לדלג לתוכן

חולית של חודורובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חולית של חודורובסקי
Jodorowsky's Dune
בימוי פרנק פאביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה קורט שטנזל
מדינה ארצות הברית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Sony Pictures Classics עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 במאי 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו jordorowskysdune
www.jodorowskysdune.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חולית של חודורובסקי הוא סרט תעודה אמריקאי-צרפתי משנת 2013 בבימויו של פרנק פאביץ'. הסרט בוחן את הניסיון השאפתני אך הכושל של במאי סרטי הפולחן אלחנדרו חודורובסקי לעבד את ספרו של פרנק הרברט, "חולית", אפוס מדע בדיוני משנת 1965, באמצע שנות ה־70.

בשנת 1971, חברת ההפקה אפג'אק אינטרנשיונל (APJ) בראשות מפיק הסרטים ארתור פ. ג'ייקובס רכשה בזכויות לעיבוד קולנועי של חולית. ברם, ג'ייקובס נפטר בשנת 1973 לפני שניתן היה להתחיל בהפקת הסרט.[1]

בדצמבר 1974 רכש קונסורציום צרפתי בראשות ז'אן פול גיבון את זכויות הסרט מידי APJ, כאשר הבמאי אלחנדרו חודורובסקי נבחר לביים.[1] יחד עם המפיק הצרפתי מישל סיידוקס, חודורובסקי החל בפניה בין היתר לווירג'ין רקורדס (אנ') בעלת הזכויות הפצה לאמני הרוק המתקדם טנג'רין דרים (אנ'), גונג ומייק אולדפילד לפני שבחר לבסוף בפינק פלויד ומגמה עבור החלק המוזיקלי; האמנים ה.ר. גיגר, כריס פוס וז׳אן ז׳ירו (הידוע בכינויו מוביוס) לעיצוב תפאורה ודמויות; דן אובאנון עבור אפקטים מיוחדים; וסלבדור דאלי, אורסון וולס, גלוריה סוונסון, דייוויד קאראדין, מיק ג'אגר, אודו קיאר, אמנדה ליר ואחרים לתפקידי מפתח בצוות השחקנים.[2] חודורובסקי התכוון שבנו ברונטיס, בן 12 בתחילת ההפקה המקדימה, יככב בסרט בתפקיד פול אטריידס.

הסופר פרנק הרברט נסע לאירופה בשנת 1976 רק כדי לגלות ששני מיליון דולר מתקציב 9.5 מיליון דולר כבר הושקעו בהפקה מוקדמת וכי התסריט של חודורובסקי צפוי להביא לסרט באורך 14 שעות ("זה היה בגודל של ספר טלפונים", הרברט צוטט מאוחר יותר). חודורובסקי לקח חירויות יצירתיות עם חומר המקור, אך הרברט ציין כי הוא וחודורובסקי ניהלו יחסי ידידות.[דרוש מקור][מפני ש...] לאחר שנתיים וחצי פיתוח, הפרויקט השאפתני נתקע בסופו של דבר מסיבות תקציביות כיוון ש־5 מיליון דולר עדיין היו חסרים כדי להשלים את התקציב הכולל של 15 מיליון דולר.

לאחר שחלפו זכויות הסרט בשנת 1982, הן נרכשו על ידי המפיק האיטלקי דינו דה-לורנטיס, שהוציא בסופו של דבר את הסרט "חולית" מ־1984 בבימויו של דייוויד לינץ'. ב־2021 יצא לאקרנים עיבוד חדש של "חולית" בבימויו של דני וילנב.

אמן הקומיקס עטור השבחים ז'אן 'מוביוס' ז'ירו עבד יחד עם חודורובסקי ליצירת סטוריבורד שהורכב מ־3,000 איורים המתארים את הסרט כולו.[3]

סלבדור דאלי אמור היה לשחק את הקיסר וטען שהוא רוצה להיות השחקן בעל השכר הגבוה ביותר בהיסטוריה של הוליווד. הוא ביקש 100,000 דולר לשעה כדי לשחק בסרט. חודורובסקי הציע לשלם לו 100,000 דולר לדקה, אך אז צמצם את סצנות הקיסר כך שדאלי יהיה נדרש ללא יותר מ־3–5 דקות כששאר שורותיו נאמרות בידי מעין כפיל רובוטי; דאלי הסכים בתמורה לכך שיתאפשר לו להחזיק את קיסר "הבובה" במוזיאון שלו לאחר סיום הצילומים.[3]

