חנא חדד
 | |
| לידה |
19 באפריל 1919 טורעאן, הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 2020 (בגיל 101) טורעאן, ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 משטרת ישראל |
| דרגה |
 סגן ניצב |
  | |
| מדינה |
ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה |
מפלגת העבודה הישראלית | ||||
| סיעה | העבודה | ||||
| |||||
| |||||
| | |||||
חנא חדד (בערבית: حنا حداد; 19 באפריל 1919 – 5 באוקטובר 2020) היה איש ציבור ערבי-ישראלי. שירת במשטרת ישראל והגיע לדרגת סגן ניצב. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-13 והיה סגן יושב ראש הכנסת, ועוזר שר המשטרה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשטרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חדד עמד בראש הצח"מ (צוות חקירה מיוחד) הראשון שחקר את הרצחה של רחל הלר. חקר את יורם ביכונסקי כחשוד ברצח.
פרשת רצח ידועה נוספת שחדד פענח הייתה רצח חיים אפרג'ן בתחילת שנות השבעים. אפרג'ן היה סרסור ודמות בולטת בעולם התחתון של חיפה. הוא נקלע לסכסוך עם עבריין אחר, ראובן וגנר, בעניין העסקתה של פרוצה. לאחר שווגנר ניצל היעדרות של אפרג'ן על מנת לתפוס בעלות על היצאנית, תבע אפרג'ן ממנו פיצויים בסכום 20,000 ל"י. וגנר שכר את שירותיהם של אבוטבול, מזרחי ועבאס על מנת להיפטר מאפרג'ן. אלה העלו בתואנה תמימה את אפרג'ן למכוניתם, שם הכו אותו עד מוות. את גופתו השליכו במחצבה נטושה בכרמל ושרפו אותה על מנת להקשות על זיהויה. גופה מפוחמת זו הייתה נקודת המוצא היחידה של חדד, שנתמנה לחקור בפרשה. אחרי שהתגבר על בעיית הזיהוי בתוך מספר ימים, נוכח חדד כי הוא ניצב בפני חומה אטומה של שתיקה. אנשי העולם התחתון סירבו לשתף פעולה עם המשטרה, והחקירה נכנסה למבוא סתום. חדד הקים צוות של 11 חוקרים, אשר פשטו על מקומות הבילוי והעסקים של העולם התחתון החיפאי בניסיון לדובב את חבריו, אולם ללא הועיל. חדד הפנה את מאמצי הצוות לכיוונן של היצאניות החיפאיות, ואלו החלו לחקור אותן בזו אחר זו. לאחר חודש של פעילות מאומצת, הצליח חדד למצוא את קצה החוט הראשון, ולאחריו הגיע עד מהרה למוציאים להורג של אפרג'ן. הוא עצר את הרוצחים ואת שולחם ועימת אותם זה כנגד זה. בשכנועיו של חדד ניאות אחד הרוצחים לשמש עד מדינה, והפליל את כל חבריו. בית המשפט גזר על כל הנאשמים מאסר עולם.[1]
אחיינו של חדד הוא החוקר הפרטי סגן-ניצב בדימוס סוהיל חדאד. בנו הוא סגן-ניצב בדימוס זאהי חדאד, ואחיינו עורך הדין יוסף חדאד.
בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר צאתו לגמלאות, החל להיות פעיל בפוליטיקה. לקראת הבחירות לכנסת העשירית התמודד בראשות רשימה עצמאית שנקראה "רשימת האחווה הערבית", שקיבלה כ-8,000 קולות, שהם 0.4 מהקולות (אחוז החסימה עמד אז על 1%), והרשימה כשלה לעבור את אחוז החסימה. היה חבר משלחת ישראל באו"ם בשנת 1988 והיה עוזרו של שר המשטרה. כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 מטעם מפלגת העבודה, החל מ-5 ביולי 1995, והיה חבר בועדת חינוך ותרבות ובוועדת הפנים והגנת הסביבה בנוסף כיהן כסגן יושב ראש הכנסת.
חדד נפטר בטורעאן ב-5 באוקטובר 2020. הוא השני מבין חברי הכנסת לדורותיהם שהאריך ימים מעבר לגיל 100 (הראשון היה יושב ראש הכנסת לשעבר יצחק ברמן).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנא חדד, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)- חנא חדד, באתר כנסת פתוחה
- אל אשכנזי, החוקר שפתר 22 מקרי רצח, והיה בטוח: בפרשת רחל הלר נכלא האיש הלא נכון, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברוך לשם, רצח רחל הלר: אנטומיה של חקירה, הוצאת עידנים, 1978 עמ' 17–18.