חדירה (למתחם מוגן)
חדירה היא כניסה לא מורשית למתחם מוגן (מבנה, מחנה צבאי, יישוב, מדינה וכדומה). חדירה היא עוולה אזרחית של הסגת גבול ואם באה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עברה, היא גם עברה פלילית של הסגת גבול.
למניעת חדירה משמשות שלל שיטות של בקרת גישה. לאיתור חדירה לאחר שנעשתה משמשים אמצעים שונים, כגון גדר מערכת ושביל טשטוש.
לחדירה משמשות שיטות שונות, ובהן:
- התחזות למורשה כניסה, באמצעות שימוש בתעודה מזויפת או בתחפושת (למשל תחפושת של חייל).
- ניצול פרצה בגדר המקיפה את המתחם המוגן או יצירת פרצה חדשה וכניסה דרכה.
- חפירת מנהרה מתחת לגדר המקיפה את המתחם (למשל מנהרות הלחימה ברצועת עזה או כניסה אליו בדרך האוויר (למשל בליל הגלשונים).
- התגברות על המאבטח הניצב בכניסה למתחם המוגן.
חדירה מתבצעת ממניעים שונים, למשל לשם איסוף מודיעין, לשם גנבה, לשם ונדליזם ברכוש שבמתחם המוגן או באנשים הנמצאים בו ולשם השתלטות על המתחם המוגן.
במסגרת תיקון לחוק העונשין[1] נוסף לו סעיף 34י1, שזו לשונו:
- (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
- (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
- (1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
- (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
- (ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.
משמעות תיקון זה היא כי ניתן להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורצים וגנבים, לצורך הגנה על רכוש. קודם חקיקת תיקון זה, לא ניתן היה להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורץ כהגנה עצמית, ואסור היה לפגוע בפורץ כאשר כוונתו לפגיעה או גנבת רכוש, ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר שיש מעשים שייחשבו לבלתי סבירים בעליל ולא יוכלו לחסות תחת סעיף זה. כך, נקבע שנער שירה למוות באדם שהכיר שנכנס לחצר ביתו במסגרת סכסוך על עסקה למכירת אופנוע, לא יוכל ליהנות מסעיף זה, כיוון שהירי היה בלתי סביר בעליל בהתחשב במצב הדברים[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק העונשין (תיקון מס' 98) התשס"ח-2008, ס"ח
- ^ ע"פ 5184/14 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־3 באוגוסט 2016