ח'נום
מראה
תרבות | דת מצרים העתיקה |
---|---|
אב | נו |
אם | Naunet |
בן או בת זוג | Heqet, מנהית, נית', סטיס, Nebtuwi |
צאצאים | רע, ענקת, סרקת, הקא |
ח'נום בכתב חרטומים | |||
|
ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית. מהאלים הראשונים במיתולוגיה המצרית. במקור היה האל של מוצא הנילוס. הוא יצר את בני האדם מהבוץ של הנילוס על אובניים של קדר ולכן נקרא האל הבורא. הוא מתואר כאיש בעל ראש איל.
מקדשו של ח'נום באיסנא הוא אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה והוא נוצר בתקופת בית תלמי במאה ה־2 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, במיוחד בתקופת קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה). המקדש הוקדש גם לניית, הקא, סאטט ומנחיט. כיום המקדש נמצא 9 מטרים מתחת לעיר המודרנית.
מרכז הפולחן לאל ח'נום היה באי יב (קרוב לאסואן של היום). מהאי הוא שלט על מערות, שמתוכן נבע ה"חעפי", שסימל את הצפת הנילוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח'נום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
המיתולוגיה המצרית | ||
---|---|---|
הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת | |
אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד |