לדלג לתוכן

זאכי אלחדיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאכי אלחדיף
דיוקנו של זאכי אלחדיף
דיוקנו של זאכי אלחדיף
דיוקנו של זאכי אלחדיף
לידה 25 בדצמבר 1890
טבריה, האימפריה העות'מאנית
נרצח 27 באוקטובר 1938 (בגיל 47)
ד' בחשוון ה'תשל"ט
טבריה, פלשתינה (א"י)
עיסוק סוחר
ראש עיריית טבריה
18 באוקטובר 192327 באוקטובר 1938
(15 שנים)
ראש ועד היהודים של בית שאן
19111914
(כ־3 שנים)
האנדרטה לזכרו של זאכי אלחדיף

יצחק זאכי אלחדיף (25 בדצמבר 1890 - 27 באוקטובר 1938) היה ראש עיריית עיריית טבריה משנת 1923[1] עד הירצחו בטבח בטבריה בשנת 1938. היה ראש העירייה היהודי הראשון בארץ ישראל.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאכי אלחדיף היה מאנשי היישוב הישן, בן למשפחה ממגורשי ספרד, אשר השתקעה בשנת 1492 באי רודוס, ובשנת 1740 עלתה לטבריה יחד עם הרב חיים אבולעפיה ותלמידיו. סבו הרב אהרן בכור אלחדיף היה רבה הראשי (חכם באשי) של טבריה. אביו הרב חיים אהרן היה ראש ישיבת רבי מאיר בעל הנס, וראש הכוללים הספרדי בעיר. אמו שמחה באה ממשפחה ספרדית מיוחסת. אלחדיף למד בחדר ובישיבה של אביו וגם בבית הספר כי"ח בעיר.

אלחדיף החל לעסוק במסחר ב-1911 ועבר לשם כך לבית שאן שם החל בפעילותו הציבורית כראש ועד היהודים של הקהילה המקומית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לטבריה ונרתם לפעילות ציבורית כשסייע לפליטים שגורשו מתל אביב וממושבות השפלה לטבריה על ידי השלטון העות'מאני.

בשנת 1923 מונה אלחדיף לממלא מקום ראש עיריית טבריה[2] כשהוא מחליף את ראש העירייה הערבי האחרון קדרי חאפז אפנדי.[3] ב־6 באוקטובר 1924 מנה מושל מחוז הגליל את אלחדיף לראש העירייה הקבוע.[4] בתפקידו זה פעל לפיתוח העיר עם חיבורה לרשת החשמל וסלילת כבישים נרחבת. כמו כן מסר את הזיכיון להפעלת חמי טבריה לחברה יהודית ויזם הקמת בתי מלון וכן את שכונת "קריית שמואל".

אלחדיף נבחר לראשות העירייה בבחירות ב־1927 ובשנית בבחירות ב־1934.

במאורעות תרפ"ט חתם על הסכם רגיעה עם מנהיגם של ערביי טבריה והסביבה, סעיד א-שיח' שהכריז: "כל עוד אני חי לא יעז ערבי להרים ידו על יהודי". למרות שקיבל איומים על חייו, סירב להלך בלווית שומר ראש.

חיים ארלוזורוב כתב על אלחדיף: "שוחחנו על ענייני הערבים, שהוא בקי בהם בתכלית. אני בטוח כי יוכל לסייע הרבה. כשנגענו בשאלה מה יש לעשות - הביע, לדעתי, דעות נבונות, המעידות על שכל בריא".[5]

ב־27 באוקטובר 1938, מספר שבועות לאחר הטבח בטבריה, נורה אלחדיף לאור היום, על ידי בנו של בעל מסעדה ערבי טברייני, שארב לו וירה בו מטווח קצר, בסמוך למסגד א-זידאני בעיר. כעבור יומיים מת אלחדיף מפצעיו. הוא נטמן בבית העלמין בעיר והותיר אחריו את רעייתו אסתר (מבית יהודה כהן), בן ובת.

בעקבות הרצח הודח מפקד "ההגנה" בטבריה, ומפקדת "ההגנה" החליטה על פעולה נגד כמה מהאחראים לפיגועים נגד יהודים בה חוסל אחד ושנים נפצעו קשה.

מאוחר יותר נתפס הרוצח, הועמד לדין והוצא להורג בכלא עכו.

זכרו של אלחדיף מונצח באחד מרחובותיה המרכזיים של טבריה וכן באנדרטה שהקימה קבוצת אמנים ביוזמת העירייה ביוני 2009 במקום בו נרצח, סמוך למסגד א-זידאני.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאכי אלחדיף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jewish Telegraphic Agency, Jew Replaces Arab As Mayor of Tiberias, ‏1923-10-24
  2. ^ סוכנות הידיעות היהודית, Jew Replaces Arab As Mayor of Tiberias (עמ' 3), ‏24 באוקטובר 1923 (באנגלית)
  3. ^ מוספטא עבאסי, ‏משפחת טברי והנהגת הקהילה הערבית בטבריה בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט, קתדרה 120 תמוז תשס"ו, עמ' 183–200
  4. ^ מוסטפא עבאסי, טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי 1948-1918, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשפ"ב (2021), עמ' 129
  5. ^ ביומנו, 6 באוקטובר 1931


ראשי עיריית טבריה
ח'אלד אפנדי עבדאללה אפנדי אל-חוסיין סעיד א-טברי קדרי חאפז אפנדי זאכי אלחדיף שמעון דהאן משה צחר מאיר אדרעי משה צחר
‏ 1877 ‏1880–1892 ‏1900–1908 ‏?–1923 ‏1923–1938 ‏1938–1950 ‏1950–1965 ‏1965–1969 ‏1969–1978
יגאל ביבי יוסי פרץ בני קריתי זוהר עובד יוסי בן-דוד רון קובי שמעון מעתוק
(ו. קרואה)
בועז יוסף
(ו. קרואה)
יוסי נבעה
‏1978–1988 ‏1988–1998 ‏1998–2003 ‏2003–2013 ‏2013–2018 ‏2018–2020 ‏2020 ‏2020–2024 ‏2024–