבי לוי בן חביב, רבה של ירושלים במאה ה-16, שהכריע כראשונים אלה, ונהג למעשה לערוך סעודת פורים ולשלוח מנות בשבת עצמה. רוב הפוסקים דחו את ראיותיו של רבי לוי בן חביב, וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק לפי התלמוד הירושלמי, וכך המנהג הרווח כיום – לערוך את סעודת הפורים ולשלוח מנות ביום ראשון. בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת רבי לוי בן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמעת שיטתו.^{[דרוש מקור]}

בתלמוד הבבלי נאמר שיש לשאול ולדרוש בהלכות פורים בשבת זו. לדעת הרמב"ם זהו חיוב מיוחד משום שנגרעה קריאת המגילה, ואילו לדעת השולחן ערוך זה חיוב בפורים שכזה ככל המועדים.

קטעי וידאו על פורים

סדר הדברים לפי הדעות שהתקבלו להלכה ולפי המנהג הרווח:

• ביום שישי, י"ד באדר – קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים. מצוות מתנות לאביונים צמודה למגילה מכיוון שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה.
• ביום שבת, ט"ו באדר – מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומוסיפים בתפילת העמידה ובברכת המזון את תפילת "על הנסים". בנוסף, נוהגים להפטיר את הפטרת שבת זכור, "פקדתי את אשר עשה עמלק".
• ביום ראשון, ט"ז באדר – שולחים משלוח מנות ומקיימים את סעודת פורים, לרבות שתיית יין. מצוות משלוח מנות צמודה לסעודת פורים, מפני שטעמה הוא שהמנות ישמשו לסעודת החג.

שכיחותו של חג פורים משולש

יום פורים משולש נקרא אירוע נדיר יחסית, המתרחש בממוצע פעם ב-9 שנים (10.5%). אמנם בזמן חז"ל שקידשו את החודש על פי הראיה של 2 עדים היה יכול לחול בשבת הן י"ד באדר והן ט"ו באדר. בימינו, על פי הלוח העברי, רק פורים הנחגג בערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר (הנקרא שושן פורים) יוכל לחול בשבת. בשנה בה חל פורים משולש, יחול תמיד ערב פסח בשבת, ואז ליל הסדר חל בליל יום ראשון שבשבוע.

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.