זרובבל גולדשטיין
 | |
| לידה |
2 בדצמבר 1899 זכרון יעקב, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1959 (בגיל 59) ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים | חיפה |
| כינויים נוספים | הבוצר |
| השכלה | בית הספר המנדטורי למשפטים |
| מקצוע | עורך דין |
זרובבל גולדשטיין (2 בדצמבר 1899 – 10 באפריל 1959) היה עורך דין וכורם, מראשוני עורכי הדין היהודים בחיפה. התמחה בעניינים אזרחיים ומקרקעין בין היתר בהקשר של גאולת קרקעות בחיפה וסביבותיה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדשטיין נולד בזכרון יעקב בשנת 1899 לאברהם זאב גולדשטיין ואדלה לבית הפלר שהוריה היו ממייסדי המושבה. אביו עסק בגידול גפנים וזיתים והיה חבר שופט בבית משפט השלום העברי במושבה. גולדשטיין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, שם זכה לכינוי "הבוצר" בשל היותו בן למשפחת כורמים, כבוגר היחיד במחזור ב'.[2]
בד בבד עם לימודיו בבית הספר המנדטורי למשפטים,[3] שימש כמזכיר ומתורגמן בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך כהונתו של השופט יוסף סטרומזה (תפקיד שקיבל בזכות שליטתו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט הבריטי בארץ ישראל: אנגלית, ערבית ועברית).[4][5][6] בשנת 1925, החל התמחות בת שנתיים במשרדם של עורכי הדין יעקב קליבנוב (לימים חבר כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים), והארי סאקר.[7][8]
עם השנים לאחר הקמת משרד עצמאי בשנת 1927,[8] הפך לאחד מעורכי הדין המובילים באזור חיפה. הוא עסק בעניינים אזרחיים ומקרקעין ושימש כיועץ משפטי של המועצות המקומיות זכרון יעקב, בנימינה ופרדס חנה. בין לקוחותיו נמנו בנקים למשכנתאות, דוגמת הלוואה וחיסכון זיכרון,[9] בנק אפותיקאי כללי, בנק אפ"ק,[10] ובנק האחוזה. בנוסף היה היועץ המשפטי לחברת כרמל מזרחי וייצג גם חברות של יזמים יהודים דוגמת מ. דיזנגוף ושות'[11] ואת המרכז המסחרי הראשון בחיפה.[12] כמו כן היה מעורב בפיתוח שכונות יהודיות בעיר, ביניהן הדר הכרמל.[13]
באותה תקופה נודע בין היתר בזכות קשריו הענפים בקרב האליטה המשפטית בחיפה, היהודית והערבית כאחד.[14][15] הוא ניצל את קשריו בקרב בעלי הון יהודים מחוץ לארץ כדי לשכנעם להשקיע בפיתוח השכונות העבריות והרחבת היישובים באזור.[16]
בין חבריו נמנו השופטים משה לנדוי, שמעון אגרנט, לימים נשיאי בית המשפט העליון של ישראל ואהרון שמש, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה.
במקביל לעבודתו כעורך דין, היה חבר באגודת הכורמים והקפיד להשתתף בבציר הענבים בזכרון יעקב בימי פגרת בתי המשפט.[17] בנוסף, היה ממקימי ארגון הרוכבים העבריים בחיפה שבו שימש כיושב ראש,[18] היה פעיל באיגוד "בני זכרון יעקב", חבר בוועד החיפאי לחקר המקרא ובאגודת בני ברית.[17]
גולדשטיין נפטר בשנת 1959 ונקבר לצד הוריו בבית הקברות בזכרון יעקב. היה נשוי לחנה לבית קפלן ואב לשלושה.[12]
בתו כרמלה נישאה למלונאי מיכאל דרזנר. אחותו, רחל בונשטיין, היא סבתא רבתא של איילת שקד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריה מהולל, עורכי הדין הראשונים בחיפה, חיפה: עבר, עתיד והווה, 1995, עמ' 147
- ^ אתר הבוגרות והבוגרים – מחזור ב', באתר קהילת בית הספר הריאלי העברי בחיפה
- ^ גמר מחזור ב' בביה"ס למשפטים, דואר היום, 15 בינואר 1925
- ^ ענת קדרון, בין לאום למקום, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2012, עמ' 167
- ^ בחינות בכתב, דואר היום, 12 בספטמבר 1922
- ^ שלמה נקדימון, שאול מייזליש, דה האן : הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל, תל אביב, 1985, עמ' 126
- ^ פתח משרד לחוד, דבר, 5 בדצמבר 1927
- ^ 1 2 מודעה עצמית, דואר היום, 2 בדצמבר 1927
- ^ מודעת אבל, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1959
- ^ הודעה למכירת מטלטלין, הארץ, 22 בינואר 1931
- ^ הודעה ממשפט השלום בחיפה, דואר היום, 1 באפריל 1935
- ^ 1 2 מודעת אבל, הַבֹּקֶר, 13 באפריל 1959
- ^ עמירם חרלף, חיי המשפט בחיפה בימי המנדט ובראשית המדינה, 2000, עמ' 87
- ^ גבריאל שטרסמן, עוטי הגלימה: תולדות עריכת הדין בארץ-ישראל, מעריב, 1985
- ^ זאב וילנאי, "חיפה בהווה" בפרויקט בן-יהודה
- ^ מודעה, דואר היום, 26 בנובמבר 1930
- ^ 1 2 יזכור עו"ד ז. גולדשטיין ז"ל, הַבֹּקֶר, 31 במרץ 1960
- ^ במוסדות ובהסתדרות, דבר, 30 בינואר 1940