סירובו של חודורובסקי להתפשר על משך הריצה של חולית היה לסיבה עיקרית שהסרט לא הופק לבסוף. הוליווד לא רצתה שאורך הסרט יעלה על שעתיים. חודורובסקי הרגיש ש־10 עד 12 שעות יתאימו יותר לעיבוד מסוג זה.[3]

הסרט מציין כי התסריט של חודורובסקי, הסטוריבורד הנרחב והאמנות הקונספטואלית שהוכנה נשלחו לכל אולפני הקולנוע הגדולים, וטוען כי אלה השפיעו והיוו השראה להפקות סרטים מאוחרות יותר, כולל מלחמת הכוכבים, סדרת סרטי הנוסע השמיני, פלאש גורדון, סדרת סרטי שליחות קטלנית, והאלמנט החמישי. בפרט, צוות האמנים שהרכיב חודורובסקי עם אוברון, פוס, גיגר וז'ירו, המשיך לשתף פעולה בסרט הנוסע השמיני מ־1979.

"זו הייתה התחייבות נהדרת לעשות את התסריט," אומר חודורובסקי בסרט. בהתייחסותו לספרו של הרברט, הוא אומר: "זה מאוד, זה כמו פרוסט, אני משווה את זה לספרות גבוהה."

בסוף הסרט מסכם כי מאמציו של חודורובסקי לא הלכו לריק, וכי הוא וז׳ירו מיחזרו חלק ניכר מהקונספטים שלהם עבור "The Incal", "The Metabarons" ו־"The Technopriests" סדרת רומנים גרפיים שהחלה להתפרסם בשנת 1980.[3]

הפרויקט הוכרז רשמית במאי 2011.[4] הבמאי פאביץ' צילם סדרת ראיונות נרחבת עם השחקנים העיקריים המעורבים בעיבוד הכושל של שנות השבעים, וצילם בצרפת, שווייץ, בריטניה וארצות הברית.

בכורת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חולית של חודורובסקי" הוקרנה לראשונה ב"שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן 2013 במאי 2013.[5] סוני רכשה את זכויות הפצת הסרט בצפון אמריקה ביולי 2013,[6] ומאוחר יותר הודיעה על תאריך יציאה לקולנוע ב־7 במרץ 2014.[7] הסרט יצא ב־DVD וב־VOD ב־8 ביולי 2014.

הסרט זכה לשבחי המבקרים וזכה במספר פרסים. וראייטי כינתה אותו "סרט פולחן מלהיב את המוח" ונכתב כי הבמאי פאביץ' מביא תאוריה משכנעת: שגם שלא הופק לבסוף, הסרט הביא לכדי ביטוי את סוג התודעה הקולקטיבית שחודורובסקי ניסה להביא באמצעות העלילה, שטפטפה מטה כדי להשפיע על סרטי מדע בדיוני אחרים שבאו בעקבותיה". ההוליווד ריפורטר הכריז כי "הסרט התיעודי המשעשע הזה עשה מקרה טוב לאפוס המופלג הזה כיצירת מופת אגדית אבודה".[8] אנטרטיינמנט ויקלי בחר בסרט לאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר בשנת 2014.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Dune: Book to Screen Timeline". Duneinfo.com. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2011. נבדק ב-15 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Jodorowsky, Alejandro (1985). "Dune: Le Film Que Vous Ne Verrez Jamais (Dune: The Film You Will Never See)". Métal Hurlant. DuneInfo.com. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2011. נבדק ב-8 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 Barber, Nicholas (14 במרץ 2019). "Is Jodorowsky's Dune the greatest film never made?". BBC. נבדק ב-19 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Kit, Borys (12 במאי 2011). "Alejandro Jodorowsky's Dune Will Finally Hit Screens". The Hollywood Reporter. נבדק ב-10 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Keslassy, Elsa (23 באפריל 2013). "U.S. Fare Looms Large in Directors' Fortnight". Variety. נבדק ב-30 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Sony Classics Acquires Cannes Docu Jodorowsky's Dune". Deadline Hollywood. 11 ביולי 2013. נבדק ב-8 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Cecchini, Mike (25 באוגוסט 2013). "Jodorowsky's Dune Gets a Release Date From Sony". DenofGeek.us. נבדק ב-8 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Dalton, Stephen (19 במאי 2013). "Jodorowsky's Dune: Cannes Review". The Hollywood Reporter. נבדק ב-19 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)