וייג'ר סוויין
 | |
| וייג'ר סוויין | |
| לידה |
10 בנובמבר 1834 קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1902 (בגיל 68) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
|
| השתייכות |
צבא ארצות הברית צבא האיחוד |
| תקופת הפעילות | 1861–1870 (כ־9 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת האזרחים האמריקאית | |
| עיטורים | |
 מדליית הכבוד | |
  | |
וייג'ר סוויין (באנגלית: Wager Swayne; 10 בנובמבר 1834 – 18 בדצמבר 1902) היה קולונל בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, ומונה כקצין האחרון בדרגת מייג'ור גנרל בכוחות המתנדבים של צבא האיחוד. סוויין קיבל את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של ארצות הברית, מדליית הכבוד, עבור מעשיו בקרב קורינת' השני (אנ'). הוא גם שימש כמושל הצבאי של אלבמה החל מ-2 במרץ 1867 ועד 14 ביולי 1868 לאחר קבלת חוק השיקום הראשון על ידי הקונגרס של ארצות הברית עד לקבלתה מחדש של אלבמה כמדינה באיחוד. רוברט פטון נותר מושל אלבמה להלכה במהלך תקופה זו, אך כמפקד הצבאי המקומי, שלט סוויין על ממשלת המדינה. במהלך תקופת השיקום, פיקח סוויין על משרד העבדים המשוחררים באלבמה וסייע להקים בתי ספר לאפרו-אמריקאים במדינה. הוא היה האדם הראשון שנולד לאחר קבלתה של אלבמה כמדינה שמשל עליה.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייג'ר סוויין נולד בקולומבוס, אוהיו, כבנו של נוח סוויין, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל והיה לעורך דין באוהיו.
מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, שירת סוויין כקצין שדה באחד מהרגימנטים של אוהיו שהשירות בהם הוגדר לשלוש שנים. באוגוסט 1861 מינה אותו מושל אוהיו ויליאם דניסון כמייג'ור של רגימנט הרגלים המתנדבים ה-43 של אוהיו, שהתארגן במאונט ורנון שבאוהיו. הוא לחם בקרב לוקה ובקרב קורינת' השני (אנ'), וקודם לתפקיד הקולונל של הרגימנט, אשר התפנה עקב מותו של קודמו בתפקיד.
סוויין הוביל את הרגימנט בהצטיינות במהלך מערכת אטלנטה (אנ') ובמהלך מערכת הקרוליינות (אנ') עד 2 בפברואר 1865, כאשר הוא נפצע קשה בקרב ריברס ברידג' (אנ') בקרוליינה הדרומית, וכתוצאה מהפציעה נקטעה רגלו הימנית.
ב-13 במרץ 1865 קידם הנשיא אברהם לינקולן את סוויין לדרגת בריגדיר גנרל. ב-1 במאי 1866 קידם הנשיא אנדרו ג'ונסון את סוויין לדרגת מייג'ור גנרל בצבא המתנדבים, בתוקף מ-20 ביוני. מינוי זה הסתמך על מינויו לדרגה זו כדרגת ייצוג עוד במרץ אותה שנה. הוא היה איש צבא המתנדבים האחרון שקודם לדרגה זו במהלך תקופת מלחמת האזרחים. הוא גם שימש כקולונל המפקד של רגימנט הרגלים ה-45 של ארצות הברית. ב-10 באפריל 1867 מינה הנשיא ג'ונסון את סווין כמייג'ור גנרל בדרגת ייצוג בצבא הסדיר. בספטמבר אותה שנה שוחרר סוויין מצבא המתנדבים, אך המשיך לשרת בצבא הסדיר.
לאחר המלחמה שירת סוויין כראש משרד העבדים המשוחררים (Freedmen's Bureau) באלבמה החל מ-26 ביולי 1865 ועד 14 בינואר 1868. החל מ-2 במרץ 1867 ועד 14 ביולי 1868, בתוקף תפקידו כמפקד הצבאי המקומי, שלט סוויין למעשה בממשלת אלבמה, אף על פי שרוברט פטון נותר להלכה כמושל אלבמה במהלך תקופה זו.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במרץ 1869 סיים סוויין את תפקידו, כאשר הצבא אורגן מחדש והרגימנט שלו התמזג עם רגימנט הרגלים ה-14 של הצבא. ב-1 ביולי 1870 הוא השתחרר משירותו הצבאי. הוא עבר אז לטולידו, אוהיו שם הוא פתח משרד עורכי דין. ב-1881 הוא עבר לניו יורק, שם הוא פתח משרד עורכי דין אחר, שהתמחה בייצוג חברות טלגרף וחברות רכבת.
ב-1893 הוענקה לסוויין מדליית הכבוד עבור "גבורה בולטת בהשבת הסדר על כנו ברגע קריטי ובהובלת הרגימנט שלו בהתקפה" במהלך קרב קורינת'. בהמשך היה סוויין דירקטור בחברת הנאמנות של צפון אמריקה (North American Trust Company), לצידם של ג'ון גריפין קרליסל ועדלי סטיבנסון.
וייג'ר סוויין נפטר בניו יורק ב-18 בדצמבר 1902. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Swayne, Wager, Sketch of the military service of Major General Wager Swayne, New York: Unz, 1903
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וייג'ר סוויין באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
- וייג'ר סוויין באתר Ohio History Central (באנגלית)
- וייג'ר סוויין באתר בית הקברות הלאומי ארלינגטון (באנגלית)
- וייג'ר סוויין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מושלי אלבמה 
| ||
|---|---|---|
|
