ולורה
| |||
ולורה | |||
מדינה | אלבניה | ||
---|---|---|---|
מחוז | ולורה | ||
נפה | ולורה | ||
ראש העיר | שפטים ג'יקה | ||
שטח | 12 קמ"ר | ||
גובה | 0 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 130,827 (2015) | ||
קואורדינטות | 40°28′08″N 19°29′28″E / 40.469°N 19.491°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.bashkiavlore.org | |||
ולורה (באלבנית: Vlora או Vlorë, ביוונית: Αυλώνα, באיטלקית: Valona, בטורקית: Avlonya) היא עיר נמל בדרום אלבניה. העיר היא בירתה הראשונה של המדינה, ובה אף הוכרזה עצמאותה ב-1912. העיר שוכנת לחופו של מפרץ ולורה, בחלקו הדרומי ביותר של הים האדריאטי. כיום היא משמשת בירתו של מחוז ולורה, ובשנת 2011 התגוררו בה 104,827 אלף תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולורה הוקמה בידי מתיישבים יוונים במאה השישית לפני הספירה בשם אאולון (Αυλών), כאחת מכמה קולוניות שהוקמו לאורך חופי איליריה. היא נזכרת לראשונה בכתביו של תלמי. מאוחר יותר שימשה עיר נמל חשובה בפרובינקיה הרומית מקדוניה.
במהלך המאה החמישית הוקמה בעיר בישופות שהייתה כפופה לפטריארך, וב-733 הוכפפה לפטריארך קונסטנטינופול. ב-1345 נכבשה העיר בידי האימפריה הסרבית, וב-1417 בידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה בה במשך כ-500 השנים הבאות, למעט אפיזודה קצרה בשנים 1691-1690, כאשר הוונציאנים הצליחו להשתלט עליה. במהלך המאה ה-16, בעקבות גירוש ספרד וגירוש פורטוגל, התיישבו בה יהודים רבים. ב-1851 נפגעה קשות ברעידת אדמה.
ב-28 בנובמבר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, הכריז בעיר איסמאיל צ'מאלי על עצמאות אלבניה[1]. ההכרזה, וטענת האלבנים לנייטרליות, לא מנעו מהיוונים לצור עליה החל ב-3 בדצמבר 1912[2], במלחמת הבלקן הראשונה[3].
בתום מלחמת הבלקן העיר הייתה לבירתה הראשונה של אלבניה. בראשית מלחמת העולם הראשונה כבשה איטליה את העיר, וזכויותיה בה עוגנו בהסכם הסודי בינה לבין מדינות ההסכמה ב-1915. איטליה המשיכה להחזיק בעיר גם לאחר תום המלחמה, ובוועידת השלום בפריז ב-1919 מעמדה כלל לא נדון. ביוני 1920 החל כוח של 10 אלפים מתנדבים אלבנים בפיקודו של צ'אזים קוצולי לצור על העיר. המצור נמשך כשלושה חודשים, ובסיומו הסכימה איטליה להסיג את כוחותיה מהעיר, וויתרה על דרישותיה לריבונות בה.
ב-1939 כבשה איטליה את אלבניה כולה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוקם באי מול חופי ולורה בסיס צוללות ששימש את צבאות איטליה וגרמניה. לאחר המלחמה וכינון המשטר הקומוניסטי במדינה, שימש נמל העיר כבסיס צוללות של הצי הסובייטי, והסובייטים השקיעו בנמל הון רב. ב-1961 נקלעו יחסי אלבניה וברית המועצות למשבר, ושליט אלבניה, אנוור הוג'ה דרש מהסובייטים לפנות את הנמל. חרושצ'וב איים לכבוש את העיר, אך איומו לא יצא לפועל בשל משבר הטילים בקובה.
ב-1997 התעוררו בעיר מהומות קשות במהלך המשבר הכלכלי שפקד את אלבניה בעקבות תרמית פירמידה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולורה היא מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב. הנמל הוא השני בחשיבותו באלבניה אחרי זה של דורס, וסביב העיר מופקים נפט, גז טבעי, אספלט ומלח. כן מתבצעת בעיר ובסביבתה פעילות דיג ענפה. מחוז ולורה הוא מרכז חקלאי בולט, ובין היתר מגדלים בו זיתים, דגנים, תירס, כותנה, בקר וצאן.
מאז פתיחתה של המדינה למערב, בשנות ה-90, הפכו חופי העיר ליעד תיירותי, והוקמו בה בתי מלון רבים.
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת ולורה פועלת משנת 1994, וכיום היא האוניברסיטה השנייה בגודלה באלבניה, ובה כ-15 אלף תלמידים. בתחילה נפתחו בה מסלולי לימוד במקצועות טכנולוגיים בלבד, אך במשך השנים נוספו פקולטות נוספות, וכיום מלמדים בה גם כלכלה, חינוך, משפטים, ועוד.
בעיר מספר מוזיאונים, בהם מוזיאון היסטורי, מוזיאון אתנוגרפי והמוזיאון הלאומי לעצמאות, שהוקם בבניין שבו הוכרזה עצמאות אלבניה ב-1912.
שתי קבוצות כדורגל בולטות פועלות בעיר. פלאמורטרי ולורה משחקת בליגת העל האלבנית, והיא זכתה באליפות המדינה פעם אחת, ב-1991. קבוצת ולורה סיטי משחקת בליגה השנייה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ולורה
- ולורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ולורה (אלבניה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על שחרור אלבניה, החרות, 3 בדצמבר 1912
- ^ היונים מורים על ולונה באלבניה, מוריה, 11 בדצמבר 1912
- ^ The Balkan Wars 1912-1913: Prelude to the First World War, page 65
-
בניין העירייה
-
הטיילת וקו החוף
-
הנמל וקו החוף