זבוב הבית
זבוב הבית | |
---|---|
זבוב הבית | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי-רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | זבובאים |
תת־סדרה: | זבובים |
משפחה: | זבוביים |
סוג: | Musca |
מין: | זבוב הבית |
שם מדעי | |
Musca domestica לינאוס, 1758 | |
זבוב הבית (שם מדעי: Musca domestica) הוא חרק מסדרת הזבובאים המשתייך למשפחת הזבוביים. אזור מחייתו קשור לבני אדם (בעלי חיים סיננתרופי) ובעלי חיים ובעיקר למזונם, והוא מהווה מטרד תברואתי ופסיכולוגי עבורם.
צבעו אפור, ארבעה פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו 5–7 מ"מ. לזבוב שתי עיניים בלבד אך מספר העדשות וצרורות חיישני האור (שבתוך העין) יכול להגיע ל-2,000. העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה הלבנות והמוארכות בקבוצות של 75–100 הישר אל מזונם של הזחלים, או סמוך מאוד לו. כן מוטלות ביצים בשולי זרימות ביוב ובמאגריהן. נקבה עשויה להטיל במהלך חייה 500 ביצים.
הרימות מתפתחות בעיקר במצבורי אשפה, בגללי סוסים ופרות, ובצואת בני אדם ובעלי חיים אחרים.
משך מחזור החיים תלוי בגורמים שונים, ובעיקר בטמפרטורה. בתנאים מיטביים, נמשך המחזור, מביצה לבוגר, שבעה ימים. אורך החיים הממוצע הוא בין שבוע לשלושה שבועות, תלוי בתנאי הסביבה.[1] בתנאי מעבדה אורך חייו של הזבוב הזכר הוא 17 ימים, ושל הנקבות 29 ימים.
הזבובים ניזונים ממזון נוזלי או נוזלי-למחצה, אך מסוגלים גם לגרד ולהמס מזון מוצק, כגון גבישי סוכר.
אחד מסימני ההיכר הידועים של זבובי הבית הוא חיכוך הידיים והרגליים לעיתים קרובות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שידיהם ורגליהם משמשים גם כ-"לשונם", והם טועמים כל דבר שבא במגע עמם.
הזבובים הבוגרים מהווים מטרד קשה לבני אדם ובעלי חיים, בכך שהם חודרים לאזורי מחייתם ונוחתים על גופם. הם נמשכים למזונם, כליהם, ולחלקי גופם החשופים, ובכך מעבירים תולעים ופתוגנים שהם נושאים על גופם, בעיקר ברגליהם, בחדקם ובמעיהם. בין יתר המחלות המועברות דרך מגע הזבובים, הקאותיהם וצואתם נמנות מחלות מעיים כמו טיפוס, שיתוק ילדים, שחפת, ומחלות עיניים. במקומות רבים, המצאות של זיהומי מעיים ותחלואה אנטרית קשורה לשפע של זבובים, ובמקרים רבים הדברת הזבובים צמצמה משמעותית את התחלואה.
התפתחות ואסטרטגיית חיים
זבוב הבית נוטה לכיוון של אסטרטגיית חיים R (ברירת R) -חייו קצרים התפתחותו מהירה, והוא מעמיד כמות גדולה של צאצאים. בנוסף מחזור חיו מורכב משלבים פיזיולוגיים שונים.[2]
התפתחות הזחל נעה בממוצע בין שבועיים, בתנאים אופטימליים, עד 30 יום והתפתחותו בתוך הגולם בממוצע נעה בין יומיים לשישה ימים. הצאצאים בוקעים מביצה, ממנה יוצאים כזחל (רימה), מהזחל מתפתח גולם ומהגולם יוצא זבוב בוגר.
אלו תהליכי המטמורפוזה הפיזיולוגיים של המין כאשר בין השלבים קיימת מטמורפוזה בבית הגידול- מבית גידול חמים ולח כביצה וכזחל לבית גידול יבש וקריר כגולם.
הם ממשיכים במאפייני אסטרטגיית R ומגיעים לבגרות מינית מספר שעות בלבד אחרי בקיעתם מהגולם. גודלם תלוי בטיב המזון שאכלו בצעירותם, למעשה זבוב שבקע מהגולם לא יצמח יותר.
זבובי הבית אינם מטפלים בצאצאיהם לאחר ההשרצה. לרוב הנקבה תעמיד דור צאצאים אחד ותדחה הצעות חיזור נוספות ואילו הזכר ימשיך ויוכל להרבות פעמים נוספות לאורך חייו. אורך חיי המין נע בממוצע בין שבוע לשלושה שבועות, בהתאם לתנאי הסביבה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זבוב הבית, באתר ITIS (באנגלית)
- זבוב הבית, באתר NCBI (באנגלית)
- זבוב הבית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- זבוב הבית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- זבוב הבית, באתר GBIF (באנגלית)
- זבוב הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בלדד השוחי מסביר ״איך חרקים רואים״(הקישור אינו פעיל, 3 בפברואר 2023)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגית ארזי, זבובים והדברתם, משרד החקלאות
- ^ Murvosh C, Fye R, LaBrecque G, 1964. "Studies on the mating behavior of the house fly, Musca domestica L.". Ohio Journal of Science. 64 (4): 264–271
- ^ Sanchez-Arroyo H, Capinera J 2017. "House fly: Musca domestica". Robinson, W. 2005. Urban Insects and Arachnids: A Handbook of Urban Entomology. .Cambridge, UK: Cambridge University Press Marshall, S. 2006. Insects: Their Natural History and Diversity. Buffalo, New York: ..Firefly Books Ltd